Profile cover photo
Profile photo
‫אוניברסיטת בר-אילן‬‎
189 followers -
ברוכים הבאים לדף הרשמי של אוניברסיטת בר-אילן
ברוכים הבאים לדף הרשמי של אוניברסיטת בר-אילן

189 followers
About
אוניברסיטת בר-אילן's interests
אוניברסיטת בר-אילן's posts

Post has attachment
כל מה שאפשר לגלות באמצעות הקול
המעבדה של ד"ר יוסי קשת במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר־אילן נחשבת אחת המובילות בעולם בתחום המחקר של מיתרי הקול האנושיים.

בשנים האחרונות פיתח ד"ר קשת, יחד עם עמיתיו, מגוון מערכות ותוכנות שמאפשרות לגלות דברים מפתיעים על האדם באמצעות הצלילים שבוקעים מגרונו. ד"ר קשת משתמש בניתוח קול כדי לאבחן באופן מדויק מחלות שונות במיתרי הקול, להפיק מידע פיזי ואישי על הדובר, לנבא את טיב התקשורת בין פסיכולוג ומטופל ולהבחין בין קריאת מצוקה אמיתית לבין קריאת שווא.


Post has attachment
הכירו את גיל דרשן, בן 34 מפתח תקווה, המסיים בקרוב תואר שני בחינוך מיוחד. במקצועו הוא מדריך בקבוצות חברתיות ובתכניות ביתיות שנותנות מענה לצעירים על הספקטרום האוטיסטי המתמודדים עם קשיים. "הפעילויות שלנו מגוונות ומרתקות. אני מרכז בהן בין היתר חוגי אופניים ומשתתף כמדריך בסדנאות בישול, נופשונים וטיולים," אומר גיל ומוסיף כי נחשף לנושא לראשונה בעבודתו באקדמון, "שם נתקלתי בכיתה של חניכים מדהימים שנמצאים במסגרת חינוכית במרכז פרטי בקמפוס."

גיל מספר שבתור בוגר תואר ראשון לפסיכולוגיה, שבמהלכו עבד במסגרות דומות, המפגשים הקצרים עם החניכים האלה חידשו אצלו את העניין בתחום, "כך שאחרי מסע ארוך, שכלל טיול ממושך ברחבי העולם וחיפוש אחר הזדמנויות עסקיות, אני שמח שמצאתי את ייעודי. סגרתי מעגל עם התואר הראשון ובזכות זה המשכתי לתואר השני בחינוך מיוחד. היום השאיפה שלי היא להקים מרכז טיפולי חברתי לאוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים, שיעניק פתרון שמסגרות אחרות לא מעניקות להם.

גיל אומר שהדבר שהוא הכי נהנה ממנו בלימודים הוא "כמות הידע שאני רוכש פה", ושהפינה האהובה עליו בקמפוס היא החנות של יעקב הסנדלר "שמנעים את זמני בשיחות אקטואליה בין ההפסקות לשעות חלון."

Photo

Post has attachment
פורום השגרירים ה-15 של אוניברסיטת בר-אילן בהשתתפות נציגים מ-60 מדינות, בהם נציגי ירדן ומצרים, עסק בדיפלומטיה החשאית של ישראל עם שכנותיה ובמצבה האסטרטגי של ישראל באזור
Photo

Post has attachment
העין האנושית היא איבר מתוחכם ומורכב, אך גם חשוף לפגיעות ולמחלות, ששכיחותן עולה ככל שהאדם מתבגר. מחלות גנטיות שעלולות לפקוד גם אנשים צעירים פוגעות אף הן במיליוני אנשים בעולם מדי שנה וגורמות להידרדרות באיכות הראייה, לעתים עד לעיוורון.
צוות בהובלת ד"ר יוסי מנדל מהמחלקה לאופטומטריה ומדעי הראייה באוניברסיטת בר אילן, ופרופ' זאב זלבסקי מהפקולטה להנדסה, הציג לאחרונה פיתוח יוצא דופן שעשוי לזרז את התקדמות המחקר בתחום זה.
לכתבה http://www.themarker.com/magazine/1.3141563

Photo

Post has attachment
הכירו את לינה שביטה, סטודנטית לרפואה שנה ב' בתכנית הארבע שנתית בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל. לינה, בת 27, מהעיר טירה שבמשולש, גרה בנוף כנרת בצפת. יש לה תואר ראשון במדעי הרפואה מאוניברסיטת תל-אביב, היא סיימה לימודי רפואת שיניים ועברה את מבחני הרישוי בהצלחה ויש לה חגורה שחורה בקראטה.

לינה מספרת שהיא בכלל חלמה להיות אסטרונאוטית. "לא התעניינתי בתחום הרפואה ולא חשבתי שאני מתאימה לו, התחום היה 'חי' מדי בשבילי. העדפתי לפתור תרגילים במתמטיקה. מאוחר יותר, כשהייתי במסלול של רפואת שיניים, בשנים הפרה-קליניות, למדנו רפואה כללית עם הסטודנטים לרפואה. שם נחשפתי לעולם חדש ועשיר ונמשכתי אליו. במהלך הלימודים הקליניים במסלול רפואת שיניים, הנושאים האלה חסרו לי. במפגש עם המטופלים על הכיסא של רופא השיניים הבנתי שאני אוהבת אנשים ואני כנראה שייכת לעולם הזה. החלטתי שאני רוצה ללמוד רפואה כללית ונרשמתי ללימודי רפואה בתוכנית הארבע שנתית בפקולטה".

לינה אומרת שהמיקום של הפקולטה בפריפריה חשוב ומשפיע על ההכשרה של הסטודנטים. "אנו נחשפים לאוכלוסייה המגוונת ולומדים על כשירות תרבותית, כבוד וקבלת האחר והשונה. הפקולטה מדגישה את חשיבות היחס בין רופא למטופל ונותנת לנו את הכלים הנכונים. לפעמים ניתן להחמיץ דברים חשובים, כשלא מכירים את האנשים שמטפלים בהם, ויש לכך משמעויות טיפוליות. הפקולטה מלמדת אותנו להכיר ולקחת בחשבון דרכי חיים שונות מאלה שאנו גדלנו בהן.

לינה מוסיפה שלמרות המרחק מבית המשפחה "בפקולטה אני מרגישה בבית. אני נמצאת עם אנשים שאכפת להם ורוצים שאלמד, אתקדם ואצליח, דבר שנותן תחושה טובה".
ככל שזה נוגע לתכניות לעתיד, לינה אומרת שהיא קודם כל רוצה להיות רופאה טובה, "לא משנה לי היכן. ארצה לחוות תרבויות שונות ואנשים שונים, מקווה שאוכל לעבוד באפריקה, או במדינות אחרות, ולחוות את עולם הרפואה במקומות אחרים. הייתי רוצה להשתתף בחילופי סטודנטים בין מדינות."

לינה, בת לאם רוסיה-נוצרייה ולאב ערבי-מוסלמי, מספרת על הבית שבו גדלה: "הוריי נתנו לנו את כל הכלים והיכולת לבחור מה טוב לנו. מעולם לא הכריחו אותי ואת אחי לבחור מי או מה אנחנו. האווירה אצלנו בבית מאוד מקבלת, זה בסדר להיות מי שתרצה. תמיד נתנו לנו את המגוון ואת זכות הבחירה." אביה של לינה למד ברוסיה הנדסת בניין, ובמהלך הלימודים הכיר את אימה. לינה נולדה במוסקבה ולאחר שנה באה המשפחה לישראל. "מאז ומעולם חוגגים אצלנו את החגים של שתי הדתות – אסלאם ונצרות – וזה נראה לנו הגיוני. במקביל למדתי בתיכון יהודי. הייתי רוצה שגם הילדים שלי יחיו בצורה כזו, שיחשפו לכל ויהיה להם את חופש הבחירה. בסופו של יום עם כל המרחק, ואני לא מתכוונת גיאוגרפי, כולנו אחד, דומים מאוד, רק צריך לקחת נשימה והתחיל את השיחה, ללמוד להכיר, כי רק ככה לומדים לאהוב ולקבל".
Photo

Post has attachment
הכירו את פרופ' דניאלה דוויק, היסטוריונית של העת העתיקה הקלאסית המתמקדת בתרבויות של יוון ורומא העתיקות. במחקרה היא עוסקת בטקסטים גיאוגרפיים הכתובים יוונית עתיקה ורומית (לטינית), ובודקת מה ידעו היוונים והרומים בתקופות שונות על העולם המיושב, אילו עמים הכירו וכיצד תיארו את הגיאוגרפיה של האזורים המוכרים והפחות מוכרים.

חקר טקסטים אלה שואף לענות על שאלות היסטוריות חשובות, כגון מה היו גבולות העולם הידוע בתקופות שונות? האם ישנה סוגה גיאוגרפית מוגדרת במסגרת הכתבים העתיקים, ואם כן מה כוללת סוגה זו? כיצד משתמרת מסורת גיאוגרפית קדומה בטקסטים מאוחרים יותר? מה הם האופנים שבהם גיאוגרף מאוחר מצטט מידע גיאוגרפי קדום יותר? מה מקומם של פתגמים, אנקדוטות, דימויים בתיאורים הגיאוגרפיים? באילו אופנים נוספים הועבר ידע גיאוגרפי בעת העתיקה - למשל באמצעות ציור, פיסול, מבנים וכתובות?

כחלק מהתמחות זאת, עוסקת פרופ' דוויק גם בטקסט הגיאוגרפי של סטרבו שתיאר במאה הראשונה לסה"נ את העולם והותיר טקסט מקיף הכולל מידע אנציקלופדי מגוון אודות עמים, בעלי חיים, צמחים, מקומות, מיתולוגיות מקומיות ועוד. השאלות שעומדות במוקד מחקרה הן שאלות של סוגה ספרותית-גיאוגרפית, שאלות של הקשרים היסטוריים ושאלות של תפיסות מרחב. בין השאר, סטרבו מתאר גם את ארץ ישראל ומתפעל, בעקבות קודמיו, במיוחד מאיזור ים המלח.

מורשת העולם הקלאסי היא חלק אחד משני היסודות בתרבות המערב כיום (יחד עם היהדות והנצרות), שהשתמרו עד ימינו הודות להישרדותם של ממצאים חומריים ודרך העתקות של טקסטים. טקסטים אלה כתובים יוונית עתיקה ולטינית ומשמרים את הלך הרוח ששרר בקרב יוונים ורומאים משכילים לפני כ-2,500 שנים. הגיאוגרפיה העתיקה נשענה על שני סוגים של תכנים ספרותיים: האחד מהם היה גיאוגרפיה תיאורית השואפת לתאר באמצעות מילים בלבד וללא מפות נלוות, טופוגרפיה, גבולות של אזורים, מתארים של הרים, ימים, מפרצים ונהרות, תפרוסת דמוגרפית של עמים על מנהגיהם השונים, מסורות מקומיות של היסטוריה ומיתולוגיה, תיאורי צמחייה ובעלי חיים.

הסוג השני היה גיאוגרפיה מתמטית השואפת לתעד באמצעים מדעיים מיקום של ישובים באמצעות קואורדינטות על גבי רשת קווי רוחב ואורך ובעזרת יחסים אסטרונומיים של כדור הארץ ביחס לשאר גרמי השמיים. שני סוגי התכנים נשתמרו עד היום בכתב.
Photo

Post has attachment
ברכות לפרופ' יוסי כץ מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן על זכייתו בפרס ישראל בחקר הגיאוגרפיה, חקר הארכיאולוגיה וחקר ידע ארץ ישראל.

פרופ' כץ הוא מומחה בין-לאומי בגיאוגרפיה היסטורית. מחקריו וספריו של מתמקדים בחקר תולדות ההתיישבות הציונית בארץ ישראל, רכישת קרקעות ומרכזיותה של ירושלים בתפיסה הציונית. לדברי ועדת הפרס, למחקריו היו השלכות ישירות ומשמעותיות על הבעלות הלאומית על הקרקעות במדינת ישראל ועל הרכוש של קורבנות השואה.
Photo

Post has attachment
פערי השכר בין גברים לנשים בשוק בעבודה בישראל לא רק שלא הצטמצמו, הם אף התרחבו בשנה האחרונה. בהשוואה לפי רמות השכלה עולה כי קיים פער של יותר מ-20 אחוזים בהכנסה לשעת עבודה בין גברים ונשים כמעט בכל רמות ההשכלה.

פרופ' אורלי בנימין מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר-אילן מקווה שמחקריה בתחום יעלו את המודעות לנושא ובכך יתרמו לצמצום פערי השכר המגדריים. במחקרה בוחנת פרופ' בנימין את שוק העבודה בהיבט של נשים העוסקות בטיפול ובשירות, ששכרן מקבע לעיתים את העוני שלהן ואת תלותן במפרנסים אחרים. בנימין: "אני בודקת כיצד שכרן הנמוך מתקבע על ידי נציגי המגזר הציבורי, מי שמנהלים את המשא ומתן ומכינים את חוזי ההתקשרות עם ספקי השירותים – מעסיקיהן של אותן עובדות".

הממצאים המרכזיים של המחקר מצביעים על תהליך הפחתת ערך שיטתי לידע, לניסיון ולמיומנות של נשים בעיסוקים כמו סייעות בגני ילדים, עובדות סיעוד ועובדות סוציאליות. הפחתת ערך זו, שלעיתים מגיעה עד למחיקתו, מאפשרת להעמיס על עובדות ולהפחית משמעותית את היקף ההכשרות המקצועיות הרלוונטיות לעיסוקיהן. את ממצאיה מציגה פרופ' בנימין במאמרים בכתבי עת מקצועיים וכן בספר שיתפרסם בקרוב בהוצאת Palgrave-MacMillan.

לדברי פרופ' בנימין, "אם מודל הפעלת השירותים החברתיים יתרחק מהחוזיות ויהפוך לדיאלוג, כזה המבוסס על אתיקה של טיפול, על שקיפות ועל שיתוף הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות לגבי איכות המשרות בשירותים לצד איכות השירותים עצמם – יצומצמו משמעותית גם פערי השכר. מעבר לכך האזרחים כולם יוכלו לסמוך על איכות השירותים המוצעים להם".
Photo

Post has attachment
קבוצת מחקר בראשות פרופ' בועז צבאן מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן, גילתה פרצה חמורה במנגנון הצפנה המיועד לרשת האינטרנט של הדברים העתידית. בכך נמנע מצב שבו אותה רשת חשופה למתקפות זדוניות.

האינטרנט של הדברים הוא מכלול של פריטים משולבי אלקטרוניקה וחיישנים, בעלי יכולת תקשורת ואיסוף מידע, וכוללת בין השאר את הבית החכם והעיר החכמה.

Post has attachment
טיפה היא עגולה, זה ידוע. ובכן, כבר לא: חוקרים מבר-אילן הצליחו לייצר טיפות בצורות גאומטריות שונות. חשיבותה של התגלית היא בשימוש הנרחב שיש לאמולסיות בשטחים רבים: ממוצרי קוסמטיקה והיגיינה, דרך מגוון תרופות, ועד לתחום התזונה. יתרה מכך, לאמולסיות יש שימושים חשובים בתחום האנרגיה: למשל, בהפקת נפט מבארות ופצלי שמן. כיום, רק פחות מ-40% מהנפט בכל באר מופק ומנוצל, ובעזרת שימוש בטיפות מצולעות ניתן יהיה להפיק יותר נפט מהבארות.

עוד על התגלית העולמית, בכתבה שלפניכם:
Wait while more posts are being loaded