סיגל בוטון סיג בוטון
‏11‏ דקות
סיפורה של אידה האיחוד
הנה אמרה חני אקח אותכם אלייה רק אחד אחד ולא לרגש אותה יותר מידי.
הם לקחו את סשה ראשון, הנה כנס בבקשה, אידה שכבה במיטה ערה, סימנה בידה לסשה, סשה בא אלייה נתן לה חיבוק,
אידה, אידה, יקרה שלי, ליטף את פנייה, לא, לא יקרה לא אל תעשילי את זה,
אני אוהב אותך מטרוף עלייך, אידה את כל עולמי,
מיצטער שעזבתי אותך,חיים שלי
מיצטער.
אינך יודעת כמה חשבתי עלייך, כמה היית חסרה בדמי, כאשר נוכחתי לדעת שאת לא כאן ועצם המחשבה מה היה קורה אם לא היינו מגיעים בזמן, ולראותך נקמלת כך
חיי לא היו שווים בלעדייך אידה שלי.
אידה לעולם לא אחשוב לעזוב אותך ולו לשניה אחת, הוא התחיל לנשקה בחום
אידה לא משנה לי שום דבר אותך אני רוצה רוצה, אידה יקרה , מה אני עוד יעשה להוכיח לך את אהבתי אידה שלי,
והוא התחיל ליבכות
אידה ליטפה אותו והתחילה לדבר בקול חלש,
סשה סשה אהובי סשה, אני כאן אני כאן, והתחילה ללטף אותו ולחבקו, סשה הן טיפלו בי נתנו לי חיים,הזיהום עבר הנה אני חזרתי לחיים.
אידה אמר סשה , הבטיחי לי הבטיחי לי
שעל תעשי שום דבר עוד פעם כדי ישבור אותך אהובה שלי, אישתי לעתיד.
ליגמור לך עם החיים, את חזקה מהחיים ואני כאן לצידך שום דבר
אידה התחילה לבכות, איבדתי את הדבר היקר שהיה לי ממך, את נחשון ס שה, הרגשתי אותו הוא רצה לחיות.
הוא אמר לי כשהייתי למעלה, הוא התחנן אמא אל תשאירי אותי בחושך שם,
ועכשיו הוא שם סשה סשה איך יכולים לכבות כאב כזה.
ש...ש... אהובתי אלוהים מגן עליו עוד קצת,
יכל להיות יותר גרוע אם היה בא לכאן עכשיו
סשה סשה אני כל כך מיתגעגעת לבעיטות שלו של הילד שלי, נחשון אמא אכזבה אותך חשון,
התחילה שום לבכות
הירגעי , אני יודע זה קשה קשה גם לי אבל את ניצלת, ועוד יהיו לנו ילדים רק נצא קצת מהבלאגן מבטיח לך.
נשמעה דפיקה בדלת, וקולו של אבי, סשה שכחת אני גם רוצה לראות את אחותי,
רגע אמר סשה נישק את אידה ואמר, חייבלחזור ולתת ל אחרים לראותך, הם התגעגעו כמוני אבל אני עוד יותר.
לאט לאט הם ניכסו כולם אלייה.
אחרי זמן מה צבייה ניכנסה ואמרה שולה סידרה לכם את המיטות , חברים יקרים עכשיו צריכים לנוח לכו לישון, מחר נדבר בארוחת בוקר על האוניה שתבוא לקחת אתכם לארץ ישראל...
הם הלכו לישון אחרי הרבה זמן שלא היה להם מיטות הם נירדמו כמו תינקות, הכל היה שם נקי חם נעים, לרגע שכחו שהייתה זאת שעת מלחמה
התאריך היה 10 ביוני1940.
בוקר טוב נשמעה קריאה בחדר,כולם לקום אמרה להם
לרגע לא ידעו היכן הם הם ישנו כל כך עמוק, והתעורר כשהם מרגישים יותר טוב ובעלי מרץ.
ארוחת הבוקר שלכם מחכה לכם למטה, לכל אחד ואחד יש אני מזכירה מגש שלם שמספיק לכל היום.
הם התארגנו ואחר כך, ניכנסו למטבח, הריח שקיבל אותם היה נהדר של דיסה וחלב חם וחביתה עם בצל, לכל אחד היה מגש די גדול ובו היו פרוסת גבינה פרוסת לכם חביתה ותפוח עץ קטן פתיתים לארוחת צהרים עם דג.
בתאבון אמרה צבייה
ועכשיו בוקר טוב לכולם אמרה חני
אני רוצה לדבר איתכם על ספינת המעפילים שאתם אמורים לעלות עלייה בעוד כמה ימים.
הייתה דממה בחדר ובהתרגשות סמוייה הקשיבו לכל מילה.
ב 13 ביוני
תצא ספינה "ליברטאד" {חירות} בספרתית
מנמל וארנה שבהונגריה
האדם שאחראי לכך הוא דוקטור ברוך קונפינו
כמה אמורים לעלות על הסיפון שאל זאב.
כ380 איש אמרה חני.
עליכם להיתארגן יום לפני בציוד שלכם שניתן לכם ומכאן ניקח אותכם לנמל.
עכשיו אתם חופשיים
שרה תצא לברר עוד פרטים על ההפלגה תאריך ושעה נכונה
זאב וחנה אתם תעזרו בסידור החדרים
אבי ודבוה אתם לעזרו בניקויי
וסשה אתה תהייה אחראי על ככביסה שלכם תמיין בגדים
ואידה את תשבי פה תקלפי תפוחי אדמה, את מסוגלת?
כן אמרה אידה, וכך אידה נשאחרה לבד עם המחשבות
אידה ישבה וקילפה תפוח אדמה אחד
שרה צריכה לחזור מהעבודה ,שולה הלכה ליראות איך מתקדם העיניין עם ספינת המעפילים.
היא גם שתתה תה שחיה עשתה לה
ןאכלה פת של לחם שצביה הצליחה ל סחוב
כה היה בית קטן אבל טוב
וחם
מאז שניכנסו איליו חייהם הישתנו
הבית עטף אותם בחום ובאהבה
בית"שכטר חיים"כך ניקרא
המקום שהציל את חייה
לפתע היא דמעה ניזכרה בנחשון
שאותו לא תיראה לעולם סשה שהיה שם
ניגש אלייה
אידה יפה שלי
מה לך אהובתי
אידה כאילו חיכתה שהוא יבוא
ופרצה בבכי אל זרועותייו
אידה אידה, אל תיבכי
מיתגעגעת אליו אל נחשון שום דבר לא יחזיר אליי את ההרגשה שהייתי יכלה להצילו משם.
היא בכתה תינוק קטן מה אשם, דיי אידה די לחש סשה והחזיקה צמוד אליוו
דיי אהובתי, זה מה שאבא משמיים קבע ורצה אינינו יכולים לכבול על רצונו
הנה עוד כמה ימים נפליג לארץ ישראל והכל יהיה טוב יותר,נתחתן בארץ ישראל אנימבטיח לך.
אידה לא נרגעה, די אהובה שלי לפתע החזיק אותה מול פנייו
הוא נישק אותה ברוך וגם היא החזירה לו בנשיקה.
לרגע אחד שכחו לגמרי היכן הם , אהבתם הייתה חזקה מהכל
סשה אהובי סשה לחשה אידה כן יקרה שלי,
כל כך התגעגעתי אלייך אהובה, אל תיבכי יקירה
התחיל ללטפה הם ניכנסו לסערת חושים
לא, לא, סשה לא
כאן לא כאן
ניסתה אידה עלולים ליראות וחוץ מזה עדיין אני מפחדת
לא מתוקה שלי לא אכאיב לך וכולם עסוקים אף אחד לא יבוא לכאן
הנה בואי שנינו זקוקים זה לזה חיכינו יותר מידי זמן,
בואי נחווה את הרגע את יודעת בזמנינו קשה לנו לצפות מה יהיה מחר, ואני רוצה ואת רוצה בואי בלי מילים , המילים לפעמים הורסות את הרגע אמר.
היא שתקה כיוון שנשיקתו חסמה את דרכי המילילות של מילותייה
היא רצתה להאבק בו אבל ליבה כבר נמס.
ממגעו, הם נהיו בשר אחד והרגע היה הרגע הכי מרטיט מרגש, איחוד של ימים איחוד של נשמה בתוך נשמה
להט האהבה, וכך נירדמו...
כזאת אהבה לא חווה מעולם
ולרגע אחד שכחו את כל העולם כי היו במקום אחר ונפלא מקום ללא מלחמות, ללא פחדים וחששות וכך נירדמו אחד בזרועות השני....
אהבתיהציגי רגשות נוספיםהגיבישתפי
נראה על-ידי 2
1 ‏שי שנקמן‏
6 שיתופים
תגובות
סיגל בוטון סיג בוטון

Post has attachment

סיפורה של אידה הכאב

הוא חש ידיים מלטפות אותו ומישהי שם לחשה אינך אשם הוא שמע את שרה אבל הוא לא היה במודע
רק אנה שכבה דוממה וזה מה שראה והיא שכבה ביגללו כך
הרגשתו הייתה איומה
אבי אבי תן לי לעזור לך שמע את שרה ובברור אני יודעת מה זה תן ... הוא לא הרגיש ולא היתכוונן ביכלל אבל ידו סטרה בכוח על פנייה של שרה עיזבי אותי אמר עיזבי אותי ביגללך היא כך ביגלל הכישוף שלך
מה?.. מה?.. אמרה שרה בהלם איך איך אבי איך
אתה התאהבת בי אתה זה שניסית להרגיע אותי
וכשאני ניסיתי גם עכשיו להרגיע אותך
אתה סוטר לי אבי אבי
אני לא קיר למילים שבאות לי מהלב
אני רגש
אבי היה בהלם מעצמו
לא לא היתכוונתי.. אן לכוונה שלך משמעות בפניי
כל מה שהתחלתי להרגיש אם התחלתי להרגיש כלפייך
נמוג ברגע שהיד שלך הייתה על פניי
אבל לא אשפוט ולא אדון אותך כי אתה בכאבך ......

עזבו את השטח קרא כרוז, עזבו את השטח מהר,

ידיים חזקות לפתו את אבי בחזקה מאחיזתו בגופה ללא החיים של אנה, לא, לא, עזבו אותי אנה אנה בכה.

אבל הידיים היו חזקות מאוד ממנו, אנה אנה זעק אנה, מבקש את סליחתך אנה,

זה לא יעזור היא כבר לא תישמע אותך, לא לא אמר לא לא אני הרגתי אותה אני... הוא הרגיש מעורפל מישהו תפס בו בחוזקה והפשיל את שרוולו.
הוא לא יכל להגיד כלום גם הרגיש שכוחותיו נעלמים, ראשו היה מבולבל מישהו הזריק לו משהו והוא נפל לשינה עמוקה.

אבי דיי דיי מישהו דיבר פשוט הוא שמע אבל לא יכל לעשותכלום ולא לענות, אבי מקווה שתישמע אותי. מה עשית? אינייודעת מה עבר עלייך אבי זה אני אחותך, מה קרה אבי, אבי התעורר.

הוא לא יכל להזיז שום איבר בגוף גם לא היה בו רצון הוא הרגישקפוא, ולאט ל אט חדרה לו ההכרה, הרגשות פעלו לרגע רצה לישכוח לישכוח מאכל אבל הוא לא יכל הרגשות היו למאכלת אש בליבו. בגידי גופו ובנפשו אנה דבורה שרה

אבי שמע מישהוא בוכה מרחוק אבי מה קרה לך מה עשית. איני יודעת שרה סיפרה לי כשלקחו אותך מגופתה של אנה, ופה הבכי התגבר, אבי לא הבנתי למה ביכלל ואי ניכנסת למצב הזה.

אני לא שופטת אותך כי באהבה אן שפיטה ואהבה היאחופשית אבל היית צריך לעדכן ולדבר על זה , לדבר עם אנה על זה ואתי אבי, היית חיב לשלוט ברגשות אבי, רגשותיה של אשה הם לא למישחק אבי, גם הם לא דבר מובן מאיליו שאפשר לשחק ואחר כך להיתנצל זה כואב, יפה עוד קול היצטרף ואמר ש...ש... אהובתי אידה אל אל תיתרגשי יותר מידי את ב עצמך הולכת על חבל דק ועד שקיבלתי אותך בחזרה בבקשה אל תיתרגשי,

אנילאיכולה סשה אבי כבר התחיל להבחין אבל לא יכל לזוז סשה אנילאיכולה הוא אחי בשר מבשרי דמי אי אפשר לשפוט אותו, אבל אם היה מדבר היה לו קל יותר, אינךחושב אהובי. כן נכון אבל הוא בחר לא לדבר, אני זוכרת שניסה אבל לא יכלתי מהמצב שהייתי להבין ומממש לעזור לו,

אהובתי אף אחד לא יכל לעזור בעיניני הלב כי לב זה איך שהאדם עצמו מרגיש.

מה יהיה סשה אח שלי שבור, וגם שרה כמובן שרה שבורה על עידו, ואבי פתאום ליבו היתאהב בה כי אני לא יודעת למה, והוא הצליח להביא אותה כך שתתחיל לפתח רגש,

כי אחרת לא היתה נשיקה וואו,, איזה מצב מסובך ועכשיו ביכלל הוא סטר לה והיא שבורה לגמרי, מה לעשות עכשיו היא התאהבה בו והא כולו אנה או דבורה כבר איני יודעת והתחילה ליבכותלתוך זרועותיו של סשה איני יודעת מה יהיה עזור לי עזור לי.

זה יצריך טיפול ארוך אבל אל תידאגי אנחנו אוהבים את אבי לא ניתן לו ליפול.

הייתה דממה הדממה שסחפה את אבי עוד פעם למצולות השינה והרגע הרםללא מחשבה ללא דמויותללא צלילים.

הם בכו בשקט אידה, החזיקה בידו של אבי, יסמין בהתה כאילו אינה מאמינה, דב וחנה היו נירגשים ב שקט חנה בכתה על כתפו של דב והחרישה את אנקותייה על כתפו, דב רק ליטף אותה ברוך ואמר די די אהובתי אל תיבכי.

לפתע אביתר ניכנס ואמר חייבם לפנותאתכם ע כשיו , אבי ישאר כאן איתנו, אבל איך אמרה אידה מצבו הנפשי הוא יתגבר אמר לפתע אביתר בקול הכי קשה שנשמע אי פעם, אביתר אמרה יסמין אינך יכל להגיד למישהו אחר, הוא זקוק לתמיכה עכשיו יש כאן טרגדיה, לא כדאי להרחיקו ,

אןלנו ברירה אמר אן לנו והוא הבטיח את מילתו, לא צעקה אידה, שסה אמר אני אלך במקומו, לאל א אמרה אידה בבהילות איני יכלה לחשוב על לאבד אותך

לא דב גם גם קם ואמר , אני גם אלך לא אינ יכל אמרה קורל, מצבך הבריאותי לא מאפשר זאת סשה יותר מתאים,

לא לא סשה לא, אל תידאגי אהובה שלי סשה חיבק אותה

לא איני מסוגלת קודם אבי עכשיו אתה לא לא , אני אתאבד בסוף התחילה ליבכות, לא אל תגידי כך אמר סשה אני אחזור וחוץ מזה אם את אוהבת אותי אז את צריכה לישמור על זאב, אידה התחילה ליבכות רמית חיבקה אותה.

לא לא סשה לא אוכל , אין הרבה זמן אמרה קורל לפתע נשמעו הפצצות חייבים עכשיו אמר אביתר, בואו נעביר אתכם נכניס אתכם לרכב משוריין, הרכב עצמו משוריין נעביר אתכם למקום בטוח, המקרה של אבי עלו עלינו חייביםלהוציא את כולכם אפילו בין ההפגזות,

הרוחות התחילו לסעור

סשה נשק לאידה חזק ואמר לה תשמרי על זאבאוהב אותך
דב וחנה היו צמודים וככה יצאו הם התישבו בשקט מתוח , והיה קור מקפיא במשאית.

הם נצמדו אחד לשני, אבי שכב על יד אידה כולם רעדו המשאית התחילה לזוז בשקט , מישהו לחש בשקט אנחנו לאט לאט נוסעים יש פירצה כאן ומכאןלאפשר לעבור רק נקווה שלא יראו אותנו, אידה בכתה רמית חיבקה אותה, די יהיה בסדר אבי וסשה יהיו בסדר,

לא איני מאמינה כבר שום דבר לא יהיה בסדר יותר לא אשמע את סשה, וגם לא את אבי אני בטוחה.

אידה די הירגעי אמר דב אני יודע כמה קשה לך , ומה עם זאב הבן שלי, לא לא הכל נלקח לי הכל אן לי כלום בעולם,

רמית חיבקה אותה ואמרה אתחייבת להיות חזקה הילד שלך בסדר עוד מעט תיראי אותו ו.... פתאום נשמע פיצוץ קרוב אליהם אידה צרחה סשה, סשה רמיתחיבקה אותה חזק, אידה הירגעי הירגעי אמר דב לא לא לא אמרה אידה אוכל להירגע כששני האנשבים החשובים... ופתאום נשמע עוד פיצוץ האוטובוס עצר ואזעקה נשמעה שוב, סידרת פיצוצים נשמעה שוב,

אבי היה מעורפל אם כי פתח את עינייו אידה היתה עלידו בוכיה , אבי אביתחזקי מעמד אבי, אל תלך לי , שום דבר בעולם הזה לא שווה שתלך, אינ אשם אבי , אני זקוקה לך צריכה אותך, אבי אני פוחדת להישאר בעולם הזה לבד.וגם זאב וסשה לא פה והיו פיצוצים ואולי לא רוצה לחשוב א המחשבות באו לה והציקו לה, והיא לאיכלתה לעשות שום דבר כי אלו היו המחשבות.

בואי אליי אמרה חנה, אל תפחדי, דב וחנה חיבקו את אידה חזק, די אסור לך להיתרגש יותר מידי, אידה לא פסקה מלבכות

אח שלי נמצא במקום חשוך מאוד ואיני יכולה לעזור לו אמרה, אני אחותו לאיכולה לעזור לו, והיא פרצה בבכי

שקט יקרה כבר אנחנו נגיע לשער ושם נתפלל שנעבור ותראי את זאב וסשה,

ניסתה להרגיע רמית, ואח שלך כולנו ענזור לו

שרה אמרה אידה, שרה אני מיצטערת מאוד אבי לא רע הוא בסערת רגשות, בבקשה סלחי לו, איני יודעת מה עבר עליו הכניס אותך למערבולת, שרה בהתה באוויר ובכתה,

אן שום הצדקה בעולם שהיה צרי לתת לי סטירה

אני לא קיר אמרה אני לא קיר של רגשות, לא ביקשתי ממנו רחמים לא ביקשתי ממנו שיתאהב בי, ויגרום לי להתאהב בו ועכשיו כשבאתי לעזור לו בשעה הקשה , שאהובתו גססה בידייו, ואני אני יודעת מה זה לאבד , ופה התחילה ליבכות מה זה לאבד אהוב אהעבתי את עידו אף פעם בחיים ל א לא הרים עליי יד ולא צעק עליי היא בכתה ומישהו שם חיבק אותה, וניסה להרגיע,

דיד י אני מיתנצלת בשמו הוא לא היה עושה דבר כזה.

לפתע נשמע קולו של אבי כאילו ממרחקים, אידה אידה , אידה התנערה מהחיבוק של דב וחנה וניגשה לאבי ששכב עד עכשיו,

אבי אבייקירי אני אוהבת אותך אתה שומע? אני לא אתן לך ליפול אינ אשם זה היה גורלה של אנה,

אידה שוב קרא אבי ומבטו בבהא באויר, אבי עברנו כל כ הרבה נעבור גם את זה, אידה אמר לה והפעם המשי אני רוצה לבקש סליחה משרה אמר חלושות.

שרה סלחי לו אמרה אידה, נואשות , אנילא קיר של רגשות אמרה שרה, אני כולי רגשות, הסטירה הזאת שהעז לתת לי שברה את משבר האמונה שלי באח של, אפילו אם רציתי לא אוכל... שרה תקשיבי תקשיבי לי, אח שלי מיוסר גם כ מכל הכיוונים את אנה הוא אהב אבל לא כמו דבורה, דבורה היתה מיוחדדת את אנה היתאהב בה לאט לאט אישיותה קסמה לו וגם כינותה, איני יודעת מה בידיוק לגביי, אבל תסלחי לו , לפחות שדבר אחד ירד לומהלב הכאב שלו את לא יכולה לשפוט אותו בצערו כמו שאף אחד לא שופט אות בצעריי,

מבינה שזה כאב נפשי יותרמאשר כאב פיזי אבל נסי ל הבין

איני מצפה שתאהבי אותוא בל תנסי למחול לו ותיראי אי הוא יפצה אותך. על הסטירה בבקשה שרה, מדברת אל ליבך, יודעת שיש בו הרבה

שרה הינהנה כשדמעות בעייננה ואמרה בסדר אסלח לו אידה ואתיודעת

אידה ניגשה אלייה ואמרה אל ת\לא תיצטערי תודה שרה ידעתי שליבך רחב, ואחר כפנתה אל אבי, אבייקיריה שמעת היא סלחה ל הכל בסדר,

את באמת סולחת לי שרה, שעל בקול חלול שרה נשמה אמוקות ואמרה גן סלחתי לך, ולא היסתכלה עליו.

אבי התפרץ בבכי לא היתכוונתי שרה, איני יודע מה עלבר עליי אני לעולם לא היכתי אף אחד בחיי, וגם אני איבדתי את היקרה לי מכל את אנה ובאותו הזמן אהבתי אותך אני מבולבל ברגשותיי כרגע, בבקשה סלחי לי שרה,

שרה עשתה כן בראש.

לפתע נשמעו קולות מבחוץ, רשימות בבקשה שקט אמר דב

חנה ניצמדה אל דב אידה נצמדה אל אבי וחיבקה אותו, שניהם היו זקוקים לחיבוק, כל אחד בעולם שלו מכונסים מפוחדים הייתה שתיקה של כמה דקות פתאום נשמעו קולות, אני אומר ל שכדאי שנידוק בפנים, לא אן צור אמר קול אחר הם לוקחים אותם ללמוד קצת, אבל יש מרגליםלא משעת?אמר מישהו נוסף תשמע יש בו חותמר מנדטור אריק

טוב טוב ניתן להם לעבור על אחריותך, הורגשה הקלה כשעברו זמןמה

קורל פתחה ראשונה ואמרה כן הנה המיכתב שמופנה למתווכים ליסמין ולאבייתר כדלקמן

שלום
ב 10 באוקטובר 1945 נבצע פעולה לילית להצלת כל העולים ממחנות המעפילים השונות,
כל מתווך יקבל מיכתף מזוייף אשר הכנו מראש כאשר ישאלו להצגת מסמכים, ובו יהיה כתוב שמותר, והחתום יהיה מנדטור אריק- מנדטור ככלל זאת רשותמנהלית ראשונה אשר מוסמכת להוציא אישורים כאלה, ואסור שיגלו שה מזוייף

זה כדיןמוות במקום

בהצלחה במשימה לכולנו עלהחתום

נחום שריג- מתכנןומבצע פעולות החילוץ

הייתה שתיקה כולם נירדמו פתאום המשאית עצרה, הגענו קראה יסמין תיכף יגיע מישהו להסביר לכם היכן אתם.

הם התעוררו בענייםמפוחדות אידה רק שאלה מה עם זאב וסשה.
האם אראה אותם, הכליהיה בסדר חיי לה דב.

נשמעו צעדים ואחר כ ניכנס מישהו בעל חזות רכה ונעימה, ברוכים הבאים למחנה בבת גלים, זהו אינו מחנה מעצר, זה לא כמו היכן שהייתם,

פה תעברו תהליכי שיקום יקנו לכולם תעודות זהות ישראליות, תהייו אזרחי המדינה, פה יתנו ל כם בגדים רגילים לא של עצירים,

כאן גם יש חדר אוכל, תלמדו לעבוד עד שנקבע לכם מקומות של דיור בבתים בארץ ישראל,
פה זה כמומעבר.

פה יהיו גם שמירות אבל לא עליכם המשי להגיד פה בשבילכם שהאוייב לא יגיע לכאן ולא יתקוף.

מה עם הבן שלי זאת ועם סשה, היכן הם אני רוצה ליראות,

אל תידאגי יקירה אמר האיש, אני אדאג ל באופן אישי שהילד של תיראי אותו הוא נמצא כאן עם עוד ילדים יש לנו כאן ביתילדים שאפשר כל הזמן להיות שם ודואגים להם,

ולגבי בעלך אצור קשר עם הלוחמים ואראה אם הוא יכל לבוא כדי שתיראי שהכל בסדר.

תודה התחילה אידה לבכות רמיתחיבקה אותה ואמרה הכל אידה יהיה בסדר

שמי אלי שכחתילהציג ואני אחד מהמדריכים כאן

תיצתרכו ל עבור טיהור כפי שעברתם במחנה ותקבלוציוד חדש,

חנה שאלה האם ניצטרך שוב להיפרד בניםובנות לחוד להפריד משפחות גם לייש ילדה, רחל

אלי חייךואמר לא פה אתם תגורו ביחד בביתן אחד נישתדל לרכז אתכם ביחד

תודה תודה היתה התרגשות קלה והקלה

אתם עוד תיתרגלו לכאן אמר האיש וחייך, פתאום נשמע בכי קורע לב,

עצוב לי עצוב לי, היא גם הייתה צריכה להיות ולחיות והכלל ביגלל.

זה היה אבי הוא התפרץ בבכי שום דבר לא י שנה את ההרגשה הפנימית שלי. אידה אמרה אבי לכולנו יש רגשות שמתפרצים אן לנו שליטה על זה וזאת הבחירה שלה, התגובה שהיא רצה אל התופת היאלא ידעה שהמוות מחכה לה בפינה, בטוחה כי לא רצתה למות היא הייתה נותנת ל בראש אבל להקריב אתהחיים זה פשוט היה הגורל שלה,

לא משנה לי איבדתי אותה, ועכשיו אני לא יכל לחשוב שזה לא ביגללי אן ליטעם לחיים תעזבו אותי כאן אני גורם רע רע הנה גם דבורה וגם אנה כלמי שהכיר אותימת אז מה הטעם ש...ש.. אחי ש... הירגע , דברים של כאב מליב יוצאים נעזור לך אינך אשם

תישמע לדברי אחותך אמר דב היא יודעת מה שהיא מדברת לפתע אלי עלה שוב פעם
היתכוננו לרדת

סיפורה של אידה {בדרך חזרה}

אבי התעורר מתוך שינה עמוקה לשמע אזעקה,

מה זה? שאל שרה ניגשה לחלון שמעתם את זה?נידמה לי כי חוץ מזה היה פיצוץ , לפתע נשמע פיצוץ חזק נוסף,

אנימקווה שהכל בסדר אבי, לפתע היו צעקות, צריכים רופא ועכשיו דחוף,

אידו, אידו, איש אחד האנשים שניכנס בבהילות, אמר ישר רופא וחובש צרי אידו, מה מה קרה שרה צעקה לפתע,

היתה התלחשות במוקד, מה זה מה קרה, מי זה , שרה הסבירה בקורל רועד, כי אידו זה , אויי זה הרופא שהלך להציל את אידה אמרה,

אויי אמר אבי שרה התחילה לגמגם מקווה שיהיה בסדר.

הייתה כאן חדירה מערב על האוטו כניראה.

לפתע ניכנס חייל חייוור לגמרי להיכן שאבי שכב,

יש לי שתי בשורות אמר, אחד שמחה ואחד עצובה,

עצובה כי איבדנו את אידו אמר, לא היה לו סיכויי להינצל ארבע יריות בבית החזה מכל הכיוונים בלב

אויי... לא אמרה שרה והתמוטטה לתו זרועו של החייל,

אבל שניתא ידה הוא הציל את חייה.

אבי זעק.הוא לא ידע אם לשמוח אולהיות עצוב מעין דילמה כזאת ברגשות

שרה ניגשה אל אבי בעיניים בורקות, אחותך בסדר היא אמרה תודה לאל, וגם לאהובי זאת הייתה הכוונה שלו להציל נפש אז אקבל את הדין,

אבי היה בהלם מה? הוא היה קרוב אליי שרה הנהנה בראשה אך נידמה כי כלאה אתדימעותייה.

אויי אמר אבי אויי , נשמה טהורה או לא אלוהים , הוא ביריות נהרג אמר בתיקווה לשמוע אולי ענינו זה לא הוא אך מרחוק שמע אנשים שהיו שם,

שרה אל תיבכי הייתם זוג נהדר,

כמה הוא אהב אותך

שרה בכתה ובכתה ללא הפסקה אבי הרגשי רחמים כלפי שרה , הוא גם הרגיש נקיפות מצפון כי הוא ידע שהו הל להציל את אידה ורק ידע דבר אחד שאידה בחיים בזכותו והוא כל הזמן חש כמעין צביאה ואות תודה לישמור על אידה

הוא הצליח להגיד בכל רועד שרה אפצה אותך עם החברים שליואם אידה, לא אשכח אתכם לעולם תודה אתם יקרים אמיתייםאנימקווה שיהיה ל רק טוב, לפתע אמר מסלק מחשבה נוראה, היה בו רואה את דמותו של סשה דב אך היה ששסה חסר לו גם אידה וזה עכשיו תלאות אבי הסתכל על הפינה שלו יש עוד הרבה זיכרונות

שרה אמר אל תבכי , שרה אן לימילים אניגם חושב שאילולי אני הוא היה בחיים.

לפתע שרה עמדה מולו ואמרה, הוא פעל למען העם למען המדינה למען מי שאנחנו והוא נח על קדושת המלחמה זה כואב לי אבל יודעת שלמען זה הוא נלחם הוא היה יפה, התחלה לבכות , אבי תפס בידה הרכה שהייתה קרה כל כ, אנימבין אות שרה, הוא פעםךל מתו אהבת החינם שהייתה בו נתןליבו הרחב, מתו הציניות השאיפה שניגמור עם כל המלחמה הזאת, והיא בכתה, וניסתה להסוות חיו מאחורי העיניים העצובות שלה,

אינ צרי להרגיש אשם אמרה לפתע באצילות נפש הן גם אתה הקרבת את חיי למען זוהר, גם אתה יכלת למות, וכמו שאתה עשית את זה כ גם עידו פעל על זה אני גאה בו, היא אמרה את זה ושוב עינייה התמלאו בדמעות, והיא הייתה כמ מסכנה לרגע רחמיו שלא בי נרכמו

לעולם לא אשכח אמר, והוא גם התחיל ליבכות, לעולם לא אשכח שהחבר שלך הציל את אחותי, בטח נשמתו בעדן,

די די יקרה שלי היא היתה על י דו ישבה ככלי ריק נפייה שמוטות וידייה אוספות אותם היא הסבה מבטו מהם אבל הוא הצליח לתפוס בה ולחבקה, ולא אמרו שום דבר.

אהבתי אותו, הוא היה כל עולמי והיא בכתה ובכתה.
האהבה שלנו הייתה מיוחדת אמרה, ובכתה אבי אמץ אותה איליו חזק, מה אני אעשה בלעדיו, אי מי יפתח לי את הבוקר בפרחים בקפה בסוכריה,

היא נאנקה בין זרועותיו של אבי, ואבי התחיל ליבכות איתה ביחד, מיצטער זה רק מה שיכל להגיד מיצטער

סשה סשה יקירי אמרה רמית, סשה סשה העירה אותוק לות אידה בסדר היאיצאה מכלל סכנה, בוא בוא ליקראות אותה היא במצב עדין אך היא תהייה בסדר,

סשה לאט פקח את ענייוו הוא היראה כמו שעלה מהשאול, מה את אומרת ? אידה בסדר היא יצאה מכלל סכ נת חיים, כן הנה אמרה רמית אבל קודם תשתה הכנתי לך תה לאט סשה לאט.

סשה שתה אותו לגימה , איני יכל אמרה אני חייב ליראות אותה בעצמי היא בסדר אמרה רמית היא כרגע מיתאוששת, מחוברת לחמצן כי היא עדיין רדומה מהניתוח אבל הסכנה חלפה לאטל אט היא תתאושש. עוד כמה דקות לישתות את התה המיוחד שהכנתי לך,לא יקח הרבה זמן ולא ישנה דבר.

למען אידה אמרה, וחייכה גם הנ ה הבאתי ל מהמחסן בגדים חמים וסבון, בוא תיכנס למקלחת להיתרענן ותוכל לבואלאידה סשה, היא חייכה את כזאת חמודה אמר, אי אפשר לסרב ל ומזה זמן רב חיי לה היא חייכה לו בחזרה

הדופק שלה בסר, אני מערי עוד חצי שעה היא תתחיל להתעורר , אי שהיא מתעורר נא לעשות לה אק ג ולפי האק ג לתת לה רמה של משכך כאבים , באינפוזיה תת עורית

בואי מזל אמר ,בואי ננקה אותה קצת יש לה דימום קל מאיזור פצע הכניסה של הכדור בואי תני לא את הסקשן.

הם בזהירות ניקוושאבו, אבל זה לא היהחמור תיראה משהו שנישאר ה דעת משהו שהיה צרי להיתיבש

עשו לה אק ג

גלי pמקדים כל מכלות s
משק מרווח 4 השוםלפניי מצב שיכל ל היות פתגלוגי המתמקד לחוסמי vההולכה אבל אינם מסוכנים כל עוד מזרימים כל שלוש דקות הולכה קטנה של חשמל.

שה שרה אמר אבי אנימיצטער על האובדן היקר שלך, הוא אובדן גם שלי אמר אבי הוא החזיר את אחותי אחותי לחיים, איך אוכל לפצותאותך או לנחם אותך כי איני פיצויי לאובדן של אדם קרוב,

שרה בכתה ואמרה בקול חלול אביידע שזה יגיע הוא היה מוכן לההרג, אינ יודע איזה נתינה הייתה לו איזה מסירות איזה כבוד נתן לי, ומאשתו הוא סבל מרורים

רגע אמר אבי שלא הבין, רגע הוא היה נשויי, שרה הביטה בו לרגע בעיניים זועקות דומעות, כן אמרה הוא עמד להיתגרש ולהתחתן אתי אישתו עשתה לו מרורים בחייו הרחיקה לו אתה חיים והוא כל החיים אהב לתרום ולעזור וכן כן הכתיבה לו את החיים והוא רק רצה לתרום ולעזור א היא קצרה ידו בזה גם ידע.... אהוב שלי אהובי אן אן לי חיים בלעדת אמרה שרה למה למה היא קפצה לפתה את אגרופייה הקטנים עידו עידו והתחילה להכות אתא בי בגבו אבי רק חיבק אותה חזק ואמר, אני מיצטער קחי את החיבוק שלי
ווכ הוא חיבק אותה בשקט בדממה והיא בכתה וניקרעה שרה לא אל תיבכי כי כואב לי ליראותך כ אילו יכלתי לעשות משהו,

כן אמרה אתה יכל אתה תיכנס למחנה של עם החיילים שלנו לעזור לפנות אותם אמרה ואז שוב בכתה.

הוא חיבק אותה הצמידה איליו והתחיל להרגיש רגש שמזמן לא הרגיש הוא התחיל להרגיש לא ידע בידיוק איך להגידר זאת אבל הוא הרגיש כמו משהו חם פשט בו וכך הם נירדמו עד שמישהו העיר אותם ברכות

צריכים להכין אותך חבר, אתה צריללכת לפגוש את אחות אינ רוצה להישאר כאן.

כן אבל אני רוצה ששרה תבוא איתילשם, אמר פתאום ללא שום אפשרות לעצור את שטף דברייו

אני חייבת להישאר פה אמרה ותודה אבי פה זה התפקיד שלי

וגם עידו היה כאן איני יכולה לעזור וללכת פשוט אנחנו נבוא במקודם במתקפה וניצור איתך קשר שגם תוכללעזור לנו.

שרה אמר לפתע שרה תבטיחי לי שלא תעשי משהו לעצמ ואל תישקעי ביגונ אמר לה, לא יודע אי חדרת לי ללב

ואני לא רוצה שיקרה ל משהו תבטיחי לי שתהיי בסדר למען זיכרו של עידו.

שרה אמרה כן אבי למענו אהיה חזקה וללמען העקרונות שבנינו לנו ביןל עזור
תודה אבי יש ל לב טוב תרגיש טוב.

תודה אמר

זוהר אמר תרגיש טוב אבי הצלת את חיי אי אי פעם אוכל לגמול ל על זה, רק תתפלל שהכל יהיה בסדר אמר אבי ועכשיוא ניממהר רוצה ליראות את אחותי.

הם יצאו ניכנסו לעגלה בהסוואה של שוטרים בריטים והתחילו לנסוע כן הוא התגעגע סוף סוף יראה את אידה ומעניין מה אם דב חנה סשה וגם אנה והפציעה ופתאוםללא כל אזהרות מוקדמת פניה של שרהצפו לנגד עינייו

סיפורה של אידה הקורבן

אבי נירדם, הוא לא יודע כמה זמן א הרגיש לפתע משהו חם עליו, ורעש מוזר של קולות , הוא לא יכל ליזכור מה קרה איתו, רק ראשו כאב מאוד, פתח את עיניו בקושי, הוא ראה דמות, והוא היה בערפול.

לפתע בא לקום איי,,, פרצה זעקה מפיו הוא לא י כל לזוז כל גופו כאב, הוא בא לינשום הוא לא הצליח ש..ש.. אמרה קולה של אישה,

ש... הוא היה לבוש במעין בגד חם ועליו שמיכה, הוא ניזכר,

איפה זוהר , בקושי דיבר

אידה אני חייב למשכן את השעון,

מישהי ניגשה אילו ושמה על ראשו משהו קר, וגם הרטיבה את שפתיו אתה חייב לנוח אמרה, הכל בסדר, זוהר כאן הכל בסדר, מה עם השעון, הוא היה מחובר לאינפוזיה, איפה אני שאל

אתה נמצא במחנה פלמ'ח אתה הצלת את אחד מהלוחמים שלנו. את זוהר. ואנו נציל אות, אל תידאג אנחנו נעזור לך.

הוא התחיל בקושי לדבר ולהסביר, ראשו כאב וגם גופו רעד ,

שמי שרה התחילה להגיד אני האחות כאן, אנחנו מתכננים להישתלט ולשחרר את המחנה שלכם רק זה בעיתו, כי יש מקום שהעפילו רגלית כלומר עשו את הדרך ברגל מסורייה ולבנון והשתכנו בכפר גלעדי, יש לנו גם סניפים מחנות שם בצפון, הבריטים משכינים אותם שם בכפר גלעדי, והכוונה שלהם להסגיר אותם לארץ שממנה הם ברחו או לסורייה או לבנון, ושם מחכה להם גזר דין מוות, על כן עלינו לפרוץ את המחנה שלכם בעתלית כי מכפר גלעדי מביאים אותם אילכם וגם בכפר גלעדי נפרוץ ונחלץ כמובן גם אותםמשם.

זוהי פעולה רחבת הקיף.

איי אמר אבי מה יהיה עם אידה וכולם

זה יותר גרוע מהיכן שהיינו, השעון אניחייב רופא לראות, הוא סיפר בקצרה את הכל שרה אמרה חכה רגע היא הלכה וכעבור כמה דקות חזרה עם אדם מבוגר שלום אמר האיש שמי דווידקה ממרי ואני גםממונה על המבצע , ואני מוכן לטפל באחותך ולהשיג לה רופא טוב מאתנו מומחה לכלי דם ,

תודה דוקטור אמר אני גם רוצה לבוא, איי כאב פילח בראתו, קח את השעון מהכיס שלי הוא של סבי וסבתי וגם של הוריי אשלם כלמחיר על מנת שאחותי תינצל ויש לה ילד קטן היא מקסימה ו... ש...ש... איני רוצה כל תמורה תפקידי הוא להציל חיים, רק הייתי רוצה שתיצטר, אלינו לכוח הלוחם לשחרר את השבויים, כאשר תתאושש, אתה סובל משפעת חזקה ודלקת ראות אתה מטופל באנטיביוטיקה

לאחר שתרגיש טוב תיצטרף ללוחמי הפלמ'ח מה דעתך? כן אני מוכן
תודה אמר אעשה הכל, יפה ועכשיו מה עם זוהר שאל לפתע נ שמע קול חלש אני כאן, אתה צלת את חיי אני חייב ל אותם.... תודה אבי אתה נפלא, אלוהים יבר אותך תיראה אחותך תהייה בסדר

--------

אידה אידה יפה שלי, אמרה יסמין שהייתה שם אידה ,יסמין בכתה אידה אני מיצטערת כי לא שמעתי כשהלכת ועכשיו את כאן תלוייה בין חיים למוות ביגללי.

אני אן לי מילים הרגשתי כבדה כמה אתטובה אידה, אידה את חזקה אלוהים שמור עלייה היא חברתי הטובה שמור על הילד שלה שכה התגאתה בו

אידה כולנו בוכים עלייך והלב שלי ניקרא עידה,

אני אשמה אני אשמה בכתה יסמין, אידה אל תמותי בבקשה אל תלכי, אנייודעת כי אולי יותר רגוע ל שם אבל יש לך ילד בעל שמחכה ל, אידה יש ל ילד מושלם שכל כך את חסרה לו הוא בוכה כי הוא רוצה את אמא , אל אל תינטשי אותו אידה אידה, מיצטערת אידה סליחה אידה.... היא בכתה

אידה אם יכלתי, אני להיות במקומ אידה אהבה שכזאת לא ראיתי מעולם אלוהים תן לה לחיות. לפתע ניכנסה האחות והרופא בבהילות וסימן לה לצד בבקשה

מה? מה? קרה שאלה, קיבלו שדר שהלב שלה מחסיר פעימה אויי אמרה יסמין, אח שלה צרי לבוא,

כן אמרה האחות ובנתיים היא נחלשת, יש משהו שאני יכולה לעשות? שאלה יסמין ברעדה

כן אמרה האחות, לשבת ולהתפלל רק זה מה שיכל להציל אנחנו מאבדים אותה אמר הרופא בבהילות.

לא!! לא!! בכתהיסמין הכל היא בשבילי,

לפתע הרגישה כי מחבקים אותה, זאת אני יסמין אמרה רמית, אל תיבהלי אני כאן מאז שזה קרה אני לא יכולה לחשוב.

אויי רמית טוב שאת כאן התחילה לבכות, אנימרגישה שהכל נורא והכל נגדי.

אם נאבד את אידה חלילה,

לא לא אל תחשביכ אני גם מפחדת התיפחה רמית אבל יש ניסים והם קוראים.

גם איפה אח שלה, רק שגם לו לא קרה משהו.

ניסיתי לשכנעו שלא ילדך והיה גשום בלילה, רק שלא קרה לו כלום אויי אני חושבת על כל התלאות שהם עברו, זה לא הוגן אם כך יסיימו את החיים עד ש היגיעו לארץ ישראל.
ומה יהיה על התינוק, וכרגע עלינו רק להיתפלל אמרה רמית ולבקש מחילה מאלוהים עבורם, אן אנו יודעים מה קורה.

----

שרה באה אל אבי הנה תישתה את זה זה חם אמרה זה אומנם מר אבל רק לדקה כודם שהחום ירד ל,

האם לקחתם את השעון מצאתם איזה רופא טוב היא ייבת אולכי כבר מאוחר הוא התחיל ליבכות, אולי זה מאוחר ואן לי אחות

לא לא אל תגיד כך אמרה שרה, אף פעם כל עוד אדם חי יש תיקווה
אבל היא בסכנת חיים ממש והייתי צרי להיות מזמן חשבתי שה יהיה קל אמר.

שרה אמרה, ש... עשית מצווה החזרת חיים, אלוהים יתגמל אותך, אל תידאג הם לא יקחו לך את אחותךך.

באותו הרגע ניגש הרופא ואמר יש כאן רופא קוראים לו אודי הוא מומחה לכירורג כלי דם, סיפרנו לו את הסיפור של והוא אמר שהוא מתחייב לבוא ולציל את אחותך, ושהיה לו כמה מקרים כאלה.

מה מה אמר אבי איי איי הגב הרגאות ש...ש... אל תיתאמץ

תודה אמר אבי תודה זה לא מילה איני יכל לינ....

שש אל תיתאמץ אל תישכח לאחר שתבריא תבוא לפעילות שלנו.

ברור בהחלט אמר אבי את נשמתי אתן

כבר יביאו את הרופא המומחה לכאן שתראה על מה מדובר אמרה שרה.

לפתע ניכנסו שני אנשים אחד שהרופא שטיפל באבי ועמד על ידו בחור בסביבות גיל ה 50 המבט היה כבויי אבל היה לו מעין סמכות בפניו משהו שאפשר לסמוך,

שלום הציג את עצמו שמי אידו אמר ואני מומחה לכלי דם, שמעתי את המקרה של אחותך,

עכשיו אני הול לשם באים איתי עוד 5 אנשים אנחנו מתחפשים לחיילים בריטים שלא יבחינו בנו ואני אציל את אחותך.

בקשר לשעון קח אותו אמר, ולפתע אבי ראה שפניו מתעוותות כמו שרצה ליבכות.

כל נפש היא משלנו אמר אין אנו סוחרים בנפש הצלת גם אחד משלנו וזכותניו להחזיר ל, אני אטפל באחותך ואציל אותה.

דוקטור זה לא מאוחר,? ואי תגיעולשם, יש לנו רכב הסוואה שאתו נגיע עד למחנה.

תבורך אמר אבי, אויי אלוהים גדול תודה מכל הלב אמר, תודה תציל אותה היא כל חיי, תציל אותה הוא התחיל להישתעל ולבכות. שרה אמר הרופא משהו להרגע לשינה.

אבי הנה שמנו לך באינפוזיה חומר להרגיע אותך עצבך מתוחים , ואינ מרגיש טוב שינה טובה לא תזיק לך וכשתתעורר יהיו לנו בשורות טובות בשבילך.

תודה תודה לכם אמר ושקט.

----

קורל תני לי סקשן דחוף אמר הרופא, קורל נתנה לו

אנימנקה לה את הדם בעדינות מהורידים צרי להיזהר,

תנולה עוד מנת דם, תנתו דוקטור, עוד תרופה לירידת פעימת הלב דחוף.

מצבה קריטי אמר הרופא אם תוך עשר דקות לא תטופל, אנו מאבדים אותה הלב שלה חלש, ולא יציב אפשר להגדיר שהיא גוססת.

קורל רצתה ליבכות, ירחם השם מלמלה מתוך שפתייה בעודם מנקזים את הדם.

דוקטור דוקטור הנה ליזל האחות שהייתה שם ניכנסה לחדר דיברה עם הרופא, שלום אמר האיש שניכנס אני דוקטור אודי מומחה לכלי דם, באתי לנתח אותה, הכינו את החדר.

הם עבדו עלייה כשעתיים והניתוח היה מסובך הביאו חלקי עור דקים ותפרו לורידים , זרימת הדם התייצבה אמר דוקטור אודי,

אפשר לנסות להחליש את המינון שלפ עימת הלב ליבדוק איך מסתדר.

אבל בסדר הצלנו אותה אמר, עכשיו צרי לתפורולהשגיח תו כמה שעותולראות שהכל מתפקד והיא אינה מדממת ואז אפשר להגיד שהיא ניצלה, אני אהיה פה עד מחר כדיליראות האם יש שיפור במצבה

אפשר להגיד לקרובימשפחתה שם, שהיא אחרי הניתוח קורל עשי זאת.

קורל שרצתה לצאת מהחדר יצאה אל החדר הסמו

יסמין ורמית נרדמו זה בחיבוקה של זה, יסמין רמית העירה אותם אידה אחרי הניתוח.

מה?? מה אמרה יסמין כןאמרה קורל כן ובכתה תוך כדי דיבור, הרבה רגעים בניתוח שחשבנו שזהו והלב הפסיק כמהפעמים, אבל בעזרתו של המלאך הרופא אודי הצלחנו להחזירהלחיים.

אויי אויי יסמין אמרה והתחילה לבכות, אויי זה בשורה משמחת גם יסמין דיברה על אבי

זה ניפלא אמרה יסמין ורמית שהתעוררה התחילה לבכות מההתרגשות, עכשיו רק עוד קצת נתפלל ונעבור את הלילה ומחר בבוקר נקווה לטוב.

בנתיים תלכו לנוח בבית עכשיו אפשר עוד קצת אור יום.

בואי אליי אמרה רמית ליסמין לא כדאי לבד לעבור את הלילה במילא לא נוכל לישון.

הם היגיעו לבכתה של רמית, יש לך בית נחמד תודה שאת מאחרת אותי כאן לא הייתי יכולה לישון לבד בלילה אם המחשבות שאני אשמה.

הכל בסדר יקרה כולנו לפעמים שוגיםוטועים אבל אלוהים מכפר. את היית בסדר גמור אידה אוהבת אותך.

בואי התקלחי יש לי פה בגדים שתוכלי ללבוש הם התרחצו ואחר רמית הכינה לשתהם תה חם.

יש לך נוףבידיוק עליד הים אמרה יסמין, כן אני אוהבת להיסתכל בו כשאני כך שותה קפה בלילה לפני שאני הולכת לישון.

הרי אני לבדי, וכל המחשבות שלי על הילדה שהרגו לי עולות והגעוגעים לבעלי ולמשפחתי , אז הים ממש סוחף אותי לזיכרונות נעימים
הייתה שתיקה.

בואי בואי יקירה אמרה יסמין בואי, התה ממש טעים, איני רוצה שתהיי עצובה עוד מעט יעלה השחר בואי ניסתכל על הזריחה ונקווה שתביא עמה בשורות טובות אנחנו כל הלילה עירות ומזל שאנחנו ביחד ולא לבד.

כן אמרה רמית היא התקרבה אל יסמין שניהם התכסו בשמיכה והסתכלו על הזריחה , לא עבר כמה זמן.

הייתה דפיקה מהירה בבית של רמית
מי זה שאלה יסמין בבהלה, רגע אלך ליראות קראה רמית, היא ניגשה פתחו את הדלת זאת הייתה קורל כשפתחה את הדלת רמית קורל נפלה לזרועותייה מה מה מה קרה?

אידה אמרה והתיפחה
לא לא אל תגידי לי אויי התחילה יסמין להכות בראשה.

אידה בסדר היתעוררה הצלנו אותה, זה מה שב אתי לבשר

אויי צעקה רמית תודה לאל, הם בכו הפעם והפעם דמות של אושר עכשו הזמן לשוקו אמרה רמית, שוקו חם ונל לאידה

אני הולת לביתן אמרה קורל אני עייפה רצוצה, תשתו ותלכו נ יפגש יותר מאוחר.

תודה שאמרת לנו אמרה רמית.

---

דוקטור אנחנומוכנים לנסוע אמר אחד השומרים שהיה איתו
טוב דוקטור אודי אמר הרופא תודה לך הצלת את אידה אינ רוצה לישון ולאכול קצת?

לא תודה אניממהר אשן בדרך בחזרה

תודה אמר שוב כולנו מודים לך

הם התחילו לינסוע וכשהגיעו אחד השמורים העיר את הדוקטור, הגענו

תירדו ותגידו לאבי שאחותו ניצלה אני כבר מגיע ,פשוט מארגן כמה דברים הם ירדו הוא נשאר לבד, הוא ארגן את הדברים ויצא מהמכונית, לפתע משום מקום נפתחה א ש לעברו

הוא לא הספיק להיתגונן
ונהרג על המקום
נשמעה אזעקה

סיפורה של אידה {המפגש ביןאבי לאידה והמבצע
]

עינייה כמו לחשו סוד- אלתשים לב לזה אמר לעצמו , אנה מחכה לך ושרה ביכלל אבלה על החבר שלה, במחשבות אלה נירדם עד שהגיעולמחנה,

כשהתעורר הם עברו במחסום, תיכף אגיע אתה בטח מתרגש שאלו אותו, אן אמר אבי מיתרגש מאוד מזמן לא ראיתי אותם. בוא אמר הנהג, היגיע הרגע מחכים לך,

עכשיו ניכנס לביתנים, רמית צעקה לו, אבי איי ברוך הבא מה קרה ל? חיוור כל כך וכל כך רזית, מה עבר עלייך, חששנו שלעולם לא ניראה אותך. היא באה איליו ונתנה לו חיבוק גדול, אידה מחכה לך אמרה היא מעורפלת קלות אבל מחכה לך,אל תיבהל כשתראה אותה. היא מחוברת למלא צינורות לחמצן, אבל מצבה השתפר מאוד מאשר מה שהיה כשהיגיע לכאן,

חשבתי שהיא כבר לא תישרוד אבל בזכות התפילות, ועידו זיכרונו לברכה, הוא הציל את חייה, סיפר סאשה גם לאבי את הקורות.

אבי גם סיפר לו על זוהר ועל הפציעה,

אני גם רוצה ליראות את אנה אמר- היתגעגעתי אלייה, אבלמשהו בתוכו אמר שאין זה בידיוק כך מחשבותיו הלכו לאופק רחוק, אל שרה הבוכיה , הוא לא ידע למה אבל הרגיש דר לתת לה חיבוק ולאמצה אל ליבה,

ברור אמר סשה, לאחר ששמע את כמיהתו של אבי לאנה ברור שתיגתגעגע אלייה איזה מזל עידו הציל את אידה אבי היא היתה בין סכנת חיים למוות וחזרה , ועכשיו נבוא אלייה לאט לאט גם אני לא ראיתי אותה מזמן הוסיף סשה,

ובכל זאת, ואני צריך לחזור מתי שהוא לשם הבטחתי להם, הם הצילו את חיי אידה, אבי ורמית וסשה תמכו אחד בשני, והלכו לכיוון חדרה של אידה בשקט מסויים, הם ניגשו אל החדר שהרופא שם אמר, אחד אחד לא כולם היא עוד יושנת ,

ברור אתה ראשון אמר סשה אתה אח שלה וזמנך קצוב, טוב אמר אבי תודה,

הוא ניכנס אידה שכבה ללא נוע על המיטה מכוסה בשמיכה מלא צינורות, מסכת חמצן על פ נייה והיא ישנה , אידה בכה אבי אידה,איך את סיכנת את עצמך, מה היה קורה אם היה קורה לך משהו? אידה יש לך ילד מדהים וסשה אוהב אותך ואני זקוק ל, עכשיו יש לי מערבולת בחיי, התחיל לבכות,

אידה אידה לא יודע מה הייתי עושה אילו לא שמרו עלייך מלעמלה אחותי היקרה, רק ליראותך כך שוכבת דומם הלב שלי נמחץ,

אידה אלוהים שמר עליי והוא פנה למעלה ואמר אלוהים תשמע אותי היא היחידה שמשארה לי בעולם השאר לי אותה, וגם אלוהים מה עלי לעשות אני אוהב את אנה ומרחם על שרה, ונידמה לי כי אני מרגיש את ההרגשה הזאת שטמנת בליבי, אך לשרה איך אפשר אלוהים איך אפשר, נשבעתי אמונים לאנה, אבל הלב הולך אחרי שרה,

אני לא יכל התחיל לתכותלתוך ידה הקטנה של אידה, אידה רק נשמה היא ישנה חזק אבל הנשימות שלה היו שלוות, אידה אני לא יודע מה לעשות כלפיי שרה פתחתי רגש ואיני רוצה לפגוע באנה ולא בשרה.

לא רוצה ליפגוע, אידה עזרי לי ,

הירגע אחי היחד אמרה אידה פתאום בלחש, הכל בסדר אתה בסדר אנו אוהבים אותך אל תיבכה הוא התבלבל לשמע קולה, אידה

אבי
לך אחרי ליבך היא אמרה ש... אל תיתאמצי אידה יקרה מתוקה שלי אחותי האהובה היא עשתה סימן לאבי שזה בסדר בנתיים ניכנסו לחדר גם סשה ורמית זה בסדר אמרה רמית דיברנו יעם הרופא הכל בסדר הוא הרשה לנו להכנס,

סשה התחיל ליבכות והלך אלייה בשקט ותפס בידה ונישק אותה הצמידה לליבו איי איי איי התגעגעתי מאוד אמר, איי איני מאמין אידה וקשה מה עברת לנו, והכל ב שבילי? ואני לא הערכתי אותך מספיק אידה אידה סשה התחיל ליבכות החזיק בידה של אידה, מישש אותה ליראות ולהרגיש שזה נכון,

אידה אידה אהובה שלי, לא לא אתן לו לקחת אות ממני יקרה שלי,

היא בסדר אמרה רמית שישבה בשקט, היא עברה הכל מאחורייה

רק היא צריכה להישתקם, אידה אידה שלי הוא ליטף את ראשה ברוך, אויי אידה איני יכל ולו לרגע לחשוב שאת לא היית פה בחיים חיי לא היו חיים בלעדייך, ניכנסתלי ללב אידה את אם ילדיי, את האור שלי איך חשבת איך? לא לא לא והוא כולו נירגש ובכה, רמית ידעה שזה הרגע שלו והיא ליטפה אותו ברוך, עכשיו סשה היא בסדר תיתפלל שרק תתאושש במהרה, ספר שנתת לה שמר עלייה, והיא סיפרה לו מה שמצאו שם שעצרו את חדירת הכדור לליבה, איי איי בוא אמרה בוא תיראה את הילד שלך את זאב, ברגע זה ניכנסה אחות אם אנקובטור, ובתוכו הילד המקסיםשכב שם עינייו פקוחות סשה אסף אותו בזהירות אל ידיו והתחיל לנשקו , זאב זה אבא הנה אבא כאן, אל תפחד מעכשיו נהייה משפחה,אמא גם תהייה בסדר בזכותך היא ייבת כי חייבת לטפל בך, ילד שלי מתוק מתוק איי איי,

באותו רגע ניכנס לחדר מישהו , היכן אבי שאל? אבי שישן היתעורר לשמע הצעקה0 רוצים אות מהמפקדה אמר של הפלמ'ח מבצעים אתה פעולה בלילה

מה? מה? איזו פעולה שאל סשה , אסור לנו לדבר על זה אבל הרופאים כאן יעדכנו שמרו על אידה שלי, שאלוהים יברך אותך הם התחבקו והתנשקו ובכו,

לך לשלום אבי וחזור לשלום אמרה רמית ובכתה, אני אשמור על אידה אל תידאג

אבי אני רוצה ליראות את אנה אמר, אן לנו זמן אמר האיש שבא לקחת את אבי, יש שמועה שהם רוצים עוד הלילה לחסל את כולם, אף אחד לא ידוע אבל זאת עומדת להיות פעולה רחבת היקף בכל המגזרים, טוב אמר אבי הכנעה, הוא ידע שליבו נמש לשרה אבל רצה לראות את אנה ולדעת שאיתו הכל בסדר, כי שרה כאובה ואן לישפוט התנהגות ולקחת ברצינות התנהגות של כאובה ולהשוות אותו למציאות, חוץ מזה לא רצה לפגוע באנה הוא אהב אותה ואת האמת ניסה לשכנע את עצמו יותר ויותר כי זאת הבחירה שלו אחרי דבורה,

אבל בשרה לא ידע מה גילה כביכול מה גילה בה עיניין אבל מצא בה כביכול יותר קווים משותפים בינה לבין דבורה שאותה לא שכח רק הפנים, כי אי אפשר באמת לישכוח אהבה , אהב ה זה לא משחק, אי אפשר לישכוח לב גדול ורחב שכל הזמן נותן לך חום ואהבה, אולי אתה יכל ליברוח אבל לעולם לא לשחק, וזה מה שקרה עם אבי אבל ידע שיצטרך להיתמודד עם האמת הכואבת להסביר לאנה או להסביר לשרה, המחשבות האלה תפסו בראשו חזק, וכזר בחזרה למחנה המפלמ'ח

ישר באה לעברו שרה, המפקד הראשי רוצה ליראות אותך עכשיו, ולשוחח אית כך אמרה לו, כאילו לא היה בניהם שום רגש, יותר טוב חשב בליבו, אבל ידע שהוא רק דוחה את הדברים. הוא לא רוצה לינגוע בליבה, הרי עכשיו איבדה את אהובה,וזה לא הגינוי ביכלל שהיא תתאהב בו,

הוא הלך לצריף שהיה שם , שם אמר האיש ללא קול אני יודע הכל עלייך ובכן יש פעולה לעשנות שלנו לבוא למחנה עתליתומחנה בהפון, ולהביא את כל המעפילים משם באישון לילה, וזאת על ידי פעולה ממוקדת מאוד מבויימת אסור שנכשל כי הם יהרגו אותנו במקום.

אתה ועוד עשה חיילים, תתחפשו למורים בריטים אשר באים ללות וללמד את העולים קצת ליקרוא וליכתוב, המדובר על המחנה שלך אותו דבר אנחנו עושים גם במחנה בצפון.

ובכן מחנה עתלית, מחולק לעשרים ביתנים, הכוללים גם מרפאה ומשרד קבלה

אתם ראשונים מציגים תעודותמורים שאנחנו נותנים לכם, הם יודעים שצריכים לבוא מורים ללמד וגם באישון לילה, רק הם לא יודעים שאנחנו מתכננים פעולת החה קודם נקבץ את כולם, ונעביר אותם כביכול למחנה אחר שגם באישורם בעוד אנחנו נש ארים כביכול בני ערובה כדי לישמור על העולם שלא יברחו , כאשר נראה שהעברנו את כולם אז נפתח באש כלפי כל מי ששם ונשמיד את המחנה,

מובן? שאל אותו.

אבי שהיה מבולבל אמר כן אבל זה לא מסוכן הם לא יחשדו, תמיד לוקחים סיכון אמר המפקד

אבל גם התכוננו גם לזאת ומאלו שנעביר ניקח גם את החזקים ביותר על מנת לתקוף את הצבא ששם ותאמין לי הם הרבה.

טוב אמר אבי, ומהיכן נתחיל,

נתחיל מבתי הילדים והתינוקות ומהמרפאה והם ידעו יש לנו אנשי קשר חסויים אשר מתמרנים בין פה לשם שהצבא הבריטי לא עלה עדיין שהסוכנים סמויים, ברגע שנתחיל אז הם יכנסו בשקט את כולם שם

בסדר אמר, אז טוב אמר האיש הנה לך למחסן יתנו לך בגדים של שוטר בריטי, ויש לנו ספר הוא יספר אתכם ויגלח אתכם,

כשיצא שרה היתה על ידו שם היא דיברה עם קבוצה של חיילים הוא הרגיש צביטה קטנה בלב, אבל לא יחס לה חשיבות

אניצריך צריףמספר 2 מחסן, לב לשביל הזה שם מאחור שלוש עצים שם תיראה מחסן צריף מספר 2 הנה היא נתנה לו פתק קטן הנה עוד 20 מדים תביא אותם לכאן הוא הלך שמח על כי שרה נייתה עיניינית הוא היגיע למחסן, ריח של טחב עלה באפו הנה הרשימה, נעליים גרביים מכנסיים, שחפץ שיגן חולצה וקסדה, הנה הם שם בשקית גדולה היו שם כל המדים והנעלים ,ה נה קח עגלה,

אבי ראה את כל שהוא צרי לסחוב שם את זה על העגלה, העגלה הייתה מעין מריצה כזאת וסחב אותה במעלה הדרך.

כשהיגיע שרה התחילה להקריא שמות וכל אחד לקח את המדים שלו

עכשיו אמרה לכו להתרחץ ואחר כך תבוא לביתן 3 אתם תיתגלחו ותיספרו שם, כל אחד יקבל תפקיד ושם אחר עד שניכנס לתוךך המחנה עצמו עליכם ליקרוא זה לזה בשמות שנתנו לכם, ברור? כן ברור ענו כולם.

אבי שמח על כי שכח קצת את הדילמה שהיה בו והרגיש כמו שהלך להרפתקאה לאתגר אחר הם סימו להתארגן ושרה אמרה המשאית תיקח אתכם למצבע אני אצרף יותר מאוחר,

אבי בוא רגע , אתםחופשים אמרה לשאר החברים, אבי ניגש אלייה בהיסוס,אבי הרגיש כולו במתח, כן שרה, שרה אמרה לו לפתע אתה תבוא אתי

לא שלא היה לו נוח איתה, אלה נוח יותר מידי עד כדי מבוכה,

בסדר אמר והרגיש משום מה התרגשות סמוייה שהם לא ניפרדים.

הם יצאו בדרכם למחנה עתלית, לבו מלא מהתרגשות הוא ידע שהפעולה שלהם עלולה להיות מסוכנת ביותר אם לא יפעלו בהתאם הם קראו לו יוזף וגם היה המורה למטמתיקה זה מה שנתנו לו, הם היגיעו היי מי אתם שאלו אותם,

שרה דיברה איתם אנחנו המורים שבאנו לקחת אותם,למחנה השני כדי ללמד אותם אמרה יש לנו פה רשימה נוכלליראות אותם? השומרים הסתכלו והנידו בראשם

בנתיים ניכנסו לביתנים ושם שרה אמרה לו עכשיו נפגוש את יסמין ואביתר הסוכנים הסומויים הם האחראים על המפגש, האם אני יכל ליראות את חבריי שאל אבי ואת אנה לצערי לא אמרה שרה אלה לאחר שנהייה מחוץ למחנה כל פעולה של הכרות יכולה ליגמור באסון, אסור שידעו ביכלל מי אנחנו ולא איזה קשר ישלנו לעולם ,.

לפתע היגיע יסמין ואביתר, היי אמרה יסמין לאבי, יסמין איך אידה איך סשה איך כולם? יסמין אמרה בקצרה לא עכשיו, לא כאן ופנתה אליהם העברתי שד בין האנ שים שיכינו את הדברים הכי טוביםשלהם לקחת אותם מקווה שזה יעבוד.

כל אחד יופקד על שני ביתנים עוד מעט

יסמין הייתה איתו לבד כשהלכו וניכנסו לביתנים אתה אמרה לו במהרה לך לביתן שלוש נמצאים שם ולם כולל אידה ואנה תוכל להגיד להם כמה מיליםלפני המבצע,

תודה אמרה לה, הוא ניגש לביתנים כשניכנס מיד שמע צעקה אבי אבי אחי היקר, הוא ראה את אידה כבר לא מחוברת לכל כך הרבה צינורות כן כולם התנפלו עליי כמו גיבור , מה שלומך אבי מה שלומך, אבי קראה אידה אבי בוא לכאן

אבי ניגש לאידה וחיבק אותה, אידה אידה איך התגעגעתי אליי תשמעי אידה אני יוצא לפעולה עכשיו
אני יחזור אבל את חייבת להיות חזקה תבטיחי לי,
אל תגיד כך אמרה אידה בלחש אהיה בסדר

אידה שמרי על עצמך
מה אם זאב שאלה אידה, אני דואגת לו אלתידאגי אמר אבי אנחנו מעבירים אותם ראשונוים הם אספו את הילדים בבכי קורע לב ובשקט לא אמרה אידה לא לא אל תיקחו לי אותו,סשה היה שם הוא חיבק את אידה ללא מילים כשדמעות ניגורו מעינייו.

אבייצא כדי ליראות את מתקדם העיניין הוא ראה את שרה מבטיהם היצטלבו, הייתה שם דממה כאילו הכל נעצר.

אבי התחילה שרה להגיד ש..ש... לא לא את תגידי כלום אמר,

אבי הרגיש שזה לא בשליטה לפתע מצאו את עצמם חבוקים ומתנשקים בלהט הרגע, ופתאום לחרדתם שמע אבי את הקול של מה שהוא לא ציפה לו

אויי יקירי התגעגעתי אויי...אויי...אויי.. לא לא הוא שמע את אנה לא אבי למה? למה? אנ ה התחילה לרוץ

לפתע נשמעו מטחי יריות ואנה נפלה על האדמה בבת אחת

לא לא!! זעק אבי לא אנה לא
שרה תפסה אותו אבי לא אל תלך לשם זה מסוכן,
עזבי אותי אמר מבולבל, זה הכל הכל ביגללך סליחה ביגללי זה הכל ביגללי אמר מה אשם הלב שלי שהתאהב ב,
שרה התחילה ליבכות, אבי עזב את היד שלה ורץ לכיוון אנה שהייתה מוטלת בנשימות האחרונות,
אנה אני מיצטער אהובתי, אני כל כך מיצטער לא רציתי שכך יתגלה הדבר גם לא חשבתי שזה יסחף עד כדי כך
אנה נשימותייה האחרונות כבדות הייתה רפוייה בטנה דממה היא היסתכלה לאבי בעיניים ואמרה לו כשדם יורד מפייה
לא. לא... אבי אני ידעתי תמיד ש..אתה לא אוהב אותי איני כועסת אני פשוט התאהבתי בך עד כלות,
לא לא אהובי אל תיתחרט אל תיצעטר על שירו בי א...ב..י
אבי דמעות בעינייו לא לא אל תגידי את לא תמותי אעזוב את שרה לא היה בנינו כלום זה פשוט היה רגע של חולשה
לא איני כועסת כניראה שנועדתי למות לפני שהקנאה הייתה אוכלת אותי אבל אני נותנת לך את החופש אהובי כי אני אוהבת אותך
חר....חר... אנה חירחרה עינייה התגלגלו ומבטה קפא
לא!!!!!!!!!!
צעק אבי לא אלוהים כמה שפיספסתי אלוהים לא ידעתי להבחין את האהבה שהייתה בה עוד פעם ועוד פעם
לא לא והוא נישכב על גופה הקר של אנה , אני רוצה למות למות ידיים ליטפו אותו אך לא היה מסוגל לחוש בכך הוא בכה בכה אנה נהרגה ברגע שראתה אותו ואת שרה מתנשקים היא לא יכלת ולכן ברחה אל הטופת אל האש שכילתה אותה
לא אנה לא תחזרי אליי תחזרי אליי ......

סיפורה של אידה המכתב {ניסיון ההתאבדות של אבי}

הנה הילדים שלכם, היא יפיפיה אמרה האחות, בזהירות.

חנה התחילה לבכות, יקירתי היא היא פרי אהבתינו אמר דב, וניצמד אל חנה,

חנה החזיקה את רחל ועטפה אותה בשמיכה קטנה, ואמרה, ברוך הבא רחל שלי רחל ילדתי המקסימה, אמרה בעוד דמעות ניקות בעיניה,

רחל ברוך בואך לעולם כן ילדתי את אם אמא ואבא עכשיו אף אחד לא יקח אותך מאיתנו רחל שלי,

והיא ליטפה אותה בפניה, דב שים עליה את השמיכה השניה, היא קטנטונת וכל מה שאני שמה לה תמיד צריך עוד.

יקירתי זה לא יעזור זה קור פנימי, והוא שם את השמיכה וחיבק את שתיהם, עכשיו אני נימצא אם שתי האורות של חיי אמר, רחל ואת אמר ונישק לחנה.

לפתע הם שמעו את אולה של אידה נישבר לרסיסים
למה לא אמרת לי שאלה בדמעות , איך אתה מעז אחרי שכל היינו היינו ביחד ועברנו , מתי? מץי הוא נתן.

סלחי לי סלחי לי שמעו את אבי, אני לא בסדר , ובאומרו כ יצא בריצה,

אבי לא!!!!

שמעו את אידה ניקרעת , אבי אבי אל תלך לחזור.

אך אבי נעלם ש...ש...יקירתי מה קרה את מבהלת, שאלה חנה, היא סיפרה בקצרה מה שהיה שם.

חייבים לעצור אותו אמר דב, אני הולך לחפש אותו

לא לא דוב אמרה אידה לא אתה, אל תעזוב את המישפחה שלך,

יש לך ילדה ואשה מקסימים מה שחלמת, כל החיים ועכשיו לא לא לא אוכל, לישון עם עצמי בטוב כשאידע שביגללי יקרה לך משהו.

חנה לא אמרה כלום, רק מבטה העיד כי מה שאידה אמרה , זה כלום כלום לעומת מה שהיא הרגישה היא חששהמאוד שדוב יצא ויחפש אחריו,

אני רק כאן בבית החולים אמר ברכות, אחפש אל תידאגי אמר דב, אם אראה את אבי אנסה לדבר איתו.

הוא אמר בקול רם, תישמעו מישהו יצא עכשיו מסתובב כאן, יש חשד שירצה לעשות משהו לעצמו חייבים לעצור אותו.

אצור קשר אם אלי אמרה האחות.

ובנתיים אתה משה אריק ועוד לכו לחפש אותו, סביר להניח שיעצור באיזה מקום כי אן לו כוח

הם יצאו רמית חיבקה את אידה וגם שרה שהיתה שם.

אני מיצטערת אמרה לאידה, כל זה ביגללי אמרה שרה.
אני אשרמה, התגובה שלי לסטירה שלו היתה יותר מידי. אידה לא ענתה, רק רמית חיבקה את שתיהם וארמה לשרה, שרה אןלך על מה להיצטער שום דבר לא פה ביגללך,

פשוט הכל היה צרי לקרוא כך, אבי גם כך היה מבולבל לחלוטין עברו עליו משברים גדולים. את לא אשמה שהתאהב בך וגרר אות לזה.

אהבה היא דבר יפה אמרה רמית,

רק שהכל הלך מהר מידי וללא שליטה, את לא אשמה ההפך אם את אוהבת אותו עדין יקרה, את חייבת להיות ולדעת שפה זה המקום שלך, להיות ולתמוך.

אבל איך אני לא מסוגלת, לא מסוגלת לדבר איתו אחרי מה שקרה?. אמרה שרה

זה אני אמרה אידה, זה לא קשור אליך ביכלל , אידה לפתע אמרה מיסתבר ששסה כתב לי מיכתב אבל לפתע פרצה בבכי לט יכולה ליקרוא, רק נתנה לרמית ובו היה כתוב.

אידה יקרה שלי, אם ילדי, אהבת חיי אידה שלי לא היה לי אומץ להגיד לך פנים מול פנים, ולכן כתבתי את המכתב.

ונתתי אותו לאבי השבעתי אותו שלא יגיד כלום עד שאהיה רחוק ממך.

אידה
אני הולך לממצע שכניראה אם אצליח לחזור ממנו חי זה יהיה רק ביגלל שאלוהים לא ירצה לקחת אותי מהמתנות הכי יפות שקיבלתי בחיי, ממך וזאב.

רמית ניגבה את דמעות אבל המשיכה.

אידה רציתי להגיד לך תודה על הכל,
תודה מילת סיכום אבל של התחלה חדשה, אידה תודה על שהכנסת אותי לחיי כבר מההתחלה, ועברנו ביחד כל כך הרבה דברים קשים והתמודדנו ביחד,

אידה יפה שלי
אולי זה המילים האחרונות אולי לא תביני אותי כל כך , אידה יודע שאת בוכה ברגע זה יפה שלי.

ואני בוכה כי אני רואה אותך במחשבתי בוכה,

הבטיחי לי לא ליכעוס על אבי,

הבטיחי לי לישמור על זאב, לגדלו ולספר לו עליי

אוהב אותך ומקווה שאחזור, לקיים את ההבטחה שהבטחנו אחד לשני
להיות לילה איתך אהובתי
להיתעלס באהבים

כל כך מיתגעגע
לישמוע את ליבך לצד ליבי

אל תיבכי אם אמות, היי חזקה אשמור עליך
מלמעלה סשה

אני אוהב אותך
מלאכית שלי

אידה פרצה בבכי ואמרה , זה כשראיתי עלתה בי סערת רגשות והתפרצתי על אבי, ללא מחשבה,

ואבי גם כך רגיש אז הוא בטח רוצה לעשות משהו לעצמו.

אויי לי!!!!! אוי לי אידה התחילה לתת מכות לעצמה לא לא אלוהים שרק יצילו אותו.

בנתיים אלי היגיע, וניגש לאידה, אידה שלחתי כבר לכל המחנה ובמיוחד לשערים תיגבורת על מנת שלא יוכל לצאת, וחוץ מזה אנחנו מחפשים בכל מקום אין סיכויי שיברח אל תידאגי,

חנה התחילה גם להגיד אידה אנחנו פה איתך, עם דב ימצא אותו ואז הואידבר איתו עלל הכל אל תחששי,

אבל היא אמרה, ובעינייה דמעות, הוא מרגיש ואני נתתי לו את הסיבה, ליאוש עוד יותר,

רמית וקורלל חיבקו אותה,רמית אמרה לה, די אידה די יקירה אל תיכי, הוא יהיה בסדר נמצא אותו,

למה הייתי צריכה ככה לדבר איליו אמרה אידה, ידעתי שהוא שבור למה, עכשיו ביגללי הוא יעשה משהו לעצמו,
לא
לא
לא
והיא בכתה ש...ש... אמרה חנה
לפעמים מצב רוח מתוך כעס, אבל לא מיתכונים את צודקת יקרה, שאת מרגישה שאת פוגעת אבל אל תישכחי שבידיוק אבי גם מרגיש כך כלפי אנה זיכרונה לברכה ודבורה, ואצלו אן מצב הפוך כלומר הם לא יחזרו אן לו סיכויי לבקש עוד פעםסליחה

אל אל תיבכי אל תצרי את ליבך, תני לזמן לעשות את שלו, את חייבת להיות חזקה עבור הגוזל שלך עבור זאב, היי הגיונית,

התמקדי בדברים, ואל תחששי הם יחזרו בשלום ותיכף גם נדבר על הכל בנחד ונתמוך באבי למרות שמצבו כרגע ירוד, אבל הואיתאושש כי אן לו ברירה אחרת, אם הוא רוצה לחיות.

לפתע שמעו את שרה, אידה למרות שהסטירה של אח שלך, כאבה לי, אבל אעשה הכל על מנת להוציא מהדיכאון ויודעת שאת כועסת עלי, כי נתתי לאחי לנשק אותי, ונסחפנו אבל... ש... אמרה רמית בעדינות ככל שניתן לשרה,

די היא לא צריכה עכשיו לשמוע את הרחמים שלך , אם את רוצה תעודדי אותה אבל אל תבקשי בעקיפים רחמים.

היא שבורה כרגע אינך רואה?
כן אמרה שרה אני רואה, אבל אני באה ממקום של טוב ולא של רע,

קורל השגיחי על אידה, אני הולכת רגע לדבר עם שרה.

ראי שרה אמרה רמית ובקולה היה כעס בואי אחרי,

הם הלכו לאורך המסדרון ויצאו מתוכו,

עכשיו אמרה לה רמית.

אני יודעת שאת פגועה מאבי, וגם מאידה באותה המידה, אך עליך לרחם עליה, יש לה תינוק קטן והיא כרגע צריכה לידאוג גם לתינוק וגם לבעלה, ולאח שלה שנימצא בהתמוטטות עצבים ועלול להיתאבד.

אינ מבינה שהיא רבה איתו ובגלל זה כל זה קרה כל הבריחה שלו, בידיוק כמו שאנה בכתה כשראתה אתכם ביחד,

אינ מבינה שאידה נמצאת באותו המקום שאבי נמצא? במקום שבו יסורי המצפון אינם יכוליםלכפר לעולם, ואם יקרה לו משהו אז שום דבר כבר לא יחזור להיות כפי שהיה, יש בך חמלה אם יש בך חמלה? אז פשוט או הפסיקי להיות לצידם הפסיקי תשכחי את כל הפרשה הזאת, או שתאהבי מה שיש מכל הלב בלי לישפוט ובלי לבקש תחנונים בעקיפין.

אידה ואבי עברו הרבה, הם ל א צריכים ליגמור ביסורים כל מה שעברו המללחמה הארורה הזאת , וובמקום שידאגו עכשיו ללישמוח שהגעו לכאן דווקא עכשיו האהבה היא המכשול בחיים שלהם, אז אם את כפי שטונת אוהבת את אבי

תני לגלים לזרום תני ל רוח לנשוב ותיזכרי אותי, וכאשר יהיה פה שוב

התקרבי לליבו לאט לאט לאט, אבל אל תציקי לאידה עכשיו

אני מחזקת אותה אך לא שמת לך, אמרה רמית בכעס.

או שתבואי איתי לחדר ותהייה בשבילה, או שתבואי לחדר ואל תיתקרבי אלייה, תישכחי מאידה ומאבי לעולם. את שומעת!!!

באמת שבאתי בטוב, התחילה שרה להגיד לרמית, אן לך כל כך על מה לכעוס עלי.

לא באתי להכעיס לא באתי להציק אמרה,

ומה את חושבת שאבי כל כך צדיק? הוא ידע שאני נימצאת בכאב גדול על מות יקירי אידו,

וכאן התחילה ליבכות.

אן הוא היה היחיד בחיי, את שומעת רמית

ואני לא היתכוונתי להזיק לאידה או לאנה ויודעת את המצב הרגיש,

ופתאום התחילה לפרוץ וליזעוק לתוך עיניה של רמית

את לא יודעת מה זה לאבד אהוב רמית..

ואיזה אהוב הוא היה איזה אהוב,

כל יום כל היום כל יום, היה נותן לי קוטף לי מהיכן איני יודעת פרחים, ומביא לי למחנה כל יום, היה מתחיל בב וקר טוב בברכות

באני אוהב אותך אני רוצה אותך יפה שלי

ואף פעם אף פעם לא צחק עליי ומהדברים שאני עושה,

אף פעם לא גרם לי להיות נמצוכה ממנו תמיד העצים אותי ותמיד היה אומר לי אני רוצה אותך יפה שלי

את הכל בשיבילי, לא עזב אותי לרגע,.

אפילו שלפעמים היה לו שה כן הוא סבל,ורק אני ידעתי והוא לא ידע שאנייודעת, סבל מהלב, ואת זה גיליתי בכדורים ששכח באחד המעילים שנתן לי, הם כדורים ששמים מתחת ללשון באם מרגישים לא טוב וכדי למנוע התקף לב

הוא אף פעם אף פעם לא אמר על מצבו תמיד היה סגור ותמיד היה לו חיוך הכי מקסים מקסים מקסים שלי.. ופה בכתה מאוד

ופתאום רמית פתאום הכל הכל נדם,

אויי אידו אידו אנימתגעגעת אילך וכמה אנימיתגעגעת אילו

אינ יודעת רמית אינך יודעת.

ומה שאני חשה אצל אבי זה פשוט קרה הרגש עדיןמבלבל גם אבי מבולבל, מבינה אותו.

לא אוכל להיתאהב בגבר שיעבור את מפתחות הלב ששמורות לאידו זה לא יהיה כי רק את אידו אהבתי.

בדרך כלל ואומרת לך בתור אישה לאישה בדרך כלל הגברים ועוד במחנה הזה לאחר שמלא זמן, לא היו עם נשים,

רוצים את זה הכוונה שלי לישכב

ואידו עד שהסכמתי ביכלל להתנשק איתו, ובכל ל לישכב והכל בסבלנות , הוא חיכה אך לעולם לעולם, לא התרחק ממני ביגלל זה, לעולם תמיד היה מקיף אותי בפרחים,

איפה הוא ופה התחילה לירעוד וללחוץ חזק בידה על לוח ליבה

איפה אידו אידו, אידו אני רוצה אותך, לעולם לא אשמע את קולך יותר אידו אידו שלי.

רמית רק חיבקה אותה, היא ידעה שזאת ההיזדמנות של שרה ליבכות , וגם לא היו בה מילים לנחם, וגם למרות הכל לא רצתה להגיד לה שהיא גם איבדה את בעלה ואת הילדה או הילד היא לא רצתה להכאיב לה בכאבה, אבל חיבקה אותה ונשקה לה במצח.

די הצליחה להגיד לבסוף די שרה, יקירה, אנחנו מספיק כאובות כדי לשחק ברגשות אחר, נכון,

סלחי לי שרה סלחי לי על כי כעסתי וזעמתי כלפייך, פשוט רציתי להבהיר והתפרצתי,

כולנו באותו המקום אבל אנחנו חייבות להיותחזקות בשביל היקרים שאיבדנו.

עכשיו בואי נגבי את הדמעות תרחצי את הפנים ונבוא לאידה היא חייבת תמיכה, כן אמרה שרה.

בתניים דב ועוד חיילים שהיו שם סירו

יש כאן ארבע דלתות כל דלת אחת אפורה שניה לבנה שלישלית אדומה ורביעית כחולה

אמר אלי,האפורה מסמלת חדר כביסה, הלבנה חדר גנרטורים למקרה של הפסקותחשמל, האדומה מבטח בשרי והכחולה מטבח חלבי,.

דב
את התחפש בלבנה, חדר מכונות אבל היזהר יש שם מכונות שאסור להיתקרן אליהן, כי אן להם הערקה, ואפשר למות, שם עובד ים צוות ואחד מהם מת לפני כמה זמן כשהתחשמל ולא לבש מגדים מיוחדים הם גם מסומנים בכחול תיזכור זאת? כן אמר דב ברור.

מלך
אמר אתה תחפש באפורה בחדר כביסה רק היזהר לא ליפול שם לתוך הכוך שמוביל למרתף ששם ממינים את הכביסה

שלמה את למטבח החלבי

ויעקב אתה לבשרי

כל אחד שמסים מחכה כאן לא להמשיך לאחר לפני שכולם לא פה.

הם חיפשו דב ניכנס לחדר מכונות היכן שהגנרטורים היו, היו שם רעשים נוראים, ואוויר מחניק ריח של חומר פלסטי מאוד חזק

הוא היסתכל בין המכונות, אבי אבי צעק, שום קול ושם תשובה, היה שם מואר באור פלורסנט של מנורת פלורסטו חיוור, הוא חיפש שם היו ארונות גבוהיים אחר סתר את השני, אבי אבי זעק דב לא היתה תשובה,

לפתע הדלת נפתחה ועיקב צעק לדב, דב בוא בוא בוא תעזור לי חייב דחוף, השאר לא מצאתי פשוט אתה הכי קרוב אליי בוא זה דחוף.

דב ללא שאלות י שר עזב את הכל ורץ לעבר יעקב,

מה שהוא ראה השאיר אותו בעניים פקוחות.

אבי שכב כולו מדמם הוא לא ידע מהיכן הדם, אויי אמר חייב חוסם עורקים דחוף אמר והוציא אתחולצתו, ידו של אבי היו מגואלות בדם כולו שרוט וחתוך, מה זה...?

אויי אמר דב הוא ניסה להתאבד,

ידעתי שזה מה שהולך להיות
מקווה שזה לא מאוחר

אלי אלי התחיל קורא חייבים להביא אותו לחדר טיפולים דחוף.

אבי התחיל דב ליקרוא לאבי ולהחזיק אבי אבי מה עשית?

אבי לא ענה עיניו בהו והוא היה מרוקחק מאוד, אבי אבי צעק אבי ענה לי!!!!

למה עשית זאת? שאר הבחורים כבר היו תפסו ברגליו אני בידיו ונעביר אותו. חייבים להעביר אותו כך שאידה לא תיראה אפילו

בוא אמר אלי יש לנו כאן חדר וכאן אף אחד לא ידע עד שנייצב אותו,

במוקדם או במאוחר אידה תירדע אי אפשר יהיה להסביר, אבל צרי בזהירות להגיד לה.

הם ניכנסו לחדר, רגע אקרא לאחות, הוא יצא בנתיים הפשטיו את אבי ודב ניסה לעצור את הדם ולדבר איליו, לוודות שהוא בכרה

אבי מה עשית, תישמע חבר אתה תהייה בסדר נטפל בך, הדלת נפתחה

ווא... מישהי צעקה זאת היתה קורל, ווא... מה?

אמרתי לך שזה מה שהיה אמר אלי צריך לטפל בו במקום לבכות, ושום דבר לאידה, אבל ננטפל בו במהירות אנחנו נציל אותו גם.

הנה תיכף ניול תביא את הספוגיןת, יש כאן תמיסת מים עם מלח, עכשיו אנחנו יוצאים ועוד חמש דקות ניכנסו ניקול וקורל נישאו , ניקול ספגה את הספוגית במי המלח, זה יכאב קצת אבל זה יחטא , הם חיטאו את הידיים אבי לא היה בו כוח ליצרוח, אבל עינייו אמרו את הכל והוא גם עיוות את הפנים.

ניקול מה מצב החם שלו? רגע, ניקול מדדה לו חום 7.8

זה לא חום אמרה קורל אבל סביר להניח שיהיה, הנ ה הסכין אויי הוא חשב ליגמור עם החיים מהר, אויי ויי כשאידה תידע וגם סשה לא איתה, אבי מה עשית הם שטפו את גופו של אבי בסבון ובאלכוהול, עכשיו נכין תמיסת יוד ונשים בפצעים הפתוחים,

הם חבשו לו את הידיים ושמו גם משחה.

קורל לקחה קערה וספוגיות עם המים התחילה להרטיב לאבי את השפתיים אבי רק בהא בה ללא הבעה

קורל הסתכלה עליו במבט רחמים מה נורא עושה האהבה הזאת,

הבנים ניכנסו עכשיו חייבים להשגיח עליו, אני אהיה איתו אמר דב אשמור עליו בנתיים אתם תנוחו, ושום מילה לאידה.

הם הלכו רק הוא ואבי נישארו כשהם הלכו דב התחיל ליבכות בחרישי,

אבי חבר שלי יקר, מה עשית ? מה רצית ליגרום, מה היה יודע מה ההיה קורא עם עוד כמה שניות היית וכאילו אף אחד לא היה שם לב

אבי תקשיב מה שהיה או לא היה, היה ונעשה אן מה לעשות בנדון.

עכשיו יש לך את שרה , ההיזדמנות היחדיה שלך להנות מהחיים ולתפוס אותך אל ליבה,

מה לך? מה עבר בך אבי איזה שד,?

אני לאיכל לבעדייך אבי בן שלי יקר, עברנו הרבה ביחד אתה צלת אותי כשהיינו על הספינה, ועכשיו אציל אותך,

לא לא אתן לך להיסחף אל תוך המצפון הזה ההורג,

ואל תוך המרה השחורה בה אתה טבול עכשיו.

כן כן המשיך אידה סיפרה לנו על המיכתב והיא מיצטערת היא יודעת שאתה רגיש עכשיו, והיא לא שופטת אות הוא אוהבת אותך אבי אוהבת אותך,.

אל תנסה לקחת את החיו שלך, בוא דבר איתי וכניראה שאלוהים נתן לי עוד היזדמנות לחיות בחיים האלה כדי לחזק אותך, אבי אבי שלי אל תתעלם ממני, אבי אל תתעלם מאהבתה של אידה ולא של שרה,

תן למכאובים

לנקוש בליבך אבל אל ולעולם לעולם אל תתעלם מהאוהבים שלך, לעולם אל תימאס בחיים.

אני לא רוצה לחשוב על זה מה אידה תגיד ותרגיש כאשר תיראה ותידע שאח שלה ניסה להיתאבד,

אבי יקר שלי כולנו זקוקים ל כאן.

ובמיוחד אתה זקוק לחיים עוד לא היגיע הזמן , אילו שנעלמו מחיי נעלמו לא יחזרו,

ולא משנה הסיבות אבל אלו שעוד חיים ואוהבים אותך, וכמו שרה שאוהבת אותך אבי, אני יודע שאסור לי לדבר ועוד במצבך אבל רק כך תישמע אותי,

אבי אינ יודע איך סשה יגיב,

אבי בהא באוויר מבטו חלול

רק דמעות שנקוו בעינייו העידו על כי דבריו של דב עברו את מחסום השתיקה שלו

דב כיסה את אבי ובזהירות ומידי פעם ספג ספוגיות בתמיסת מלח ושם אותם על גבי הפלסטריםומסביב לפצעים שנישארו פתוחים
וכך דב נירדם וגם אבי נירדם בשקט הרועש הזה הטעון הזה כל כך הרבה מילים כל כך הרבה שאלות ללא ושלא קיבלו תשובות.

רמית ושרה ניכנסו, חנה עוד חיבקה את אידה שבכתה

אידה אידה פתחה שרה הנה הבאתי לך עוד שמיכה אל תדיאגי אבי לא יזיק לעצמו, בטח כבר מצאו אותו, וסשה הכל בסדר

אידה לא עתה, חנה שאלה האם יש חדשות לגבי אבי האם מצאו אותו, רמית הנהנה בראשה לא ידוע לנו, בטח שידעו יגידו,

לפתע יסמין ניכנסה עם זאב, הנה הוא בא להגיד לך שהוא רוצה אוכל אמרה יסמין, זאב אהבה שלי, לקחה אידה את זאב לזרועותייה ונישקה אותו היא בכתה, זאב הינה קח והיא נתנה לו לינוק ממנה,

רמית שמה לה חתוך על החתף

תהני ממנו י קירה זאת המתנה ששסה נתן לך,

אידה הישתדלה להיתרכז בהנקה, כן היא אמרה בקול הכי עצוב כן הוא האור שלי הילד הזה.

הדבר שנישאר לי משסה והתחילה שוב ליבכות ש..ש.. יקרה אמרה שרה הכל יהיה בסדר וליטפה את ראשה , הוא מדהים אמרה, לפתע אידה הביטה בפני שרה והיה בה ניצוץ של אושר, כן היא אמרה תודה לך שרה, שרה פתחה את הפה לישאור ל משהו ואחר כך סגרה אבל בתוכה הרגישה שזה התחלה של ידידות נפלאה.

באותו הזמן הביאו את רחל אל חנה, בואי בואי יקרה שלי קראהחנה בואי אל אמא, התינוקת היתה יפיפיה היה לה לחיים אדמדמות ועינה התחולות ככול הים

כן יקרה לשי עוד מעט אבא יבוא אמרה, והיא נתנתה לרחל נשיקה במצח

הנה אידה אמרה חנה הנה הם המלאכים שלנו,להם אנו זקוקות הם האור, הכל יהיה טוב אידה יקרה שלי אל תידאגי

באותו רגע דב ניכנס,

מצאנו את אב י אמר

מה?? שאלה אידה ועיניה נפערו מה איתו?

דב לא ענה רק מבטו אמר הכל.

הם ירדו מהאוטובוס אלי כיוון אותם, אל מקלחות הטיהור, האוירה היתה שונה, השטח היה מואר יותר, ונשמעו הצרצרים,

אידה אמר אלי, כן אמרה אידה בפחד קל, אידה הבן של בסדר גמור, הוא נמצא בביתן הילדים, כאשר תהיי אחרי הטיהור את יכולה ליפגוש אותו שם הוא כבר מטוהר.

אידה בכתה מרוב אושר, סוף סוף אוכל להחזיק אתילדיי אמרה, רמית עודדה אותה ברור אמרה כן ועודדה ברוך.

אבי אבי שמעת? אבי תיכף נל ליראות את זאב, אבי לא ענה רק בהא באוויר, מבטו כבר לא היה ממוקדם כאילו חסר חיים.

הם ניכנסו למלתחות, אחרת לגמרי ממה שהיה במחנה עתלית, הם טיהרו את עצמם וקיבלו בגדים חדשים, וחמים. זה טוב אמרה קורל, כל כ נעים וחם וטוב להיות נקיים, אלי פגש אותם ואמר עכשיו דב חנה אבי סשה אידה רמית, אתם בביתן אחד כולכם-

וממחר תתחילו לעבוד וללמוד פה ילדמו אותם את הכנות אוכל ודברימשק שונים את הענות ואת הבנים נגרות ומידי פעם יקחו אותם לעבודות.

עד שמהכאן תעברו למקומות לבתים פה בארץ ישראל, נשמעו מחיאות כפניים הייתה התרגשות קלה באוויר.

חנה אמרה לדב, יקירי אנימיתרגשת אבל מה עם הבת שלנו, מתי אראה אותה, אל תידאגי יקירה אמר דב כשאידה תלך ליראותא ת זאב אנחנו נלך לראות את רחל, סביר להניח שהם ביחד,

יקירי אמרה חנה לפתע עם דמעות בעיניים מה יהיה אם אבי הוא כל כך מדוכא, אני חוששת שלא יעשה משהו לעצמו, הס!! יקירתי אל תדבריכך, עברנו איתו מצבים קשים ביותר, והוא עבר גם על זה לא רק הואיתגבר אלה כולנו, אנה הייתה חלק מאתנו במשך הרבה זמן וכולנו התרגלנו אלייה ולכלנו היאחסרה, כן אהובי אמרה חנה וליטפה את זרועו של דב,

אצל אבי אבל זה המצפון זה הורג בשקט ושום דבר לא יעזור לו,

כי הוא מרגיש שהוא אשם במה שקרה לה, כי אם לא הייתה תופסת אותו מתנשק עם שרה לא הייתה מיתפרצת ובורחת, ואז לא היה לה כלום.

כן אבל מה איך נעשה לגבי הרגשתו היא אמרה חנה, זה כמעט בלתי ניסבל

נהייה שם בשבילו אמר דב, בהחלט אבי הוא בחור חזק ואנימאמין ששרה אם אופי כמו של דבורה, כפי שאבי טען, אז היא תוכללהפריח בו שוב שמחת חיים אבל זה עבודה קשה ואחרייה אם היא ביכלל סולחת לו אמרה חנה, אחרי שנתן לה סטירה.

אבל הם דיברו בניהם אמר דב, כן אמרה אבל ניראה לך ששרה סלחה לו באמת, היא יותר נכון ריחמה על אידה ועל אבי לא היה בה כח להילחם אתו, אז אמרה שסלחה.

סליחה אמר ד לי זה ניראה אמין, מה שהלב מרגיש הרואה לא רואה ולא יבחין אמרה חנה.

לא הבנתי אמר דב פתאום,

אתיותר מידי פילוסופית חנה עשתה תנועה בידה,
טוב אתםא ף פעם לא תבינו אמרה, דב עשה פרצוף כועס ואמר טוב צריכיםללכת ליראות אתרחל,

כן אמרה חנה והשוותה לקולה קל רגיל כאילו לא היה ולא נברא כלום עכשיו אבל זה סס בלבה, והיא כעסה על דב שהוא קרא לה פילוסופית יותר מידי.

הם התחילו ללכת בשתקיה כבדה מול הקור המקפיא, והעיפות לעבר ביתן הילדים,

הם ניכנסו היה חמים ונעים מיטות היו מסודרות וריח של פודרה בכל חדר התינוקות, איזה ריח נעים אמרה אידה , ניגשה אליהם אחות, שלום שמי פנינה ואני אחות ילדים, האחראית כאן על בית ילדים,

עכשיו לפני שתיגשו לילדים אתם יכולים להיות כאן כמה שאתם רוצים ומותר לכם לקחת את הילדים לטיול או אפילו לביתן רק תעדכנו אותנו,

עכשיו אידה תיכף תיראי את זאב,

וחנה תיכףתיראי את רחל. בואו אחריי

הייתה התרגשות, רמית חיבקה את אידה ואידה חיבקה את אבי ובכתה בשקט לפתע אמרה, פנינה שנייה ניכנסה לתוך פרגוד והוציאה היא ועוד אחות שהוציאו שם שתי עגלות, הנה זאב אמרה לאידה, תיראי כמה הואמתוק, כן אמרה פנינה כן אמא באה אליך חמוד זמן להתעורר, ובעגלה השנייה היתה תינוקת יפיפיה זאת שלכם רחל אמרה לדב וחנה אשר היו פעורי פה,

אידה ניגשה ולקחה את זאב אלייה אויי מתוק שלי בכתה ,

רמית עזרה לה להחזיקו כי אידה הייתה חלשה, אויי מתוק מתוק הנ ה אתה אצל אמא, אמא לא תעזוב אותך לעולם, מתוק מתוק אידה הצמידה את זאב ברכות אל כתפייה,חששתי שלא אראה אות לעולם, הפעוט כאילו הרגיש שזאת אמו, הוא נתן לה את החיוך הכימקסים,

אויי איזה חיוך מקסים יש לו אמרה רמית, כי הוא ראה אותךאידה, הוא אומר לך שלום אמא,

רמית הסתוותה את פנייה , חנה עזבה את ידו של דב וניגשה לרמית, רמית אל תיבכי יקירה אל תיבכי אני יודעת שרצית להחזיק אותה שוב בידייך, ורצית להיות האמא הכי טובה, ואן רגע של אשה מאושר להרגיש אתפרי אהבתה שנותן לה א הבה, ותיזכרי רמית את אמא בנשמה ורחל תיכףניראה אותה,אני נותנת לך רשות לאמץ לך אותה בבת כאחינית את הדודה שלה תיזכרי את זה,

את הדודה שלה תיזכרי את זה,

את ובזכותך גם היא נולדה לעולם גזכות זה שטיפלת בי ביקרה, אלתיבכי רמית לא יכלה להשיב היא בכתה, בכתה מזה זמן רק וחנה חיבקה אותה דב רצה לגשת אליהם אך חנה עשתה תנועת יול ולחשה לו לא זה לא הזמן עכשיו כי היאידעה ז זמן של נשים כי רק נשים יכולות הבין אחת את השנייה בכאב העצום הזה.

רמית רק הינהנה בראשה ואמרה סלחי לי סלחי לי , אני הולכת לביתן אלייגיד לי יכן הביתן, אני לא מרגישה נוח פה שאתם שמחרים ואני מעיבה על השמחה שלכם.

זהו רגע פרטי שלכם,

לא לא!! יקירה מיהרה חנה להגיד לה חלילה וחס אל תגידי כך, את לא מעיבה עלינו ביכלל, אנו אוהבים אותך, רמית אחותי, את כאחות בשבילי, אף פעם לא הייתה לי אבל את כאחות בשבילי, בשביל זה אנחנו כאן, את לא עזבת אותי כשהייתי בצרה, ההפך תמכת בי היית בשבילי נתת לי לישון בביתך, אל תגידי שום דבר כזה לעולם יקירה.

רמית שתקה רק אמרה תודהתודה רבה.

אידה בכתה, הנה אבי הנה תיסתכל עלינו, אבי היסתכל על הילד והתחיל לבכות, הנה קח אותו תיראה איזה חום ואהבה, ואיך הוא שמח ליראות את הדוד שלו.

את המבט הקטן שהתינוק נתן לאבי הוא לאישכח לעולם, שלום אמר שלום אני הדוד שלך, אתה יפה כל כך, הוא החזיק בו, ונתן לו נשיקה רכה על המצב , התינוק השיב לו בחיוך מקסים.

לפתע אידה הרגישה חיבוק מאחורה, היא הצטמררה כי לחיבוק הזה היה המגע של סשה, היא לא האמינה.

היא היסתובה לאט לאט וראתה אותו, חיוור עייף אך זוהר.

אהובתי אני כאן, סשה מילמלה סשה צעקה אויי אהובי הם התנשקו כאילו אףף אחד לא היה שם, סשה סשה התחילה ליבכות, סשה וחיבקה אותו חזק אני פה אמר סשה אמרתי לך שאחזור, אן לך ממה לחשוש.

סשה אתה לא חוזר לשם נכון? שאלה אידה בעיניים קרועות כשראשה צמוד אל חזהו של סשה. סשה נחשק אןץה בצתל ךחו, אץ שערה אחח אחח אהןבץח אך ץדברח, תני לי להרגיש אות אמר בלחש, תני לי למחוק את דמעותייך אין צורך בהם,

סשה סשה איי סשה אתה חסר לי התגעגעתי איללייך אהובי ליבי כבר לא יכל ליסבול לאהוב אותך מרחוק שלא ידעתי מהו גורל.

הם היו חבוקים במשך זמן מה, אידה יקה שלי אני רוצה ליראות את זאב אמר סשה בעדינות,

אידה ניתקה ממנו לאט לאט, הנה הבן שלך אמרה ,

תיראה זאב אמרה אבא כאן אבא בא ליראותך,

סשה לקח מידי אבי את הילד
מ... בוא התגעגעתי אילך בן אבא שומר עליך ועל אמא מפני אנשים זרים, הוא חיבק אותו ונישק אותו, ופה הוא התחיל ליבכות,

אבא שומר עלייך אמר

אידה חיבקה אותו, סשה אתה לא עוזב נכון לא עוזב עוד פעם, סשה לא ענה,

לפתע זאב התחיל ליבכות למה מה קרה לך חמודי, ניראה לי כי הוא רעב אמרה אידה ולפתע חייכה חיוך אשרמזמן לא חייכה.

הנה לך לאמא שלך אמר סשה לי אן אפשרות להביא לך חלב אם, ולרגע שניהם צחקו.

סשה ניגש לאבי , אבי יקר שלי אני פה אית אל תחשוש ואל תיבכה כאילו שאתה אשם במותה, אינך אשם זה היה צריך ליקרוא, אנה אהבה אותך והיא הרגישה שאינך כל כך איתה וגם אמרה ל נונת ל את החופש,אני פה איתך אבי המשי סשה.

אבי פרץ בבכי אני אמר אני שונא את עצמי אי יכלתי לינהוג כך

אי לא שלטתי על רגשותיי ואיך היא אהבה אותי.

אנה אנה סלחי לי סלחי לי ,איני ראויי לחיים האלה בלעדייך, בוא אבי אבי סשה חיבק אותו וחנה הביאה לו מיים

אבי אל תעשה זאת לעצמך, זה קרה דברים קורים, ואם יש מוות באוויר זה לא כי מישהו אשם כל עוד לא לקחת נשק ויירת באדם עצמו אינ אשם,

היא יכלה והיתה נותנת לך את החופש גם אם הייתה נישארת בחים זה היה כואב לה אבל היאידעה שהיא לא יכלה ליכבול אותך

אבי רק בכה ובכה, חנה הוסיפה אבי אל תפנה את ליבך לאהבה אשר אתה מרגיש אנה כבר לא תהייה יותר לצערינו, והיא חסרה לא רק לך אלה לכולם, אבל אני הרגתי אותה ושרה לא אוהבת אותי זה סתם הכל סתם אמר אבי, והתחיל ליתפוס ברושו שיחקתי יותר מידי אמר שיחקתי ברגשות, לא נתתי ליבי לאישה שאהבה אותי,

כך היה גם עם דבורה התנתקתי ממנה לא היה בנינו קשר וכשכבר ראתה אותי, ראתה אותי כך לא איני ראויי לאהבה של אשה סשה,

והוא התחיל ליבכות איני ראויי סשה וגם איני רוצה אף אחד, פיתאום הואתפס בידייו של סשה ואמר

סשה הרוג אותי קח אותי מחוץ לכאן שלא יראו והרוג אותי יש לך נש ק, ואם ישאלו הגד להם שברחתי לך וניסת לחפש אותי,

סשה תפס בו בחוזק ולחש לו עד כדי זעקה

אבי אם היית לבד הייתי נותן ל סטירה שהיית זוכר, תגיד אתה השתגעת?

אני יהרוג אותך במכות, מה אמרת עכשיו? ומה חשבת שישר ארוץ ואהרוג אותך.

תקשיב לי טוב

אן אף אחד ששוה את החיים שלך, ואם אנה עשתה טעות ולא משנה ביגלל איזה סיבה כודם כל היא ברחה, היא לאידעה ששם מחכה לה סוף החיים, וחוץמזה אחרי מה שעב רת עברנו כולנו איך אתה חושב להשאיר את אידה לבד, היאתיתמוטט אני עוד מעט ,ולא אמרתי לה אבל יש לנו עוד פעולה מסוכנת לנטרל מוקשיםופצצות שם במחנה,

כי רוצים לאטום אותו לחלוטין עד שיחליטו מה לעשות איתו, ואנחנו צריכים לנטרלל פצצות ומוקשים , ולאטום את הביתנים בבטון,

אני לא אומר לאידה שלא תיכנס להיסטריה, אז תיתחזק למען אידה ולמען ילד שלי, תשים את הראש במקום הנכון אמר סשה,

לאאומר זה כואב אבל מפה ועד להרוג אות? מה יצא ל מזה הכל יהיה טוב יותר? שאל בליגלוג

לא יודע אמר אבי אולי כן, אנשים יסתדרו בלעדיי לא אשבור יותר לבבות ואידה לא תיצטרך לידאוג לי כמו לאח קטן

דיי מאסתי בחיים ושוב תפס את ידו של סשה, והביט במבט חלול

סשה אנימיתחנן הרוג אותי.

סשה ברגע זה אמר, אידה אני שנייה לוקח את אבי מכאן ותיכף חוזרים

למה? מה קרה שאלה אידה , לא פשוט רוצה לדבר איתו עלמשהו ולא רוצה כאן על יד התינוקות אהובתי.

סשה תפס בידיו של אבי, והואליך אותו מחוץ לביתן במקום שאף אחד לא יראה ברגע שהיו שם הצמידו לקיר ותפס אותו כאילו במצב של חניקה.

זה מה שאתה רוצה צרח? זה מה שאתה רוצה?

להיכנע לישבור את הלב של כולם ובמיוחד של אחותך

שעכשיו במצב קשה גם ככה הישתגעת? הוא דחף אותו עוד יותר נתן לו מכה עם הכת של הנשק בעורף, איי זעק אבי

אן אדם השווה שתיתן אתהחיים אתה לא מבין ברגע שאתה הולך גם אידה הולכת היא לא תחזיק מעמד, ואני איני מוכן לוותר עלייה וביכלל היכן זאב יהיה,

חשבת על זה? תחשוב אנה מתה זהוא,

לא!! בכה אבי אל תגיד את זה בבקשה.

היא מתה אמר היא בתוך האדמה , כלמה שיכלת להשיג ניגמר עכשיו יש לך לבנות את חייך למרות הכאבים ולא לחשוב עליה כי אינך אשם אתה מבין? מבין תפס בגרונו יותר חזק וטילטל את ראשו של אבי

ואתה חזק יותר משנידמה לך, אז תתחיל להעריך אנשים שאוהבים אותך לפני שיהיה מאוחר.

ושוב פעם אני הולך ואמרו לי במפורש כי יתכן שלא נחזור שנהרג שם בפעולה, אנו חשופים לאוייב ככה אמר עירומים,

אם נחזור חיים זה יהיה נס אנחנו הולכים חבורה של עשה אנשים.

ותיזכור לפני שאתה רוצה משהו לעשות לעצמ כי בכל פצוץ יכל להיות שזה אני שאגיע ראשון לגן העדן ולא אתה ואם אראה אותך שם אני אכעס מאוד.

אבי היקשיב תיכאב אמר סשה תיבכה אבל אל תימאס בחיים, עוד מילה אחת על זה שהרוג אותי אני אדבר מול כולם שם ולא אכפת לי שמעת אבי? אבי בכה אבל הינהן בכן

הוא המשיך להגיד ואבי עכשיו יש את שרה תתמקד בה לפני שתפספס גם אותה.

אחנונו נחזור כי אני צריך ללכת הייה עם אידה ברגע שאודיע לה וכמובן לא אודיע לה כי יתכן כי לא אחזור אני רוצה גםלהיפרד מזאב.

תבטיח לי שלא תדבר ולא תעשה שום דבר,

מבטיח ענה אבי בקצרות.

הם ניכנסו הנה אתם קראה אידה,

אבי מה קרה אתה ניראה מבולבל
אני רק עייף אמר,

בוא סשה בוא תיראה הנה רחצתי את זאב היסתכל הוא דומה לך, הוא יהיה כמוך שיגדל,

סשה חיבק את זאב ואמר, זאב תישמור על אמא כן? בטח ישמור אמרה אידה וחייכה וגם אבא שלו ישמור עליי.

סשה פסק שפתיו, כן אמר,

ובכן אידה יקרה אניחייב לחזורל עוד משימונת קלה,

לא!! אמרה אידה אינך חוזר סשה עד שאתה פה ואני רגוע שהכל בסדר את אתה עוזב אותי?

לא יקרה אני הנה באתי לבקר אות מיוחד

כן רק עוד משהו קטן ואחזור אל תידאגי הנה אבי ישמור עליי

והוא היסתכלמהר על אבי ונתן לומבט כאילו נו תגיד משהו

אבי אמר חלש אבל בקולו נישמע קצת חנוק,

כן אידה אני כאן

אבי אבי שלי שלי אמרה אידה
טוב לישמוע אותך ובכתה

אידה אני אהיה כאן אל תידאגי,גם אנחנו אמרו דב וחנה ורמית אמרה גם אני אידה אנחנו כאן יקרה לא נעזוב אותך ונקווה ששסה יחזור מהר.

אידה חיבקה את סשה והתחילה ליבכות.

אויי אהובי כל כך מיתגעגעת אלייך
אין ככוחו של געגוע של אשה אמרה.

האם תרגיש אותי?

כן יקרה אני מרגיש אותך לחש לה, ואן דבר אשר הייתי רוצה עכשיו חוץמלהיות אית להרגיש את גופך אויי התעגעגעתי כל כך אלייך לעורך,, לחש לה לנשקיתך להיות איתך להיתעלס איתך, וכשאחזור נקיים את ההבטחה הזאת מבטיח לך

אידה התחילה ליבכות, אינך יכל ל בקש מהם שיוותרו לך,

סשה חייך עם דמעות לא יקירה אבל מבטייח ל שאחזור מהר
שותף באופן ציבורי

הוסף תגובה...
אין סימוני פלוס אחת
אין שיתופים

Antonella Dimitrova
מנהל
!PhotoM@ni@ ®


27 דקות
❤ ❤

הם ירדו מהאוטובוס אלי כיוון אותם, אל מקלחות הטיהור, האוירה היתה שונה, השטח היה מואר יותר, ונשמעו הצרצרים,

אידה אמר אלי, כן אמרה אידה בפחד קל, אידה הבן של בסדר גמור, הוא נמצא בביתן הילדים, כאשר תהיי אחרי הטיהור את יכולה ליפגוש אותו שם הוא כבר מטוהר.

אידה בכתה מרוב אושר, סוף סוף אוכל להחזיק אתילדיי אמרה, רמית עודדה אותה ברור אמרה כן ועודדה ברוך.

אבי אבי שמעת? אבי תיכף נל ליראות את זאב, אבי לא ענה רק בהא באוויר, מבטו כבר לא היה ממוקדם כאילו חסר חיים.

הם ניכנסו למלתחות, אחרת לגמרי ממה שהיה במחנה עתלית, הם טיהרו את עצמם וקיבלו בגדים חדשים, וחמים. זה טוב אמרה קורל, כל כ נעים וחם וטוב להיות נקיים, אלי פגש אותם ואמר עכשיו דב חנה אבי סשה אידה רמית, אתם בביתן אחד כולכם-

וממחר תתחילו לעבוד וללמוד פה ילדמו אותם את הכנות אוכל ודברימשק שונים את הענות ואת הבנים נגרות ומידי פעם יקחו אותם לעבודות.

עד שמהכאן תעברו למקומות לבתים פה בארץ ישראל, נשמעו מחיאות כפניים הייתה התרגשות קלה באוויר.

חנה אמרה לדב, יקירי אנימיתרגשת אבל מה עם הבת שלנו, מתי אראה אותה, אל תידאגי יקירה אמר דב כשאידה תלך ליראותא ת זאב אנחנו נלך לראות את רחל, סביר להניח שהם ביחד,

יקירי אמרה חנה לפתע עם דמעות בעיניים מה יהיה אם אבי הוא כל כך מדוכא, אני חוששת שלא יעשה משהו לעצמו, הס!! יקירתי אל תדבריכך, עברנו איתו מצבים קשים ביותר, והוא עבר גם על זה לא רק הואיתגבר אלה כולנו, אנה הייתה חלק מאתנו במשך הרבה זמן וכולנו התרגלנו אלייה ולכלנו היאחסרה, כן אהובי אמרה חנה וליטפה את זרועו של דב,

אצל אבי אבל זה המצפון זה הורג בשקט ושום דבר לא יעזור לו,

כי הוא מרגיש שהוא אשם במה שקרה לה, כי אם לא הייתה תופסת אותו מתנשק עם שרה לא הייתה מיתפרצת ובורחת, ואז לא היה לה כלום.

כן אבל מה איך נעשה לגבי הרגשתו היא אמרה חנה, זה כמעט בלתי ניסבל

נהייה שם בשבילו אמר דב, בהחלט אבי הוא בחור חזק ואנימאמין ששרה אם אופי כמו של דבורה, כפי שאבי טען, אז היא תוכללהפריח בו שוב שמחת חיים אבל זה עבודה קשה ואחרייה אם היא ביכלל סולחת לו אמרה חנה, אחרי שנתן לה סטירה.

אבל הם דיברו בניהם אמר דב, כן אמרה אבל ניראה לך ששרה סלחה לו באמת, היא יותר נכון ריחמה על אידה ועל אבי לא היה בה כח להילחם אתו, אז אמרה שסלחה.

סליחה אמר ד לי זה ניראה אמין, מה שהלב מרגיש הרואה לא רואה ולא יבחין אמרה חנה.

לא הבנתי אמר דב פתאום,

אתיותר מידי פילוסופית חנה עשתה תנועה בידה,
טוב אתםא ף פעם לא תבינו אמרה, דב עשה פרצוף כועס ואמר טוב צריכיםללכת ליראות אתרחל,

כן אמרה חנה והשוותה לקולה קל רגיל כאילו לא היה ולא נברא כלום עכשיו אבל זה סס בלבה, והיא כעסה על דב שהוא קרא לה פילוסופית יותר מידי.

הם התחילו ללכת בשתקיה כבדה מול הקור המקפיא, והעיפות לעבר ביתן הילדים,

הם ניכנסו היה חמים ונעים מיטות היו מסודרות וריח של פודרה בכל חדר התינוקות, איזה ריח נעים אמרה אידה , ניגשה אליהם אחות, שלום שמי פנינה ואני אחות ילדים, האחראית כאן על בית ילדים,

עכשיו לפני שתיגשו לילדים אתם יכולים להיות כאן כמה שאתם רוצים ומותר לכם לקחת את הילדים לטיול או אפילו לביתן רק תעדכנו אותנו,

עכשיו אידה תיכף תיראי את זאב,

וחנה תיכףתיראי את רחל. בואו אחריי

הייתה התרגשות, רמית חיבקה את אידה ואידה חיבקה את אבי ובכתה בשקט לפתע אמרה, פנינה שנייה ניכנסה לתוך פרגוד והוציאה היא ועוד אחות שהוציאו שם שתי עגלות, הנה זאב אמרה לאידה, תיראי כמה הואמתוק, כן אמרה פנינה כן אמא באה אליך חמוד זמן להתעורר, ובעגלה השנייה היתה תינוקת יפיפיה זאת שלכם רחל אמרה לדב וחנה אשר היו פעורי פה,

אידה ניגשה ולקחה את זאב אלייה אויי מתוק שלי בכתה ,

רמית עזרה לה להחזיקו כי אידה הייתה חלשה, אויי מתוק מתוק הנ ה אתה אצל אמא, אמא לא תעזוב אותך לעולם, מתוק מתוק אידה הצמידה את זאב ברכות אל כתפייה,חששתי שלא אראה אות לעולם, הפעוט כאילו הרגיש שזאת אמו, הוא נתן לה את החיוך הכימקסים,

אויי איזה חיוך מקסים יש לו אמרה רמית, כי הוא ראה אותךאידה, הוא אומר לך שלום אמא,

רמית הסתוותה את פנייה , חנה עזבה את ידו של דב וניגשה לרמית, רמית אל תיבכי יקירה אל תיבכי אני יודעת שרצית להחזיק אותה שוב בידייך, ורצית להיות האמא הכי טובה, ואן רגע של אשה מאושר להרגיש אתפרי אהבתה שנותן לה א הבה, ותיזכרי רמית את אמא בנשמה ורחל תיכףניראה אותה,אני נותנת לך רשות לאמץ לך אותה בבת כאחינית את הדודה שלה תיזכרי את זה,

את הדודה שלה תיזכרי את זה,

את ובזכותך גם היא נולדה לעולם גזכות זה שטיפלת בי ביקרה, אלתיבכי רמית לא יכלה להשיב היא בכתה, בכתה מזה זמן רק וחנה חיבקה אותה דב רצה לגשת אליהם אך חנה עשתה תנועת יול ולחשה לו לא זה לא הזמן עכשיו כי היאידעה ז זמן של נשים כי רק נשים יכולות הבין אחת את השנייה בכאב העצום הזה.

רמית רק הינהנה בראשה ואמרה סלחי לי סלחי לי , אני הולכת לביתן אלייגיד לי יכן הביתן, אני לא מרגישה נוח פה שאתם שמחרים ואני מעיבה על השמחה שלכם.

זהו רגע פרטי שלכם,

לא לא!! יקירה מיהרה חנה להגיד לה חלילה וחס אל תגידי כך, את לא מעיבה עלינו ביכלל, אנו אוהבים אותך, רמית אחותי, את כאחות בשבילי, אף פעם לא הייתה לי אבל את כאחות בשבילי, בשביל זה אנחנו כאן, את לא עזבת אותי כשהייתי בצרה, ההפך תמכת בי היית בשבילי נתת לי לישון בביתך, אל תגידי שום דבר כזה לעולם יקירה.

רמית שתקה רק אמרה תודהתודה רבה.

אידה בכתה, הנה אבי הנה תיסתכל עלינו, אבי היסתכל על הילד והתחיל לבכות, הנה קח אותו תיראה איזה חום ואהבה, ואיך הוא שמח ליראות את הדוד שלו.

את המבט הקטן שהתינוק נתן לאבי הוא לאישכח לעולם, שלום אמר שלום אני הדוד שלך, אתה יפה כל כך, הוא החזיק בו, ונתן לו נשיקה רכה על המצב , התינוק השיב לו בחיוך מקסים.

לפתע אידה הרגישה חיבוק מאחורה, היא הצטמררה כי לחיבוק הזה היה המגע של סשה, היא לא האמינה.

היא היסתובה לאט לאט וראתה אותו, חיוור עייף אך זוהר.

אהובתי אני כאן, סשה מילמלה סשה צעקה אויי אהובי הם התנשקו כאילו אףף אחד לא היה שם, סשה סשה התחילה ליבכות, סשה וחיבקה אותו חזק אני פה אמר סשה אמרתי לך שאחזור, אן לך ממה לחשוש.

סשה אתה לא חוזר לשם נכון? שאלה אידה בעיניים קרועות כשראשה צמוד אל חזהו של סשה. סשה נחשק אןץה בצתל ךחו, אץ שערה אחח אחח אהןבץח אך ץדברח, תני לי להרגיש אות אמר בלחש, תני לי למחוק את דמעותייך אין צורך בהם,

סשה סשה איי סשה אתה חסר לי התגעגעתי איללייך אהובי ליבי כבר לא יכל ליסבול לאהוב אותך מרחוק שלא ידעתי מהו גורל.

הם היו חבוקים במשך זמן מה, אידה יקה שלי אני רוצה ליראות את זאב אמר סשה בעדינות,

אידה ניתקה ממנו לאט לאט, הנה הבן שלך אמרה ,

תיראה זאב אמרה אבא כאן אבא בא ליראותך,

סשה לקח מידי אבי את הילד
מ... בוא התגעגעתי אילך בן אבא שומר עליך ועל אמא מפני אנשים זרים, הוא חיבק אותו ונישק אותו, ופה הוא התחיל ליבכות,

אבא שומר עלייך אמר

אידה חיבקה אותו, סשה אתה לא עוזב נכון לא עוזב עוד פעם, סשה לא ענה,

לפתע זאב התחיל ליבכות למה מה קרה לך חמודי, ניראה לי כי הוא רעב אמרה אידה ולפתע חייכה חיוך אשרמזמן לא חייכה.

הנה לך לאמא שלך אמר סשה לי אן אפשרות להביא לך חלב אם, ולרגע שניהם צחקו.

סשה ניגש לאבי , אבי יקר שלי אני פה אית אל תחשוש ואל תיבכה כאילו שאתה אשם במותה, אינך אשם זה היה צריך ליקרוא, אנה אהבה אותך והיא הרגישה שאינך כל כך איתה וגם אמרה ל נונת ל את החופש,אני פה איתך אבי המשי סשה.

אבי פרץ בבכי אני אמר אני שונא את עצמי אי יכלתי לינהוג כך

אי לא שלטתי על רגשותיי ואיך היא אהבה אותי.

אנה אנה סלחי לי סלחי לי ,איני ראויי לחיים האלה בלעדייך, בוא אבי אבי סשה חיבק אותו וחנה הביאה לו מיים

אבי אל תעשה זאת לעצמך, זה קרה דברים קורים, ואם יש מוות באוויר זה לא כי מישהו אשם כל עוד לא לקחת נשק ויירת באדם עצמו אינ אשם,

היא יכלה והיתה נותנת לך את החופש גם אם הייתה נישארת בחים זה היה כואב לה אבל היאידעה שהיא לא יכלה ליכבול אותך

אבי רק בכה ובכה, חנה הוסיפה אבי אל תפנה את ליבך לאהבה אשר אתה מרגיש אנה כבר לא תהייה יותר לצערינו, והיא חסרה לא רק לך אלה לכולם, אבל אני הרגתי אותה ושרה לא אוהבת אותי זה סתם הכל סתם אמר אבי, והתחיל ליתפוס ברושו שיחקתי יותר מידי אמר שיחקתי ברגשות, לא נתתי ליבי לאישה שאהבה אותי,

כך היה גם עם דבורה התנתקתי ממנה לא היה בנינו קשר וכשכבר ראתה אותי, ראתה אותי כך לא איני ראויי לאהבה של אשה סשה,

והוא התחיל ליבכות איני ראויי סשה וגם איני רוצה אף אחד, פיתאום הואתפס בידייו של סשה ואמר

סשה הרוג אותי קח אותי מחוץ לכאן שלא יראו והרוג אותי יש לך נש ק, ואם ישאלו הגד להם שברחתי לך וניסת לחפש אותי,

סשה תפס בו בחוזק ולחש לו עד כדי זעקה

אבי אם היית לבד הייתי נותן ל סטירה שהיית זוכר, תגיד אתה השתגעת?

אני יהרוג אותך במכות, מה אמרת עכשיו? ומה חשבת שישר ארוץ ואהרוג אותך.

תקשיב לי טוב

אן אף אחד ששוה את החיים שלך, ואם אנה עשתה טעות ולא משנה ביגלל איזה סיבה כודם כל היא ברחה, היא לאידעה ששם מחכה לה סוף החיים, וחוץמזה אחרי מה שעב רת עברנו כולנו איך אתה חושב להשאיר את אידה לבד, היאתיתמוטט אני עוד מעט ,ולא אמרתי לה אבל יש לנו עוד פעולה מסוכנת לנטרל מוקשיםופצצות שם במחנה,

כי רוצים לאטום אותו לחלוטין עד שיחליטו מה לעשות איתו, ואנחנו צריכים לנטרלל פצצות ומוקשים , ולאטום את הביתנים בבטון,

אני לא אומר לאידה שלא תיכנס להיסטריה, אז תיתחזק למען אידה ולמען ילד שלי, תשים את הראש במקום הנכון אמר סשה,

לאאומר זה כואב אבל מפה ועד להרוג אות? מה יצא ל מזה הכל יהיה טוב יותר? שאל בליגלוג

לא יודע אמר אבי אולי כן, אנשים יסתדרו בלעדיי לא אשבור יותר לבבות ואידה לא תיצטרך לידאוג לי כמו לאח קטן

דיי מאסתי בחיים ושוב תפס את ידו של סשה, והביט במבט חלול

סשה אנימיתחנן הרוג אותי.

סשה ברגע זה אמר, אידה אני שנייה לוקח את אבי מכאן ותיכף חוזרים

למה? מה קרה שאלה אידה , לא פשוט רוצה לדבר איתו עלמשהו ולא רוצה כאן על יד התינוקות אהובתי.

סשה תפס בידיו של אבי, והואליך אותו מחוץ לביתן במקום שאף אחד לא יראה ברגע שהיו שם הצמידו לקיר ותפס אותו כאילו במצב של חניקה.

זה מה שאתה רוצה צרח? זה מה שאתה רוצה?

להיכנע לישבור את הלב של כולם ובמיוחד של אחותך

שעכשיו במצב קשה גם ככה הישתגעת? הוא דחף אותו עוד יותר נתן לו מכה עם הכת של הנשק בעורף, איי זעק אבי

אן אדם השווה שתיתן אתהחיים אתה לא מבין ברגע שאתה הולך גם אידה הולכת היא לא תחזיק מעמד, ואני איני מוכן לוותר עלייה וביכלל היכן זאב יהיה,

חשבת על זה? תחשוב אנה מתה זהוא,

לא!! בכה אבי אל תגיד את זה בבקשה.

היא מתה אמר היא בתוך האדמה , כלמה שיכלת להשיג ניגמר עכשיו יש לך לבנות את חייך למרות הכאבים ולא לחשוב עליה כי אינך אשם אתה מבין? מבין תפס בגרונו יותר חזק וטילטל את ראשו של אבי

ואתה חזק יותר משנידמה לך, אז תתחיל להעריך אנשים שאוהבים אותך לפני שיהיה מאוחר.

ושוב פעם אני הולך ואמרו לי במפורש כי יתכן שלא נחזור שנהרג שם בפעולה, אנו חשופים לאוייב ככה אמר עירומים,

אם נחזור חיים זה יהיה נס אנחנו הולכים חבורה של עשה אנשים.

ותיזכור לפני שאתה רוצה משהו לעשות לעצמ כי בכל פצוץ יכל להיות שזה אני שאגיע ראשון לגן העדן ולא אתה ואם אראה אותך שם אני אכעס מאוד.

אבי היקשיב תיכאב אמר סשה תיבכה אבל אל תימאס בחיים, עוד מילה אחת על זה שהרוג אותי אני אדבר מול כולם שם ולא אכפת לי שמעת אבי? אבי בכה אבל הינהן בכן

הוא המשיך להגיד ואבי עכשיו יש את שרה תתמקד בה לפני שתפספס גם אותה.

אחנונו נחזור כי אני צריך ללכת הייה עם אידה ברגע שאודיע לה וכמובן לא אודיע לה כי יתכן כי לא אחזור אני רוצה גםלהיפרד מזאב.

תבטיח לי שלא תדבר ולא תעשה שום דבר,

מבטיח ענה אבי בקצרות.

הם ניכנסו הנה אתם קראה אידה,

אבי מה קרה אתה ניראה מבולבל
אני רק עייף אמר,

בוא סשה בוא תיראה הנה רחצתי את זאב היסתכל הוא דומה לך, הוא יהיה כמוך שיגדל,

סשה חיבק את זאב ואמר, זאב תישמור על אמא כן? בטח ישמור אמרה אידה וחייכה וגם אבא שלו ישמור עליי.

סשה פסק שפתיו, כן אמר,

ובכן אידה יקרה אניחייב לחזורל עוד משימונת קלה,

לא!! אמרה אידה אינך חוזר סשה עד שאתה פה ואני רגוע שהכל בסדר את אתה עוזב אותי?

לא יקרה אני הנה באתי לבקר אות מיוחד

כן רק עוד משהו קטן ואחזור אל תידאגי הנה אבי ישמור עליי

והוא היסתכלמהר על אבי ונתן לומבט כאילו נו תגיד משהו

אבי אמר חלש אבל בקולו נישמע קצת חנוק,

כן אידה אני כאן

אבי אבי שלי שלי אמרה אידה
טוב לישמוע אותך ובכתה

אידה אני אהיה כאן אל תידאגי,גם אנחנו אמרו דב וחנה ורמית אמרה גם אני אידה אנחנו כאן יקרה לא נעזוב אותך ונקווה ששסה יחזור מהר.

אידה חיבקה את סשה והתחילה ליבכות.

אויי אהובי כל כך מיתגעגעת אלייך
אין ככוחו של געגוע של אשה אמרה.

האם תרגיש אותי?

כן יקרה אני מרגיש אותך לחש לה, ואן דבר אשר הייתי רוצה עכשיו חוץמלהיות אית להרגיש את גופך אויי התעגעגעתי כל כך אלייך לעורך,, לחש לה לנשקיתך להיות איתך להיתעלס איתך, וכשאחזור נקיים את ההבטחה הזאת מבטיח לך

אידה התחילה ליבכות, אינך יכל ל בקש מהם שיוותרו לך,

סשה חייך עם דמעות לא יקירה אבל מבטייח ל שאחזור מהר
שותף באופן ציבורי

הוסף תגובה...
אין סימוני פלוס אחת
אין שיתופים

Antonella Dimitrova
מנהל
!PhotoM@ni@ ®


27 דקות
❤ ❤

Post has attachment

הם ירדו מהאוטובוס אלי כיוון אותם, אל מקלחות הטיהור, האוירה היתה שונה, השטח היה מואר יותר, ונשמעו הצרצרים,

אידה אמר אלי, כן אמרה אידה בפחד קל, אידה הבן של בסדר גמור, הוא נמצא בביתן הילדים, כאשר תהיי אחרי הטיהור את יכולה ליפגוש אותו שם הוא כבר מטוהר.

אידה בכתה מרוב אושר, סוף סוף אוכל להחזיק אתילדיי אמרה, רמית עודדה אותה ברור אמרה כן ועודדה ברוך.

אבי אבי שמעת? אבי תיכף נל ליראות את זאב, אבי לא ענה רק בהא באוויר, מבטו כבר לא היה ממוקדם כאילו חסר חיים.

הם ניכנסו למלתחות, אחרת לגמרי ממה שהיה במחנה עתלית, הם טיהרו את עצמם וקיבלו בגדים חדשים, וחמים. זה טוב אמרה קורל, כל כ נעים וחם וטוב להיות נקיים, אלי פגש אותם ואמר עכשיו דב חנה אבי סשה אידה רמית, אתם בביתן אחד כולכם-

וממחר תתחילו לעבוד וללמוד פה ילדמו אותם את הכנות אוכל ודברימשק שונים את הענות ואת הבנים נגרות ומידי פעם יקחו אותם לעבודות.

עד שמהכאן תעברו למקומות לבתים פה בארץ ישראל, נשמעו מחיאות כפניים הייתה התרגשות קלה באוויר.

חנה אמרה לדב, יקירי אנימיתרגשת אבל מה עם הבת שלנו, מתי אראה אותה, אל תידאגי יקירה אמר דב כשאידה תלך ליראותא ת זאב אנחנו נלך לראות את רחל, סביר להניח שהם ביחד,

יקירי אמרה חנה לפתע עם דמעות בעיניים מה יהיה אם אבי הוא כל כך מדוכא, אני חוששת שלא יעשה משהו לעצמו, הס!! יקירתי אל תדבריכך, עברנו איתו מצבים קשים ביותר, והוא עבר גם על זה לא רק הואיתגבר אלה כולנו, אנה הייתה חלק מאתנו במשך הרבה זמן וכולנו התרגלנו אלייה ולכלנו היאחסרה, כן אהובי אמרה חנה וליטפה את זרועו של דב,

אצל אבי אבל זה המצפון זה הורג בשקט ושום דבר לא יעזור לו,

כי הוא מרגיש שהוא אשם במה שקרה לה, כי אם לא הייתה תופסת אותו מתנשק עם שרה לא הייתה מיתפרצת ובורחת, ואז לא היה לה כלום.

כן אבל מה איך נעשה לגבי הרגשתו היא אמרה חנה, זה כמעט בלתי ניסבל

נהייה שם בשבילו אמר דב, בהחלט אבי הוא בחור חזק ואנימאמין ששרה אם אופי כמו של דבורה, כפי שאבי טען, אז היא תוכללהפריח בו שוב שמחת חיים אבל זה עבודה קשה ואחרייה אם היא ביכלל סולחת לו אמרה חנה, אחרי שנתן לה סטירה.

אבל הם דיברו בניהם אמר דב, כן אמרה אבל ניראה לך ששרה סלחה לו באמת, היא יותר נכון ריחמה על אידה ועל אבי לא היה בה כח להילחם אתו, אז אמרה שסלחה.

סליחה אמר ד לי זה ניראה אמין, מה שהלב מרגיש הרואה לא רואה ולא יבחין אמרה חנה.

לא הבנתי אמר דב פתאום,

אתיותר מידי פילוסופית חנה עשתה תנועה בידה,
טוב אתםא ף פעם לא תבינו אמרה, דב עשה פרצוף כועס ואמר טוב צריכיםללכת ליראות אתרחל,

כן אמרה חנה והשוותה לקולה קל רגיל כאילו לא היה ולא נברא כלום עכשיו אבל זה סס בלבה, והיא כעסה על דב שהוא קרא לה פילוסופית יותר מידי.

הם התחילו ללכת בשתקיה כבדה מול הקור המקפיא, והעיפות לעבר ביתן הילדים,

הם ניכנסו היה חמים ונעים מיטות היו מסודרות וריח של פודרה בכל חדר התינוקות, איזה ריח נעים אמרה אידה , ניגשה אליהם אחות, שלום שמי פנינה ואני אחות ילדים, האחראית כאן על בית ילדים,

עכשיו לפני שתיגשו לילדים אתם יכולים להיות כאן כמה שאתם רוצים ומותר לכם לקחת את הילדים לטיול או אפילו לביתן רק תעדכנו אותנו,

עכשיו אידה תיכף תיראי את זאב,

וחנה תיכףתיראי את רחל. בואו אחריי

הייתה התרגשות, רמית חיבקה את אידה ואידה חיבקה את אבי ובכתה בשקט לפתע אמרה, פנינה שנייה ניכנסה לתוך פרגוד והוציאה היא ועוד אחות שהוציאו שם שתי עגלות, הנה זאב אמרה לאידה, תיראי כמה הואמתוק, כן אמרה פנינה כן אמא באה אליך חמוד זמן להתעורר, ובעגלה השנייה היתה תינוקת יפיפיה זאת שלכם רחל אמרה לדב וחנה אשר היו פעורי פה,

אידה ניגשה ולקחה את זאב אלייה אויי מתוק שלי בכתה ,

רמית עזרה לה להחזיקו כי אידה הייתה חלשה, אויי מתוק מתוק הנ ה אתה אצל אמא, אמא לא תעזוב אותך לעולם, מתוק מתוק אידה הצמידה את זאב ברכות אל כתפייה,חששתי שלא אראה אות לעולם, הפעוט כאילו הרגיש שזאת אמו, הוא נתן לה את החיוך הכימקסים,

אויי איזה חיוך מקסים יש לו אמרה רמית, כי הוא ראה אותךאידה, הוא אומר לך שלום אמא,

רמית הסתוותה את פנייה , חנה עזבה את ידו של דב וניגשה לרמית, רמית אל תיבכי יקירה אל תיבכי אני יודעת שרצית להחזיק אותה שוב בידייך, ורצית להיות האמא הכי טובה, ואן רגע של אשה מאושר להרגיש אתפרי אהבתה שנותן לה א הבה, ותיזכרי רמית את אמא בנשמה ורחל תיכףניראה אותה,אני נותנת לך רשות לאמץ לך אותה בבת כאחינית את הדודה שלה תיזכרי את זה,

את הדודה שלה תיזכרי את זה,

את ובזכותך גם היא נולדה לעולם גזכות זה שטיפלת בי ביקרה, אלתיבכי רמית לא יכלה להשיב היא בכתה, בכתה מזה זמן רק וחנה חיבקה אותה דב רצה לגשת אליהם אך חנה עשתה תנועת יול ולחשה לו לא זה לא הזמן עכשיו כי היאידעה ז זמן של נשים כי רק נשים יכולות הבין אחת את השנייה בכאב העצום הזה.

רמית רק הינהנה בראשה ואמרה סלחי לי סלחי לי , אני הולכת לביתן אלייגיד לי יכן הביתן, אני לא מרגישה נוח פה שאתם שמחרים ואני מעיבה על השמחה שלכם.

זהו רגע פרטי שלכם,

לא לא!! יקירה מיהרה חנה להגיד לה חלילה וחס אל תגידי כך, את לא מעיבה עלינו ביכלל, אנו אוהבים אותך, רמית אחותי, את כאחות בשבילי, אף פעם לא הייתה לי אבל את כאחות בשבילי, בשביל זה אנחנו כאן, את לא עזבת אותי כשהייתי בצרה, ההפך תמכת בי היית בשבילי נתת לי לישון בביתך, אל תגידי שום דבר כזה לעולם יקירה.

רמית שתקה רק אמרה תודהתודה רבה.

אידה בכתה, הנה אבי הנה תיסתכל עלינו, אבי היסתכל על הילד והתחיל לבכות, הנה קח אותו תיראה איזה חום ואהבה, ואיך הוא שמח ליראות את הדוד שלו.

את המבט הקטן שהתינוק נתן לאבי הוא לאישכח לעולם, שלום אמר שלום אני הדוד שלך, אתה יפה כל כך, הוא החזיק בו, ונתן לו נשיקה רכה על המצב , התינוק השיב לו בחיוך מקסים.

לפתע אידה הרגישה חיבוק מאחורה, היא הצטמררה כי לחיבוק הזה היה המגע של סשה, היא לא האמינה.

היא היסתובה לאט לאט וראתה אותו, חיוור עייף אך זוהר.

אהובתי אני כאן, סשה מילמלה סשה צעקה אויי אהובי הם התנשקו כאילו אףף אחד לא היה שם, סשה סשה התחילה ליבכות, סשה וחיבקה אותו חזק אני פה אמר סשה אמרתי לך שאחזור, אן לך ממה לחשוש.

סשה אתה לא חוזר לשם נכון? שאלה אידה בעיניים קרועות כשראשה צמוד אל חזהו של סשה. סשה נחשק אןץה בצתל ךחו, אץ שערה אחח אחח אהןבץח אך ץדברח, תני לי להרגיש אות אמר בלחש, תני לי למחוק את דמעותייך אין צורך בהם,

סשה סשה איי סשה אתה חסר לי התגעגעתי איללייך אהובי ליבי כבר לא יכל ליסבול לאהוב אותך מרחוק שלא ידעתי מהו גורל.

הם היו חבוקים במשך זמן מה, אידה יקה שלי אני רוצה ליראות את זאב אמר סשה בעדינות,

אידה ניתקה ממנו לאט לאט, הנה הבן שלך אמרה ,

תיראה זאב אמרה אבא כאן אבא בא ליראותך,

סשה לקח מידי אבי את הילד
מ... בוא התגעגעתי אילך בן אבא שומר עליך ועל אמא מפני אנשים זרים, הוא חיבק אותו ונישק אותו, ופה הוא התחיל ליבכות,

אבא שומר עלייך אמר

אידה חיבקה אותו, סשה אתה לא עוזב נכון לא עוזב עוד פעם, סשה לא ענה,

לפתע זאב התחיל ליבכות למה מה קרה לך חמודי, ניראה לי כי הוא רעב אמרה אידה ולפתע חייכה חיוך אשרמזמן לא חייכה.

הנה לך לאמא שלך אמר סשה לי אן אפשרות להביא לך חלב אם, ולרגע שניהם צחקו.

סשה ניגש לאבי , אבי יקר שלי אני פה אית אל תחשוש ואל תיבכה כאילו שאתה אשם במותה, אינך אשם זה היה צריך ליקרוא, אנה אהבה אותך והיא הרגישה שאינך כל כך איתה וגם אמרה ל נונת ל את החופש,אני פה איתך אבי המשי סשה.

אבי פרץ בבכי אני אמר אני שונא את עצמי אי יכלתי לינהוג כך

אי לא שלטתי על רגשותיי ואיך היא אהבה אותי.

אנה אנה סלחי לי סלחי לי ,איני ראויי לחיים האלה בלעדייך, בוא אבי אבי סשה חיבק אותו וחנה הביאה לו מיים

אבי אל תעשה זאת לעצמך, זה קרה דברים קורים, ואם יש מוות באוויר זה לא כי מישהו אשם כל עוד לא לקחת נשק ויירת באדם עצמו אינ אשם,

היא יכלה והיתה נותנת לך את החופש גם אם הייתה נישארת בחים זה היה כואב לה אבל היאידעה שהיא לא יכלה ליכבול אותך

אבי רק בכה ובכה, חנה הוסיפה אבי אל תפנה את ליבך לאהבה אשר אתה מרגיש אנה כבר לא תהייה יותר לצערינו, והיא חסרה לא רק לך אלה לכולם, אבל אני הרגתי אותה ושרה לא אוהבת אותי זה סתם הכל סתם אמר אבי, והתחיל ליתפוס ברושו שיחקתי יותר מידי אמר שיחקתי ברגשות, לא נתתי ליבי לאישה שאהבה אותי,

כך היה גם עם דבורה התנתקתי ממנה לא היה בנינו קשר וכשכבר ראתה אותי, ראתה אותי כך לא איני ראויי לאהבה של אשה סשה,

והוא התחיל ליבכות איני ראויי סשה וגם איני רוצה אף אחד, פיתאום הואתפס בידייו של סשה ואמר

סשה הרוג אותי קח אותי מחוץ לכאן שלא יראו והרוג אותי יש לך נש ק, ואם ישאלו הגד להם שברחתי לך וניסת לחפש אותי,

סשה תפס בו בחוזק ולחש לו עד כדי זעקה

אבי אם היית לבד הייתי נותן ל סטירה שהיית זוכר, תגיד אתה השתגעת?

אני יהרוג אותך במכות, מה אמרת עכשיו? ומה חשבת שישר ארוץ ואהרוג אותך.

תקשיב לי טוב

אן אף אחד ששוה את החיים שלך, ואם אנה עשתה טעות ולא משנה ביגלל איזה סיבה כודם כל היא ברחה, היא לאידעה ששם מחכה לה סוף החיים, וחוץמזה אחרי מה שעב רת עברנו כולנו איך אתה חושב להשאיר את אידה לבד, היאתיתמוטט אני עוד מעט ,ולא אמרתי לה אבל יש לנו עוד פעולה מסוכנת לנטרל מוקשיםופצצות שם במחנה,

כי רוצים לאטום אותו לחלוטין עד שיחליטו מה לעשות איתו, ואנחנו צריכים לנטרלל פצצות ומוקשים , ולאטום את הביתנים בבטון,

אני לא אומר לאידה שלא תיכנס להיסטריה, אז תיתחזק למען אידה ולמען ילד שלי, תשים את הראש במקום הנכון אמר סשה,

לאאומר זה כואב אבל מפה ועד להרוג אות? מה יצא ל מזה הכל יהיה טוב יותר? שאל בליגלוג

לא יודע אמר אבי אולי כן, אנשים יסתדרו בלעדיי לא אשבור יותר לבבות ואידה לא תיצטרך לידאוג לי כמו לאח קטן

דיי מאסתי בחיים ושוב תפס את ידו של סשה, והביט במבט חלול

סשה אנימיתחנן הרוג אותי.

סשה ברגע זה אמר, אידה אני שנייה לוקח את אבי מכאן ותיכף חוזרים

למה? מה קרה שאלה אידה , לא פשוט רוצה לדבר איתו עלמשהו ולא רוצה כאן על יד התינוקות אהובתי.

סשה תפס בידיו של אבי, והואליך אותו מחוץ לביתן במקום שאף אחד לא יראה ברגע שהיו שם הצמידו לקיר ותפס אותו כאילו במצב של חניקה.

זה מה שאתה רוצה צרח? זה מה שאתה רוצה?

להיכנע לישבור את הלב של כולם ובמיוחד של אחותך

שעכשיו במצב קשה גם ככה הישתגעת? הוא דחף אותו עוד יותר נתן לו מכה עם הכת של הנשק בעורף, איי זעק אבי

אן אדם השווה שתיתן אתהחיים אתה לא מבין ברגע שאתה הולך גם אידה הולכת היא לא תחזיק מעמד, ואני איני מוכן לוותר עלייה וביכלל היכן זאב יהיה,

חשבת על זה? תחשוב אנה מתה זהוא,

לא!! בכה אבי אל תגיד את זה בבקשה.

היא מתה אמר היא בתוך האדמה , כלמה שיכלת להשיג ניגמר עכשיו יש לך לבנות את חייך למרות הכאבים ולא לחשוב עליה כי אינך אשם אתה מבין? מבין תפס בגרונו יותר חזק וטילטל את ראשו של אבי

ואתה חזק יותר משנידמה לך, אז תתחיל להעריך אנשים שאוהבים אותך לפני שיהיה מאוחר.

ושוב פעם אני הולך ואמרו לי במפורש כי יתכן שלא נחזור שנהרג שם בפעולה, אנו חשופים לאוייב ככה אמר עירומים,

אם נחזור חיים זה יהיה נס אנחנו הולכים חבורה של עשה אנשים.

ותיזכור לפני שאתה רוצה משהו לעשות לעצמ כי בכל פצוץ יכל להיות שזה אני שאגיע ראשון לגן העדן ולא אתה ואם אראה אותך שם אני אכעס מאוד.

אבי היקשיב תיכאב אמר סשה תיבכה אבל אל תימאס בחיים, עוד מילה אחת על זה שהרוג אותי אני אדבר מול כולם שם ולא אכפת לי שמעת אבי? אבי בכה אבל הינהן בכן

הוא המשיך להגיד ואבי עכשיו יש את שרה תתמקד בה לפני שתפספס גם אותה.

אחנונו נחזור כי אני צריך ללכת הייה עם אידה ברגע שאודיע לה וכמובן לא אודיע לה כי יתכן כי לא אחזור אני רוצה גםלהיפרד מזאב.

תבטיח לי שלא תדבר ולא תעשה שום דבר,

מבטיח ענה אבי בקצרות.

הם ניכנסו הנה אתם קראה אידה,

אבי מה קרה אתה ניראה מבולבל
אני רק עייף אמר,

בוא סשה בוא תיראה הנה רחצתי את זאב היסתכל הוא דומה לך, הוא יהיה כמוך שיגדל,

סשה חיבק את זאב ואמר, זאב תישמור על אמא כן? בטח ישמור אמרה אידה וחייכה וגם אבא שלו ישמור עליי.

סשה פסק שפתיו, כן אמר,

ובכן אידה יקרה אניחייב לחזורל עוד משימונת קלה,

לא!! אמרה אידה אינך חוזר סשה עד שאתה פה ואני רגוע שהכל בסדר את אתה עוזב אותי?

לא יקרה אני הנה באתי לבקר אות מיוחד

כן רק עוד משהו קטן ואחזור אל תידאגי הנה אבי ישמור עליי

והוא היסתכלמהר על אבי ונתן לומבט כאילו נו תגיד משהו

אבי אמר חלש אבל בקולו נישמע קצת חנוק,

כן אידה אני כאן

אבי אבי שלי שלי אמרה אידה
טוב לישמוע אותך ובכתה

אידה אני אהיה כאן אל תידאגי,גם אנחנו אמרו דב וחנה ורמית אמרה גם אני אידה אנחנו כאן יקרה לא נעזוב אותך ונקווה ששסה יחזור מהר.

אידה חיבקה את סשה והתחילה ליבכות.

אויי אהובי כל כך מיתגעגעת אלייך
אין ככוחו של געגוע של אשה אמרה.

האם תרגיש אותי?

כן יקרה אני מרגיש אותך לחש לה, ואן דבר אשר הייתי רוצה עכשיו חוץמלהיות אית להרגיש את גופך אויי התעגעגעתי כל כך אלייך לעורך,, לחש לה לנשקיתך להיות איתך להיתעלס איתך, וכשאחזור נקיים את ההבטחה הזאת מבטיח לך

אידה התחילה ליבכות, אינך יכל ל בקש מהם שיוותרו לך,

סשה חייך עם דמעות לא יקירה אבל מבטייח ל שאחזור מהר
שותף באופן ציבורי

הוסף תגובה...
אין סימוני פלוס אחת
אין שיתופים

Antonella Dimitrova
מנהל
!PhotoM@ni@ ®


27 דקות
❤ ❤

הם ירדו מהאוטובוס אלי כיוון אותם, אל מקלחות הטיהור, האוירה היתה שונה, השטח היה מואר יותר, ונשמעו הצרצרים,

אידה אמר אלי, כן אמרה אידה בפחד קל, אידה הבן של בסדר גמור, הוא נמצא בביתן הילדים, כאשר תהיי אחרי הטיהור את יכולה ליפגוש אותו שם הוא כבר מטוהר.

אידה בכתה מרוב אושר, סוף סוף אוכל להחזיק אתילדיי אמרה, רמית עודדה אותה ברור אמרה כן ועודדה ברוך.

אבי אבי שמעת? אבי תיכף נל ליראות את זאב, אבי לא ענה רק בהא באוויר, מבטו כבר לא היה ממוקדם כאילו חסר חיים.

הם ניכנסו למלתחות, אחרת לגמרי ממה שהיה במחנה עתלית, הם טיהרו את עצמם וקיבלו בגדים חדשים, וחמים. זה טוב אמרה קורל, כל כ נעים וחם וטוב להיות נקיים, אלי פגש אותם ואמר עכשיו דב חנה אבי סשה אידה רמית, אתם בביתן אחד כולכם-

וממחר תתחילו לעבוד וללמוד פה ילדמו אותם את הכנות אוכל ודברימשק שונים את הענות ואת הבנים נגרות ומידי פעם יקחו אותם לעבודות.

עד שמהכאן תעברו למקומות לבתים פה בארץ ישראל, נשמעו מחיאות כפניים הייתה התרגשות קלה באוויר.

חנה אמרה לדב, יקירי אנימיתרגשת אבל מה עם הבת שלנו, מתי אראה אותה, אל תידאגי יקירה אמר דב כשאידה תלך ליראותא ת זאב אנחנו נלך לראות את רחל, סביר להניח שהם ביחד,

יקירי אמרה חנה לפתע עם דמעות בעיניים מה יהיה אם אבי הוא כל כך מדוכא, אני חוששת שלא יעשה משהו לעצמו, הס!! יקירתי אל תדבריכך, עברנו איתו מצבים קשים ביותר, והוא עבר גם על זה לא רק הואיתגבר אלה כולנו, אנה הייתה חלק מאתנו במשך הרבה זמן וכולנו התרגלנו אלייה ולכלנו היאחסרה, כן אהובי אמרה חנה וליטפה את זרועו של דב,

אצל אבי אבל זה המצפון זה הורג בשקט ושום דבר לא יעזור לו,

כי הוא מרגיש שהוא אשם במה שקרה לה, כי אם לא הייתה תופסת אותו מתנשק עם שרה לא הייתה מיתפרצת ובורחת, ואז לא היה לה כלום.

כן אבל מה איך נעשה לגבי הרגשתו היא אמרה חנה, זה כמעט בלתי ניסבל

נהייה שם בשבילו אמר דב, בהחלט אבי הוא בחור חזק ואנימאמין ששרה אם אופי כמו של דבורה, כפי שאבי טען, אז היא תוכללהפריח בו שוב שמחת חיים אבל זה עבודה קשה ואחרייה אם היא ביכלל סולחת לו אמרה חנה, אחרי שנתן לה סטירה.

אבל הם דיברו בניהם אמר דב, כן אמרה אבל ניראה לך ששרה סלחה לו באמת, היא יותר נכון ריחמה על אידה ועל אבי לא היה בה כח להילחם אתו, אז אמרה שסלחה.

סליחה אמר ד לי זה ניראה אמין, מה שהלב מרגיש הרואה לא רואה ולא יבחין אמרה חנה.

לא הבנתי אמר דב פתאום,

אתיותר מידי פילוסופית חנה עשתה תנועה בידה,
טוב אתםא ף פעם לא תבינו אמרה, דב עשה פרצוף כועס ואמר טוב צריכיםללכת ליראות אתרחל,

כן אמרה חנה והשוותה לקולה קל רגיל כאילו לא היה ולא נברא כלום עכשיו אבל זה סס בלבה, והיא כעסה על דב שהוא קרא לה פילוסופית יותר מידי.

הם התחילו ללכת בשתקיה כבדה מול הקור המקפיא, והעיפות לעבר ביתן הילדים,

הם ניכנסו היה חמים ונעים מיטות היו מסודרות וריח של פודרה בכל חדר התינוקות, איזה ריח נעים אמרה אידה , ניגשה אליהם אחות, שלום שמי פנינה ואני אחות ילדים, האחראית כאן על בית ילדים,

עכשיו לפני שתיגשו לילדים אתם יכולים להיות כאן כמה שאתם רוצים ומותר לכם לקחת את הילדים לטיול או אפילו לביתן רק תעדכנו אותנו,

עכשיו אידה תיכף תיראי את זאב,

וחנה תיכףתיראי את רחל. בואו אחריי

הייתה התרגשות, רמית חיבקה את אידה ואידה חיבקה את אבי ובכתה בשקט לפתע אמרה, פנינה שנייה ניכנסה לתוך פרגוד והוציאה היא ועוד אחות שהוציאו שם שתי עגלות, הנה זאב אמרה לאידה, תיראי כמה הואמתוק, כן אמרה פנינה כן אמא באה אליך חמוד זמן להתעורר, ובעגלה השנייה היתה תינוקת יפיפיה זאת שלכם רחל אמרה לדב וחנה אשר היו פעורי פה,

אידה ניגשה ולקחה את זאב אלייה אויי מתוק שלי בכתה ,

רמית עזרה לה להחזיקו כי אידה הייתה חלשה, אויי מתוק מתוק הנ ה אתה אצל אמא, אמא לא תעזוב אותך לעולם, מתוק מתוק אידה הצמידה את זאב ברכות אל כתפייה,חששתי שלא אראה אות לעולם, הפעוט כאילו הרגיש שזאת אמו, הוא נתן לה את החיוך הכימקסים,

אויי איזה חיוך מקסים יש לו אמרה רמית, כי הוא ראה אותךאידה, הוא אומר לך שלום אמא,

רמית הסתוותה את פנייה , חנה עזבה את ידו של דב וניגשה לרמית, רמית אל תיבכי יקירה אל תיבכי אני יודעת שרצית להחזיק אותה שוב בידייך, ורצית להיות האמא הכי טובה, ואן רגע של אשה מאושר להרגיש אתפרי אהבתה שנותן לה א הבה, ותיזכרי רמית את אמא בנשמה ורחל תיכףניראה אותה,אני נותנת לך רשות לאמץ לך אותה בבת כאחינית את הדודה שלה תיזכרי את זה,

את הדודה שלה תיזכרי את זה,

את ובזכותך גם היא נולדה לעולם גזכות זה שטיפלת בי ביקרה, אלתיבכי רמית לא יכלה להשיב היא בכתה, בכתה מזה זמן רק וחנה חיבקה אותה דב רצה לגשת אליהם אך חנה עשתה תנועת יול ולחשה לו לא זה לא הזמן עכשיו כי היאידעה ז זמן של נשים כי רק נשים יכולות הבין אחת את השנייה בכאב העצום הזה.

רמית רק הינהנה בראשה ואמרה סלחי לי סלחי לי , אני הולכת לביתן אלייגיד לי יכן הביתן, אני לא מרגישה נוח פה שאתם שמחרים ואני מעיבה על השמחה שלכם.

זהו רגע פרטי שלכם,

לא לא!! יקירה מיהרה חנה להגיד לה חלילה וחס אל תגידי כך, את לא מעיבה עלינו ביכלל, אנו אוהבים אותך, רמית אחותי, את כאחות בשבילי, אף פעם לא הייתה לי אבל את כאחות בשבילי, בשביל זה אנחנו כאן, את לא עזבת אותי כשהייתי בצרה, ההפך תמכת בי היית בשבילי נתת לי לישון בביתך, אל תגידי שום דבר כזה לעולם יקירה.

רמית שתקה רק אמרה תודהתודה רבה.

אידה בכתה, הנה אבי הנה תיסתכל עלינו, אבי היסתכל על הילד והתחיל לבכות, הנה קח אותו תיראה איזה חום ואהבה, ואיך הוא שמח ליראות את הדוד שלו.

את המבט הקטן שהתינוק נתן לאבי הוא לאישכח לעולם, שלום אמר שלום אני הדוד שלך, אתה יפה כל כך, הוא החזיק בו, ונתן לו נשיקה רכה על המצב , התינוק השיב לו בחיוך מקסים.

לפתע אידה הרגישה חיבוק מאחורה, היא הצטמררה כי לחיבוק הזה היה המגע של סשה, היא לא האמינה.

היא היסתובה לאט לאט וראתה אותו, חיוור עייף אך זוהר.

אהובתי אני כאן, סשה מילמלה סשה צעקה אויי אהובי הם התנשקו כאילו אףף אחד לא היה שם, סשה סשה התחילה ליבכות, סשה וחיבקה אותו חזק אני פה אמר סשה אמרתי לך שאחזור, אן לך ממה לחשוש.

סשה אתה לא חוזר לשם נכון? שאלה אידה בעיניים קרועות כשראשה צמוד אל חזהו של סשה. סשה נחשק אןץה בצתל ךחו, אץ שערה אחח אחח אהןבץח אך ץדברח, תני לי להרגיש אות אמר בלחש, תני לי למחוק את דמעותייך אין צורך בהם,

סשה סשה איי סשה אתה חסר לי התגעגעתי איללייך אהובי ליבי כבר לא יכל ליסבול לאהוב אותך מרחוק שלא ידעתי מהו גורל.

הם היו חבוקים במשך זמן מה, אידה יקה שלי אני רוצה ליראות את זאב אמר סשה בעדינות,

אידה ניתקה ממנו לאט לאט, הנה הבן שלך אמרה ,

תיראה זאב אמרה אבא כאן אבא בא ליראותך,

סשה לקח מידי אבי את הילד
מ... בוא התגעגעתי אילך בן אבא שומר עליך ועל אמא מפני אנשים זרים, הוא חיבק אותו ונישק אותו, ופה הוא התחיל ליבכות,

אבא שומר עלייך אמר

אידה חיבקה אותו, סשה אתה לא עוזב נכון לא עוזב עוד פעם, סשה לא ענה,

לפתע זאב התחיל ליבכות למה מה קרה לך חמודי, ניראה לי כי הוא רעב אמרה אידה ולפתע חייכה חיוך אשרמזמן לא חייכה.

הנה לך לאמא שלך אמר סשה לי אן אפשרות להביא לך חלב אם, ולרגע שניהם צחקו.

סשה ניגש לאבי , אבי יקר שלי אני פה אית אל תחשוש ואל תיבכה כאילו שאתה אשם במותה, אינך אשם זה היה צריך ליקרוא, אנה אהבה אותך והיא הרגישה שאינך כל כך איתה וגם אמרה ל נונת ל את החופש,אני פה איתך אבי המשי סשה.

אבי פרץ בבכי אני אמר אני שונא את עצמי אי יכלתי לינהוג כך

אי לא שלטתי על רגשותיי ואיך היא אהבה אותי.

אנה אנה סלחי לי סלחי לי ,איני ראויי לחיים האלה בלעדייך, בוא אבי אבי סשה חיבק אותו וחנה הביאה לו מיים

אבי אל תעשה זאת לעצמך, זה קרה דברים קורים, ואם יש מוות באוויר זה לא כי מישהו אשם כל עוד לא לקחת נשק ויירת באדם עצמו אינ אשם,

היא יכלה והיתה נותנת לך את החופש גם אם הייתה נישארת בחים זה היה כואב לה אבל היאידעה שהיא לא יכלה ליכבול אותך

אבי רק בכה ובכה, חנה הוסיפה אבי אל תפנה את ליבך לאהבה אשר אתה מרגיש אנה כבר לא תהייה יותר לצערינו, והיא חסרה לא רק לך אלה לכולם, אבל אני הרגתי אותה ושרה לא אוהבת אותי זה סתם הכל סתם אמר אבי, והתחיל ליתפוס ברושו שיחקתי יותר מידי אמר שיחקתי ברגשות, לא נתתי ליבי לאישה שאהבה אותי,

כך היה גם עם דבורה התנתקתי ממנה לא היה בנינו קשר וכשכבר ראתה אותי, ראתה אותי כך לא איני ראויי לאהבה של אשה סשה,

והוא התחיל ליבכות איני ראויי סשה וגם איני רוצה אף אחד, פיתאום הואתפס בידייו של סשה ואמר

סשה הרוג אותי קח אותי מחוץ לכאן שלא יראו והרוג אותי יש לך נש ק, ואם ישאלו הגד להם שברחתי לך וניסת לחפש אותי,

סשה תפס בו בחוזק ולחש לו עד כדי זעקה

אבי אם היית לבד הייתי נותן ל סטירה שהיית זוכר, תגיד אתה השתגעת?

אני יהרוג אותך במכות, מה אמרת עכשיו? ומה חשבת שישר ארוץ ואהרוג אותך.

תקשיב לי טוב

אן אף אחד ששוה את החיים שלך, ואם אנה עשתה טעות ולא משנה ביגלל איזה סיבה כודם כל היא ברחה, היא לאידעה ששם מחכה לה סוף החיים, וחוץמזה אחרי מה שעב רת עברנו כולנו איך אתה חושב להשאיר את אידה לבד, היאתיתמוטט אני עוד מעט ,ולא אמרתי לה אבל יש לנו עוד פעולה מסוכנת לנטרל מוקשיםופצצות שם במחנה,

כי רוצים לאטום אותו לחלוטין עד שיחליטו מה לעשות איתו, ואנחנו צריכים לנטרלל פצצות ומוקשים , ולאטום את הביתנים בבטון,

אני לא אומר לאידה שלא תיכנס להיסטריה, אז תיתחזק למען אידה ולמען ילד שלי, תשים את הראש במקום הנכון אמר סשה,

לאאומר זה כואב אבל מפה ועד להרוג אות? מה יצא ל מזה הכל יהיה טוב יותר? שאל בליגלוג

לא יודע אמר אבי אולי כן, אנשים יסתדרו בלעדיי לא אשבור יותר לבבות ואידה לא תיצטרך לידאוג לי כמו לאח קטן

דיי מאסתי בחיים ושוב תפס את ידו של סשה, והביט במבט חלול

סשה אנימיתחנן הרוג אותי.

סשה ברגע זה אמר, אידה אני שנייה לוקח את אבי מכאן ותיכף חוזרים

למה? מה קרה שאלה אידה , לא פשוט רוצה לדבר איתו עלמשהו ולא רוצה כאן על יד התינוקות אהובתי.

סשה תפס בידיו של אבי, והואליך אותו מחוץ לביתן במקום שאף אחד לא יראה ברגע שהיו שם הצמידו לקיר ותפס אותו כאילו במצב של חניקה.

זה מה שאתה רוצה צרח? זה מה שאתה רוצה?

להיכנע לישבור את הלב של כולם ובמיוחד של אחותך

שעכשיו במצב קשה גם ככה הישתגעת? הוא דחף אותו עוד יותר נתן לו מכה עם הכת של הנשק בעורף, איי זעק אבי

אן אדם השווה שתיתן אתהחיים אתה לא מבין ברגע שאתה הולך גם אידה הולכת היא לא תחזיק מעמד, ואני איני מוכן לוותר עלייה וביכלל היכן זאב יהיה,

חשבת על זה? תחשוב אנה מתה זהוא,

לא!! בכה אבי אל תגיד את זה בבקשה.

היא מתה אמר היא בתוך האדמה , כלמה שיכלת להשיג ניגמר עכשיו יש לך לבנות את חייך למרות הכאבים ולא לחשוב עליה כי אינך אשם אתה מבין? מבין תפס בגרונו יותר חזק וטילטל את ראשו של אבי

ואתה חזק יותר משנידמה לך, אז תתחיל להעריך אנשים שאוהבים אותך לפני שיהיה מאוחר.

ושוב פעם אני הולך ואמרו לי במפורש כי יתכן שלא נחזור שנהרג שם בפעולה, אנו חשופים לאוייב ככה אמר עירומים,

אם נחזור חיים זה יהיה נס אנחנו הולכים חבורה של עשה אנשים.

ותיזכור לפני שאתה רוצה משהו לעשות לעצמ כי בכל פצוץ יכל להיות שזה אני שאגיע ראשון לגן העדן ולא אתה ואם אראה אותך שם אני אכעס מאוד.

אבי היקשיב תיכאב אמר סשה תיבכה אבל אל תימאס בחיים, עוד מילה אחת על זה שהרוג אותי אני אדבר מול כולם שם ולא אכפת לי שמעת אבי? אבי בכה אבל הינהן בכן

הוא המשיך להגיד ואבי עכשיו יש את שרה תתמקד בה לפני שתפספס גם אותה.

אחנונו נחזור כי אני צריך ללכת הייה עם אידה ברגע שאודיע לה וכמובן לא אודיע לה כי יתכן כי לא אחזור אני רוצה גםלהיפרד מזאב.

תבטיח לי שלא תדבר ולא תעשה שום דבר,

מבטיח ענה אבי בקצרות.

הם ניכנסו הנה אתם קראה אידה,

אבי מה קרה אתה ניראה מבולבל
אני רק עייף אמר,

בוא סשה בוא תיראה הנה רחצתי את זאב היסתכל הוא דומה לך, הוא יהיה כמוך שיגדל,

סשה חיבק את זאב ואמר, זאב תישמור על אמא כן? בטח ישמור אמרה אידה וחייכה וגם אבא שלו ישמור עליי.

סשה פסק שפתיו, כן אמר,

ובכן אידה יקרה אניחייב לחזורל עוד משימונת קלה,

לא!! אמרה אידה אינך חוזר סשה עד שאתה פה ואני רגוע שהכל בסדר את אתה עוזב אותי?

לא יקרה אני הנה באתי לבקר אות מיוחד

כן רק עוד משהו קטן ואחזור אל תידאגי הנה אבי ישמור עליי

והוא היסתכלמהר על אבי ונתן לומבט כאילו נו תגיד משהו

אבי אמר חלש אבל בקולו נישמע קצת חנוק,

כן אידה אני כאן

אבי אבי שלי שלי אמרה אידה
טוב לישמוע אותך ובכתה

אידה אני אהיה כאן אל תידאגי,גם אנחנו אמרו דב וחנה ורמית אמרה גם אני אידה אנחנו כאן יקרה לא נעזוב אותך ונקווה ששסה יחזור מהר.

אידה חיבקה את סשה והתחילה ליבכות.

אויי אהובי כל כך מיתגעגעת אלייך
אין ככוחו של געגוע של אשה אמרה.

האם תרגיש אותי?

כן יקרה אני מרגיש אותך לחש לה, ואן דבר אשר הייתי רוצה עכשיו חוץמלהיות אית להרגיש את גופך אויי התעגעגעתי כל כך אלייך לעורך,, לחש לה לנשקיתך להיות איתך להיתעלס איתך, וכשאחזור נקיים את ההבטחה הזאת מבטיח לך

אידה התחילה ליבכות, אינך יכל ל בקש מהם שיוותרו לך,

סשה חייך עם דמעות לא יקירה אבל מבטייח ל שאחזור מהר
שותף באופן ציבורי

הוסף תגובה...
אין סימוני פלוס אחת
אין שיתופים

Antonella Dimitrova
מנהל
!PhotoM@ni@ ®


27 דקות
❤ ❤
Wait while more posts are being loaded