Profile cover photo
Profile photo
‫אומנויות לחימה תל אביב - אקבן‬‎
20 followers
20 followers
About
Communities and Collections
Posts

Post has attachment
http://www.akban.org/blog/article/288
תלמיד שאל אותי: “למה אי אפשר לעשות חימום עם טי שרט ואחר כך ללבוש את החולצה? עם בגד האימון הכבד חם לי.”

“איזו שאלה לא תרבותית”, חשבתי.

כאן היה צריך הקואן להסתיים ואפשר היה לישון עם חיוך עד עצם היום הזה, אבל אני לובש חלק עליון מקנווס כבד, שחור וחצאית קרב, הקאמה שמה. זה מה שאני לובש לעבודה. בגילי אני עובד עם חצאית.

“…” אומר המבט המזועזע של תלמידים שבסוף שבוע מדוושים על אופניים מלופפים בטייטס צבעוני. “אלבש טייטס, משקפיי שמש ממותגות, כובע לייקרה צהוב, אבל חצאית שחורה? זה מיותר, אין סיבה שאעשה מעצמי צחוק. “

זה מיותר, אבל יש סיבה שנעשה מעצמנו צחוק, סיבה שקשורה למושג הכבוד. כבוד של עשייה הוא תמיד מיותר, תמיד לא הכרחי.

כשסיפרתי את זה באימון, וותיק אחד אמר לי: “בתעלה, במלחמת יום כיפור, היה ברור לי שזה הסוף שלנו, או שנמות או שנילקח בשבי. זה היה נראה לי אז כמו סוף העולם. לא ידעתי אם נראה את השמש מחר בבוקר.”

הסתכלתי עליו, לא ידעתי מה לומר, אני עתיק, אבל ביום כיפור הייתי בסוף בית ספר יסודי, אז הקשבתי.

“ניקינו נשקים אישיים ומקלעים, אחר כך ציחצחנו נעליים.” הסתכלתי עליו טוב טוב, אף פעם לא מחמיץ אימון, וביום כיפור, מתחת לשמיים שחורים מעשן, כשאש ארטילרית נוחתת ליד, הוא ציחצח נעליים. נראה לי מתאים.

אם השאלה ששואלים היא “מה יצא לי מזה?”, בבית הספר הישן השאלה היא: “איך עושים?” כשאני מנסה לענות לשאלה הראשונה אין לי תשובה, אני שותק – מה יוצא מזה? כלום לא יוצא מזה, כלום, זה מיותר.

יתכן שאמוץ זהבי היה חושב שזו הרחבה של עיקרון ההכבדה. יתכן. אני חושב שזה פשוט חזק. לעשות דברים הכרחיים זה גם טוב, אבל לא כמו לעשות דברים מיותרים: להתייחס בכבוד למבוגרים מאיתנו, לא לגנוב גם כשאף אחד לא מביט, לשים הקאמה וגי ביום חם, להיות מענטש. מיותר.
Add a comment...

Post has attachment
http://www.akban.org/blog/article/288
תלמיד שאל אותי: “למה אי אפשר לעשות חימום עם טי שרט ואחר כך ללבוש את החולצה? עם בגד האימון הכבד חם לי.”

“איזו שאלה לא תרבותית”, חשבתי.

כאן היה צריך הקואן להסתיים ואפשר היה לישון עם חיוך עד עצם היום הזה, אבל אני לובש חלק עליון מקנווס כבד, שחור וחצאית קרב, הקאמה שמה. זה מה שאני לובש לעבודה. בגילי אני עובד עם חצאית.

“…” אומר המבט המזועזע של תלמידים שבסוף שבוע מדוושים על אופניים מלופפים בטייטס צבעוני. “אלבש טייטס, משקפיי שמש ממותגות, כובע לייקרה צהוב, אבל חצאית שחורה? זה מיותר, אין סיבה שאעשה מעצמי צחוק. “

זה מיותר, אבל יש סיבה שנעשה מעצמנו צחוק, סיבה שקשורה למושג הכבוד. כבוד של עשייה הוא תמיד מיותר, תמיד לא הכרחי.

כשסיפרתי את זה באימון, וותיק אחד אמר לי: “בתעלה, במלחמת יום כיפור, היה ברור לי שזה הסוף שלנו, או שנמות או שנילקח בשבי. זה היה נראה לי אז כמו סוף העולם. לא ידעתי אם נראה את השמש מחר בבוקר.”

הסתכלתי עליו, לא ידעתי מה לומר, אני עתיק, אבל ביום כיפור הייתי בסוף בית ספר יסודי, אז הקשבתי.

“ניקינו נשקים אישיים ומקלעים, אחר כך ציחצחנו נעליים.” הסתכלתי עליו טוב טוב, אף פעם לא מחמיץ אימון, וביום כיפור, מתחת לשמיים שחורים מעשן, כשאש ארטילרית נוחתת ליד, הוא ציחצח נעליים. נראה לי מתאים.

אם השאלה ששואלים היא “מה יצא לי מזה?”, בבית הספר הישן השאלה היא: “איך עושים?” כשאני מנסה לענות לשאלה הראשונה אין לי תשובה, אני שותק – מה יוצא מזה? כלום לא יוצא מזה, כלום, זה מיותר.

יתכן שאמוץ זהבי היה חושב שזו הרחבה של עיקרון ההכבדה. יתכן. אני חושב שזה פשוט חזק. לעשות דברים הכרחיים זה גם טוב, אבל לא כמו לעשות דברים מיותרים: להתייחס בכבוד למבוגרים מאיתנו, לא לגנוב גם כשאף אחד לא מביט, לשים הקאמה וגי ביום חם, להיות מענטש. מיותר.
Add a comment...

Post has attachment
http://www.akban.org/hebrew/journal/grit
כל כך הרבה תלמידים עברו בשלושים פלוס השנים שאני מלמד בקבוצות. כל כך הרבה תלמידים, שאני מרגיש שהנתונים שאני מציג הם לא אנקדוטיים, יש להם כבר משמעות סטטיסטית.

קשיות אופי מנבאת הצלחה.

ההצלחה היא גם אישית. כל אחד מתחיל מנקודה שונה, מצויד בכמויות התחלתיות שונות של אומץ, שכל וכסף. נקודת התחלה שונה משפיעה על נקודת הסיום. מי שמגיע לקבוצות עם נתונים נמוכים, ימצא את עצמו אחרי שלושים שנה במקום טוב יותר ביחס לנקודת ההתחלה שלו עצמו.

מה יחידת המידה של קשיות אופי? שנים.

קשיות אופי נסמכת על התמדה של עשרות שנים, קשיות אופי היא עמידות בפני קשיים חיצוניים. קשיות אופי היא מיקוד מול הפרעות. מסכמים קשיות אופי לקראת סוף החיים. נקודה.

תלמיד שמתאמן עשר שנים נמצא בהתחלת הדרך. עשר שנים זה בערך כיתה י׳. תלמיד שמתאמן שלושים שנה מתחיל להתקרב.

האם האימונים חייבים להיות באקבן? כמובן שלא, אבל חייבת להיות מסגרת מקיפה, לא רק פרקטיקה אלא מסגרת חניכה שהחניך הוא חלק ממנה.

כשאני אני מסתכל בכרטסת התלמידים אני לא רואה חריגה משמעותית סטטיסטית. אימונים לאורך שנים מנבאים הצלחה אישית של תלמיד – הצלחה ביחס לנקודת ההתחלה שלו.

ואותם תלמידים שיש להם נקודת פתיחה טובה? כסף, איי קיו גבוה, אומץ מטורף, אותם תלמידים מצליחים ליצור הצלחה שיכולה להמדד אבסולוטית, לא רק יחסית. הצלחה בהשגים אקדמיים, בחיי משפחה מעולים, בכסף או אם כך סימן החניך – במפעל חיים שמשפר את איכות החיים של אנשים רבים אחרים.

קשיות אופי זאת אומרת דבר פשוט אבל קשה מאוד – אימון הוא לא אופציה.
Add a comment...

Post has attachment
Training as usual during the week, but this Friday, 9.2.2018, 08:00, at AKBAN Tel Aviv, we will learn in a new seminar with Ran Levari, the AKBAN Berlin headmaster.

This seminar focuses on rhythm and syncopations in fighting.

Because of the high demand I added 9 extra tickets and you can register in this link: https://battle_rhythms_akban.eventbrite.com

The previous AKBAN colloquium that dealt in this subject happened three years ago and, unlike this one, was very basic.
Add a comment...

Post has attachment
http://www.akban.org/hebrew/news/21-25.1.2018
בשבועות האחרונים ניתחנו גישות שונות לבריח אוני קודקי בעיקר בשיטת קוקישין. בריח זה מציב בפנינו בעיות יחודיות. כדברי צ., אין עוד שיטת לחימה המדגישה את הבריח המורכב הזה באותו אופן וריכוז.

באימון האחרון בקבוצת ירושלים ותל אביב התחלנו לעבור על החידה מכיוון אחר, זמין יותר בקרב, והוא הטאי סבאקי של קוקישין. נמשיך לעבור על טאי סבאקי ותזמונים גם כהכנה לסדנת הקצב בתחילת פברואר של רן לב ארי, מורה ראשי באקבן ברלין.
Add a comment...

Post has attachment
http://www.akban.org/news/7.12.2017

Food, tasty and good, is the basis for health and good feeling, it takes time, good advice and luck until we eat right.

Books are nourishment too.

Short paragraphs, on a digital platform or in the newspaper, are like sprinting to catch the bus, necessary, but not the same as running for an hour in the mountains. Learning to read right is a bit like learning to run long distances, we need a reading fitness plan, we can read longer and longer sections, make it a habit.

What does this have to do with martial arts? Our teachers exemplified, 文武一道 bun bu ichido, the brush stroke and the cut, the pen and the sword, learning and fighting, are one thing. In ancient Aramaic too: Safra ve Saifa (סָפְרָא וסַיָּיפָא)- a scholar and a sword man. And they say that Rabbi Eliezer said: “The Sword And The Book Came Down Bound Together”.
Weekend quote
Weekend quote
akban.org
Add a comment...

Post has attachment
ככל שאתה יכול להסתדר עם פחות ציוד, כך מצבך יותר טוב. אני אף פעם לא סומך על משהו שמופעל על סוללות. גרזן ונעלי שלג מעולם לא אכזבו אותי.
http://www.akban.org/hebrew/news/quote/Ray_Lewis
Add a comment...

Post has attachment
האימונים השבוע כרגיל, אבל בהתאם לתוכנית החומש של החבר י. יש סמינר חוץ, ביום שישי בשעה 07:00-08:00 בחוף מציצים.
להגיע עם מכנסי ים וטי שירט אקבן.
מספר המקומות מוגבל ביותר, להגיע רק אחרי הרשמה בקישור המצורף.
https://www.eventbrite.com/e/sand-and-water-akbanaut-29917-tickets-38174762743
Add a comment...

http://www.akban.org/hebrew/news/24-29.9.2017

לפני יום כיפור, ביום שישי, 29.9.2017, בין השעות 07:00-08:00, נבצע אימון כושר ולחימה במים בחוף מציצים. ביגוד: מכנסי גלישה, חולצת אקבן קלה.

(היכנס לאתר אקבן לקישור להרשמה) אימון כושר ולחימה במים 29917

בדוג׳ו, מתחילת ספטמבר עבדנו על מספר נושאים: כמה יריבים, בסיס עמידה להתגוששות, שילוב בעיטות-מכה, התחמקות 7-8 וכניסה לבריח מול צמד מכות יד.

השבוע נלמד מרפקים באקבן ונשלב עבודה זו עם ג׳ומונג׳י (עבודת ידיים צלובה) וכלי נשק חדים כהכנה לסמינר סוכות.
Add a comment...

Post has attachment
Wait while more posts are being loaded