האם מחשבה חדשה יכולה להיחשב כ"חדש"? ומחשבה ישנה?
הרבה פעמים חשבתי מהי התרומה הייחודית האפשרית של מכללת אפרתה? מה אנחנו עושים טוב יותר מאחרים? מה אפשר ללמוד מאתנו? והתשובה שלי לעצמי הייתה: אנחנו מלמדים כיצד ללמד. כנראה שיש לנו את הכוחות והרצון לעשות זאת. העובדה היא שאנחנו מאמצים רעיונות חדשים, מטמיעים טכנולוגיות חדשות, מעלים לאתרי הקורסים חומרים שאינם רק מאמרים כתובים, אלא מגוונים בסרטים וביצירות אמנות. מעניין...
אבל האם אי פעם חשבנו למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים? מהי התועלת ברגון החומר כך ולא אחרת? האם יש לנו תורה סדורה? האם אנחנו יכולים לתת דין וחשבון על אופן ההוראה שלנו? האם יש לנו תאוריה כוללת כל על השיטה שלנו? נראה לי שעדיין לא הגענו לכך. האם יש בכם כאלה שמעוניינים לפתח תיאוריה מקיפה? לבנות שיטת הוראה ולעמוד מאחוריה ולהסביר את עדיפותה על פני דרכי הוראה אחרות? אם כן, האם תצטרפו אלי כקבוצה, בשלב הראשון באתר זה ובהמשך בכתיבת ספר המקיף את כל מה שיש לנו לתרום בנושא פיתוח ההוראה? (לא מדובר בהוראה "משמעותית" אלא פשוט בהוראה....). אם זה מעניין אתכם אשמח לשמוע. אם תרצו את זוית הראיה שלי אשמח להעלות חומר כתוב ואפילו מולטימדיה אם האתר הזה יאפשר.
למי שלא מכיר את כתובת המייל שלי - זו שולמית שמש

Post has attachment

Post has attachment

Post has attachment
נעה לאה כהן, מרצה לעיצוב סביבת למידה במכללה, אוצרת במקלט לאמנות, בשיחה על המקלט ועל עבודתה, מומלץ!

Post has attachment
מתעניינים באומנות ובהיסטוריה? זה הבלוג בשבילכם!

Post has attachment

Post has attachment

Post has attachment

Post has attachment

Post has attachment
Wait while more posts are being loaded