#סטארטיפ מספר 8:
נכון שבהתחלה הכל נראה "דבש"? יש רעיון ויש שותפים. אתם משתוקקים לרוץ קדימה, ולא רוצים להתקשקש עם הסכמים שעלולים ליצור מתחים. אזהרה: בהמשך, כשיהיה לכולם יותר להפסיד, הדחיינות עלולה לגרום לקשיים (וגם לאי נעימות וקלקול היחסים ביניכם). ככל שנדחה את זה לשלבים מאוחרים, זה יהיה יותר קשה. הסכם המייסדים הוא ה"מדריך למשתמש" של היזמים. הוא מסדיר מקרים ותגובות לאירועים מכוננים בחברה. הוא מגדיר את החובות והזכויות של כולם – כמה זמן כל אחד משקיע, כמה כסף, איך מקבלים החלטות ועוד. לא זזים בלי הסכם מייסדים.

#סטארטיפ מספר 7:
כמה אחוזים לחלק למשקיע? כשחסר כסף, ויש #משקיע שמביע עניין, כדאי לזכור שמטרת היזם היא לייצר מוצר פורץ דרך שיעשה המון כסף. במונחי 6 ספרות ומעלה. בעתיד, כשנגיע לחברה בשווי כזה, פחות חשוב בכמה אחוזים נחזיק. בכל מקרה היזם ירגיש ש"עשה את זה" ויצא עם הרבה כסף בכיסו. לכן אם יש צורך ואפשרות לגייס כספים – אפשר להיות פחות קשוחים ולחלוק עם המשקיע את העוגה באופן פחות קשוח. יחד עם זאת, יש חשיבות עצומה לנושאים כמו שליטה בהחלטות, היכולת לכוון את החברה, חלוקת רווחים, זכויות וטו. הדברים האלו חייבים לקבל ביטוי בצורה המיטבית במשא ומתן עם המשקיע ובהסכם שייחתם מולו.
טיפ זה הנו בהשפעת פרק בספרו המומלץ של נפתלי בנט "אקזיט", עמ' 11.

#סטארטיפ מספר 5:
איך מתמודדים עם מצב מלחמה, כשמשקיעים מחו"ל לא מגיעים, שותפים, עובדים וספקים מגוייסים ולקוחות מחו"ל לוחצים?
לנושא זה הקדיש נפתלי בנט פרק מיוחד בספרו "אקזיט". בגדול, ההמלצה שלו היא לשדר רוגע ולזכור שבעוד כמה שבועות הכל יחזור לשגרה. ואם נסתכל קצת קדימה - מומלץ לקחת בחשבון התפתחויות בטחוניות בזמן שבו הכל רגוע - להתייחס לכך בחוזים שקובעים דד-ליין, להכין מראש תוכניות פעולה ואפשרויות לעבודה מהבית, וללמוד מראש איך להסביר את המצב האמיתי לגורמי חו"ל שאיתם אנחנו עובדים.

#סטארטיפ מספר 4:
חיפשנו משקיע ומצאנו. חתרנו לסכום ולאחוזי ההון המתאימים – וקיבלנו. עכשיו מתחיל השלב הארוך והמעצבן של בדיקת הנאותות (Due Diligence / DD בקיצור). הטיפ – להיערך ל-DD כבר מהיום הראשון. תשאלו את היועצים שלכם – עורכי הדין, רואי החשבון, עורכי הפטנטים – מה תתבקשו להציג, ואילו שאלות תישאלו. תכינו כבר מהיום הראשון מסמך שאלות ותשובות. אצלנו במשרד, לסטארטאפ יש תיק DD מיום ההקמה, וכשמגיעים לשם – התהליך הרבה יותר קצר, פשוט וזול.

#סטארטיפ מספר 3:
כשאנחנו מציעים למישהו חלק בחברה או #אופציות לחלק בחברה, טבעי שנגדיר את זה באחוזים. יחד עם זאת, יתכן שבין מתן האופציה ובין מועד המימוש שלה יכנסו השקעות חדשות. התוצאה - יש הבדל בין חלקו של בעל האופציה כמו שראו אותה כשניתנה האופציה, וחלקו במועד המימוש. כדי למנוע בלבולים, רצוי להגדיר בהסכם שמקנה את האופציה את מספר המניות (לא באחוזים!) שלהן זכאי בעל האופציה ואת מחיר המימוש של האופציה.

#סטארטיפ מספר 2:
מתי כדאי להקים חברה?
יש מגוון של שיקולים שאנחנו בוחנים כשמחליטים מהו הזמן הנכון להקמת חברה: עלויות תהליך ההקמה, מיסוי, שיקולים שקשורים ביכולת לגייס משקיע, ובראש ובראשונה נושא האחריות המשפטית – פעולות שלנו כאנשים פרטיים עלולות לחייב אותנו באופן אישי, לעומת פעולות של החברה שמחייבות לרוב את החברה. אין פתרון גנרי וכל מקרה לגופו, אבל אם צריך לבנות "כלל אצבע" - כשיש לכם ביד משהו עם ערך שמתאים להשקעה או מוצר שאפשר למכור ללקוחות, כנראה שהזמן כבר הגיע.

חשבתם על המשמעות המשפטית של התוכן באתר שלכם?
נזהרים בניסוח התוכן באתר האינטרנט של החברה שלכם?
הערה של השופט הבכיר גדעון גינת (בית המשפט המחוזי תל אביב), מדגישה את החשיבות בכך. השופט ‏גינת‬ העיר, בפסק-דין בתביעה של מפעילת חנות הגלישה "surf point-ענבר", כי יש לראות באתר האינטרנט של חברה עסקית כ"כרטיס הביקור הרשמי" שלה, באופן שעשוי להיות בעל משקל רב בבחינת ‏שאלות משפטיות‬. במקרה זה, למשל, נתן בית המשפט, בבחינת מהות היחסים העסקיים שהיו בין הצדדים, משקל רב לכך שבאתרה של יצרנית מוצרי הגלישה NAISH הוגדרה החנות כנציגתה היחידה בישראל.

Post has attachment
מקווים שתאהבו את העצה הפרקטית שעליה מדברת הרשימה הזו. 
למה, בעצם, צריך הסכם בין מקימי החברה? למה לא להסתפק ב"תקנון סטנדרטי"?
http://on.fb.me/15muI65

Post has attachment
תודה על הצירוף, בהחלט נושא מרתק שרק הולך ונעשה יותר רלוונטי. רק אוסיף גם שניתן להזמין אצלינו הרצאה של דרור גלוברמן על כל הנושא של פרטיות ברשת (או החוסר בה). אשמח ללמוד עוד על הזווית המשפטית. סופ"ש מקסים :)
http://www.kerenalouf.co.il/

Post has attachment
Wait while more posts are being loaded