Post has shared content
קיבלתי כלב חדש, זכר ולבן. 
אנחנו לא מצליחים למצוא לו שם. למישהו יש רעיון??? בבקשה???
PhotoPhotoPhotoPhoto
2013-11-06
4 Photos - View album

פרק 11:

נועה עמדה בחדר האוכל דיי עצבנית.
'הוא בטח יצא לשירותים, למה לו ללכת אחריה?!' 
-'כי הוא אוהב אותה ולא אותך!'
הקול הזה היה רק בתוך הראש שלה אבל היא הרגישה שכל המחנה שומע אותו.
שחר, ילדה חסרת חברות ומאוד נדחפת תפסה את ההזדמנות וניסתה לעלות בסולם הפופולריות.
"איזה קופה השיר הזאת, מה נראה לה שהיא קמה ככה והולכת?! עכשיו כולם יחשבו שעשית לה משהו, אבל זה לא נכון, אני ראיתי."
נועה הבינה ששחר מנסה להתקרב אליה וחשבה שיהיה מאוד נחמד אם תהיה מרגלת פרטית.
"נכון, זה ממש לא פייר! לא עשיתי כלום, עכשיו כולם ישנאו אותי עוד יותר, והמחנה הזה יהפך לסיוט!"
נועה היתה שחקנית מעולה, היא אפילו הצליחה להזיל כמה דמעות
"מה?!?! אף אחד לא שונא אותך! כולם אוהבים אותך! יש לך אפילו חבר."
"לא נכון, מלא אנשים לא אוהבים אותי, נגיד שיר וכל מיני אם רק היה לי מישהו שהיה יכול לעזור לי לדעת מה היא מתכננת..."
"אני יכולה! אני אלך ואגלה מה היא רוצה! מאיפה להתחיל?"
"לכי לחדר 11 ותחטטי במגירה הכי שמאלית."
"אבל שיר לא בחדר 11, אז מה הקשר?"
"זה החדר של יותם, אני רוצה שתגלי בראש ובראשונה מה הוא חושב על שיר."
'ועלי,' הוסיפה נועה לעצמה.

~~~~~~~~~
יפה?
אוהבתמר...

פרק 10: (אני מפנקת אתכן, 2 פרקים ביום!!!! אל תיתרגלו לזה!!:)

שיר יצאה מחדר האוכל ורצה לכיוון חדרה.
כמה צעדים לפני החדר, הרגישה  יד על כתפה,  מיד נעצרה דום.
"מה קרהשיר? למה ברחת ככה?"
"עזוב אותי יותם, אין לי מצב רוח"
יותם סובב אותה עד שנעמדה מולו.
"מצב רוח למה? מה קרה? אני יכול לעזור?"
"אתה לא, כבר איבדתי אמון בכולם."
"מה בכל בני האדם?"
"כן, משו כזה..."
"אז דמייני שאני לא בן אדם, אלא  חייזר  מכוכב אחר, אז את יכולה לספר לי על הכל" (ד"ש לגלילה רון פדר עמית :)
"דמיין שיש לך חבר ממש טוב, ושאתם עושים הכל ביחד,מתמיד. ויום אחד הוא פשוט מתחיל לעשות לך דברים מאחורי הגב, וכשאתה איתו הוא פוגע בך, אבל מסתיר את זה, מה היית עושה?"
"תלוי מה הוא עשה לי."
שיר הבינה שהוא מנסה להוציא ממנה פרטים, אבל החליטה לזרום איתו.
"נגיד שיש לך חברה, ושהוא גונב לך אותה. אבל לפני זה הוא גורם בסתר לחברה שלך להיפרד ממך, ככה שזה בעצם 'חוקי' זה שהוא חבר שלה"
"אז הייתי בודק למה היא נפרדה ממני, ואם זה היה נכון, הייתי מתרחק ממנו."
"ואם אתה תקוע איתו באותו החדר כל הקיץ?"
"לא יודע... את מנסה לרמוז לי משהו?"
"*כן!* תתרחק מנועה!" צרחה בהחלטיות ונכנסה לחדר.
~~~~~~~~~



תודה שוב לשהם החופרת שעוזרת לי להקליד!!!
אבל הייתי מיסתדרת גם בילעדיה... :)

אוהבתמר

פרק 9:

לפתע,התעוררה בבהלה.
'שוב החלום הזה! זה כל כך מרגיז! אני מרגישה שעוד מעט אני אשתגע!'
היא הסתכלה על השעון שלה, השעה היתה 19:15 יש לה רבע שעה להגיע לחדר אוכל.
היא התלבשה, הסתרקה, ציחצחה שיניים, ויצאה לכיוון חדר האוכל.
נועה כבר היתה שם וישבה בשולחן הקבוע שלהם. שיר ממש לא רצתה לשבת לאכול איתה, אבל זה היה השולחן הקבוע שלהם והיא לא יכלה לעבור שולחן כי אז היא תיראה נדחפת. היא ישבה באי רצון לידה ואכלה בשקט.
"איזה טעים האוכל! אני ממש אוהבת פירה! גם את אוהבת פירה? את חושבת שיותם אוהב פירה? אני חושבת שהוא מעדיף סלט. את מצליחה לראות מה הוא אוכל? נראה לי שזה עוף, או אולי זה שניצל? מה ההבדל בכלל?? עוף זה עוף! לא משנה איך הוא נראה! את גם חושבת ככה? אני חושבת שאני ויותם כבר יותר מזוג, הוא כזה מתוק ומתחשב, והוא אוהב אותי בטירווווווף! אם היינו יותר מבוגרים כבר הייו מתחננים את החתונה! נראה לי שהוא כבר חושב איך להציע לי נישואים!"
"*סתמי!!*" שיר קמה, רותחת מכעס, ועזבה את חדר האכל בריצה. אם היא הייתה מסתובבת היא היתה רואה בתוך כל המהומה את נועה, מחייכת אליה חיוך מרושע, ואת יותם מנסה לפלס לעצמו דרך בין ההמון ולהשיג אותה..
;;;;;;;


אוהבתמר!!

סוף סוף! המשכת לכתוב! אל תפסיקי!!

תקשיבו, אני איבדתי את המחברת אז אני אנסה מהזיכרון- נקווה שזה יצא יפה...

הוא חיכה שמשהו יציל אותו, איזה טלפון... ואז, שיר הצילה אותו, חבל שלא בטלפון.
"למה אתה לא פותח כשדופקים?" נכנסה שיר בסערה לחדר, אבל כשראתה את נועה על יותם, נעמדה דום.

פרק 8:

'אני לא מאמינה שהיא נמרחת עליו, מה, אין לה כבוד עצמי?!'
"טוב, אני לא רוצה להפריע, אז כשתגמרו את העיניינים שלכם ביחד, אני צריכה לדבר עם נועה."
יותם ניסה לדבר איתה:
"זה לא מה שאת חושבת..."
"יותם, אתה סתם נדוש, לא אכפת לי מה אתם עושים ביחד, העיקר שלנועה ישאר מספיק שכל כדי לבוא לדבר איתי בהיגיון אחרי שתגמרו לעשות את... מה שאתם עושים..."
נועה יצאה מהחדר בסערה, וחזרה לחדר. 
"אני מקווה שהיא לא עצבנית עלי יותר מדי..."
"מה אכפת לך ממנה? מאמי, העיקר שאנחנו ביחד, ומצידי-שתחנק!"
"נועה, אל תדברי ככה! היא חברה שלך"
"נראה לך שהיא חברה שלי אני מסתובבת איתה רק כי היא טובה במדעים ועוזרת לי תמיד... אתה חושב שאני מסתובבת איתה כי אני אוהבת אותה?!"
יותם נשאר ללא מילים...
~~~~~~~
שיר נכנסה לחדר ממש עצבנית וישר התקשרה לגל, אשתו של אבא שלה.
"את לא מאמינה איזה חלאה נועה! היא פשוט נדבקת ליותם כל הזמן!"
"שיר? הכל טוב? מי זה יותם?"
"אבא? למה אתה עונה לטלפון של גל?"
"כי היא בבית חולים"
"מה היא בהריון ולא חשבתם לספר לי?"
"לא שיר, היא בחדר הניתוח כי היא עברה תאונה בדרך מהעבודה היום בצהריים."
"מה?! היא בסדר? היה עוד מישהו איתה באוטו? מה מצבה? אתה איתה עכשיו? אני יכולה לבוא לבקר, אתם צריכים עזרה? מתי ישחררו אותה?"
"כן. לא.לא יודעים עדיין. לא.  אנחנו לא צריכים עזרה, וכדאי שלא תבואי כרגע, היא דיי מזועזעת מהטראומה והיא צריכה לנוח המון..." 
"וואי אבא, תמסור לה ד"ש, והחלמה מהירה."
"יגיע, מה איתך שיר, איך במחנה? יש לך חבר ולא חשבת לספר לי?? שיר ויותם, שמות מתאימים..."
"א-ב-א!! בסדר. לא. לא, לא, לא, לא, ולא. אני לא  בקטע של בנים עכשיו"
"מה את בקטע של בנות?"
"א-ב-א- לא!!! ואני צריכה ללכת, ביי..."
שיר ניתקה את השיחה, נשכבה על המיטה ונירדמה.
 
אוהבתמר...  

תתתתתתתתתתתתתתתתתתממממממממממממממממממממממממרררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
את מזניחה אותנו!!! לא יפה!!! כדאי לך להמשיך את הסיפור, אחרת אני מאוד אכעס, וזה ממש לא נחמד שאני כועסת... (תשאלי את +ענבר מלכא !!!!!!!!!!!!!!)

תמר תמשיכי כבר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני מתחרפנת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

יש לי סוף סוף מחשב חדש  אז אני אוכל בלי נדר להמשיך את הסיפור.

Post has attachment
Wait while more posts are being loaded