Profile

Cover photo
בעלזא - belz
176 followers|98,508 views
AboutPosts

Stream

בעלזא - belz

Shared publicly  - 
2
3
בעלזא - belz's profile photoמישהו חיפאי's profile photo

בעלזא - belz

Shared publicly  - 
 
בעז"ה נפרסם כאן שמחות: בר מצוות, אירוסין, נישואין. (ברית וקידוש, תלוי ברמת השיתוף פעולה שלכם!), וכן הודעות אבל ח"ו ולא עלינו, הודעות, חדשות ועדכונים.

נ.ב. החל מפוסט זה רק מי שבמעגלים יוכל לצפות בעדכונים, הודעות, שמחות וכו'!
 ·  Translate
1

בעלזא - belz

Shared publicly  - 
 
ברוך דיין האמת! היום התקיימה הלווייתו של הרה"צ רבי יחיאל מיכל הכהן לעבל - גא"בד נאסאד ז"ל – אנטוורפען.
1

בעלזא - belz

Shared publicly  - 
 
מאורסים יום ב' - פר' מקץ:

הב' אהרנוסון ני"ו
ב"ר אברהם שמחה הי"ו – מונסי
עב"ג ב"ר אנשיל פישר הי"ו – בורו פארק
 ·  Translate
2

בעלזא - belz

Shared publicly  - 
 
מר''ש בברכת שהחיינו יום א' דחנוכה תשס''ה:
 ·  Translate
1

בעלזא - belz

Shared publicly  - 
 
מאורסים יום א' - פר' מקץ:

הב' מנחם הרשקוביץ ני"ו
ב"ר אברהם שמחה הי"ו – ירושלים
ישיבה דחסידי בעלזא – חיפה
עב"ג ב"ר אברהם מאיר פריד הי"ו – בני ברק

הב' שלמה יוסף שרייבר ני"ו
ב"ר עקיבא הי"ו – אנטוורפן
ישיבה דחסידי בעלזא – אשדוד
עב"ג ב"ר אהרן שוויצר הי"ו – ירושלים
 ·  Translate
1
Have them in circles
176 people
שמוליק פורגס's profile photo
ציקי פרנק's profile photo
Shaye Monheit's profile photo
יצחק תקשורת's profile photo
מוישי לוי's profile photo
איציק רוטנר's profile photo
ביתר בתנופה's profile photo
chaim Gross's profile photo
תנחש מי's profile photo

בעלזא - belz

Shared publicly  - 
 
חנוכה - חלק ה'
2

בעלזא - belz

Shared publicly  - 
 
בריקוד אחר ההדלקה - יום א' דחנוכה
 ·  Translate
1

בעלזא - belz

Shared publicly  - 
 
זמן תפילת שחרית בהיכל בימי החנוכה בשעה 8:15.
 ·  Translate
1

בעלזא - belz

Shared publicly  - 
 
מעמד הדלקת נרות חנוכה יתקיים כל יום בשעה 20:00 בגרויסע שטוב.
 ·  Translate
1

בעלזא - belz

Shared publicly  - 
 
בר מצוה, יום ב' – מקץ:
ר' משה יצחק לעבל – אשדוד, אוהל יוחנן.
1

בעלזא - belz

Shared publicly  - 
 
מאורסים מוצ"ש - פר' וישב:

הב' ברוך פרידמן ני"ו
ב"ר דוד הי"ו – בית שמש
ישיבה דחסידי בעלזא – אשדוד
עב"ג ב"ר אברהם דוד רוזנגרטן הי"ו – ירושלים

הב' ברוך פרישמן ני"ו
ב"ר יהושע הי"ו – ירושלים
ישיבה דחסידי בעלזא – אשדוד
עב"ג ב"ר חיים שמואל שכטר הי"ו – אשדוד
 ·  Translate
1
People
Have them in circles
176 people
שמוליק פורגס's profile photo
ציקי פרנק's profile photo
Shaye Monheit's profile photo
יצחק תקשורת's profile photo
מוישי לוי's profile photo
איציק רוטנר's profile photo
ביתר בתנופה's profile photo
chaim Gross's profile photo
תנחש מי's profile photo
Contact Information
Contact info
Phone
02-5017676 בית כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
Story
Tagline
הודעות, חדשות ועדכונים מחצר הקודש בעלזא
Introduction

*חסידות בעלז (הכתיב המקובל בחסידות עצמה: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שהוקמה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בעלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני). החסידות היא אחת הגדולות בישראל, וההערכות לגביה נעות בין 8000-6000 משפחות בעולם‏.*
חסידות בעלזא הוקמה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בלז שבגליציה המזרחית (כיום: אוקראינה), בידי אדמו"רה הראשון, רבי שלום רוקח. היא התפתחה בתקופת בנו, רבי יהושע רוקח, ונכדו, רבי יששכר דב רוקח. עד למלחמת העולם השנייה הייתה חסידות בעלז אחת החסידויות החזקות והמשפיעות בגליציה. בזמן השואה נספו רוב חסידי בעלז.
אדמו"רי החסידות כיהנו גם ברבנות העיירה בלז ותוארם היה "הרב" (במבטא הגליציאני: הרוּב) ולא "הרבי" כנהוג בשאר החצרות. עד היום נהוג בחסידות לכנות את האדמו"ר בתואר זה.
במלחמת העולם השנייה נמלט האדמו"ר באותה עת, רבי אהרן רוקח, מאירופה עם אחיו רבי מרדכי רוקח מבילגוריי והצליח להגיע לארץ ישראל, שם התאספה סביבו שארית הפליטה של החסידים. התגורר בתל אביב, שם פתח בית כנסת ברחוב אחד העם. בימות הקיץ ובימים נוראים שהה בירושלים. בסוף ימיו נבנתה הישיבה ובית המדרש ברחוב אגריפס. רבי אהרן הלך לעולמו בשנת תשי"ז ולא השאיר בנים. החסידים הסכימו להכתיר את בן אחיו של רבי אהרן, ישכר דב, שהיה אז ילד בן 9, כאשר יגדל. לאחר חתונתו הכתירוהו רוב החסידים.
רבי ישכר דב מכהן משנת תשכ"ו. הוא שיקם את החסידות והקים מערכת קהילתית רחבה. מרכז החסידות נמצא בקריית בעלזא שבירושלים, שם נבנה בית מדרש בעלזא, במבנה ענק ומפואר, המעוצב כמו בניין בית המדרש בעיירה בעלזא, ובצמוד אליו ביתו של הרבי. סביב בית המדרש בנויה קריית בעלזא שבה מתגוררים כאלף חסידים. קהילות נוספות קיימות בבני ברק, באשדוד, בבית שמש, קרית גת, נצרת, פסגת זאב, בתל אביב ובחיפה, וכן בחו"ל: בבורו פארק, במונסי, בוויליאמסבורג, במונטריאול, באנטוורפן, בלונדון, במנצ'סטר, בציריך, בווינה, במלבורן ובסאו פאולו.
לחסידות מערכת קהילתית רחבה. בד"ץ בשם "מחזיקי הדת"‏, מערכת חינוך לבנים ולבנות שבה לומדים אלפי תלמידים, שבועון בשם "המחנה החרדי", ארגון "צהר" להחזרה בתשובה, ישיבה לבעלי תשובה בשם "תורה ואמונה", ארגון עזרה וביקור חולים בשם "סעד ומרפא" המפעיל בין היתר מרפאת עזרה ראשונה ("מרפאת רם") בקריית בעלזא. לחסידות ולאדמו"ר יש גם חלק בהקמת ארגון הידברות. כמו כן, ארגון עזרה למרפא הוקם על ידי אלימלך פירר בעידוד האדמו"ר.
לחסידות מכון הוצאה לאור בשם "מעשה רוקח", המוציא ספרים של החסידות וכן ירחון בשם "אור הצפון" לתולדותיה ודברי תורתה של החסידות שהחל לצאת לאור באייר תשס"ח.
לחסידות סידור תפילה בשם "מעשה רוקח", המבוסס על נוסח ספרד מלבד שלושה קטעים, בהם רובה של תפילת שמונה עשרה וברכת החודש, הנאמרים כנוסח אשכנז, על פי קביעת רבי שלום רוקח האדמו"ר הראשון. האדמו"ר הנוכחי ערך מספר שינויים מהנוסח המקובל, בעיקר בניקוד או שינוי מזערי של מילים.

לחסידות ארבע ישיבות גדולות בישראל:
הישיבה הוותיקה ברחוב אגריפס בירושלים, נוסדה בשנת תש"י. מנהלה ומשגיחה הרוחני היה רבי מרדכי רוקח וראש הישיבה היה הרב יהושע דייטש. בהמשך כיהן בראשות הישיבה הרב שלום ברנדר. בשנותיה הראשונות שכנה במבנה בקטמון ובשנת תשי"ד הונחה אבן הפינה למבנה באגריפס. לאחר מכן כיהן בראשות הישיבה הרב משה שובקס. אחריו שימש בתפקיד הרב שמואל ישכר רוזנגרטן, המכהן כיום כראש כל הישיבות של החסידות. כיום הישיבה בראשות הרב שלמה נפתלי פרידמן.
בבני ברק, בראשות הרב חיים צבי שפירא. הוקמה בשנת תשנ"ב.
ישיבת דובר שלום באשדוד, בראשות הרב מרדכי שובקס‏. שכנה לפני כן בראשון לציון במוסדות קאליב. הוקמה בשנת תשנ"ד.
בחיפה, בראשות הרב מאיר דב (בערל) רכניצר. הוקמה בשנת תשנ"ז.
כמו כן באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 הוקמה ישיבת "ברכת אהרן" לבחורים שסיימו שלוש שנים בישיבה גדולה. הישיבה נמצאת כיום בבניין ישיבת חברון גאולה‏.
ישיבות קטנות של החסידות קיימות בירושלים, בית חלקיה, טלז סטון, קוממיות, בני ברק, אשדוד, לונדון, אנטוורפן, מונטריאול, בורו פארק ומונסי.

בשנת תשל"ז הוקמו סמינרים בשם "בית מלכה" בירושלים, בני ברק ובהמשך באשדוד. סמינרים אלו שמרניים יחסית לבית יעקב ונלמדים בהם פחות לימודי חול. עם זאת יש בהם לימודי מקצוע בכיתות י"ג וי"ד וחלק מהבנות הלומדות בסמינרים שבהם אין מסלול כזה עוברות לאחר מכן ל"בית מלכה" בשנים אלו.

רבי שלום רוקח - מכונה "השר שלום", "מהר"ש" או "דער ערשטער רב" (הרב הראשון), ה'תקמ"א - כ"ז באלול ה'תרט"ו; 1781 - 1855

רבי יהושע רוקח - מכונה "מהר"י" או "דער מיטעלער רב" (הרב האמצעי), ה'תקפ"ה - כ"ג בשבט ה'תרנ"ד; 1823 - 1894

רבי יששכר דב רוקח - מכונה "מהרי"ד" או "דער פריערדיקער רב" (הרב הקודם), ה'תרי"א או ה'תרי"ב - כ"ב בחשוון ה'תרפ"ז; 1851 או 1852 - 1926

רבי אהרן רוקח - מכונה "מהר"א" או "דער רב זכרונו לברכה", ה'תר"מ - כ"א באב ה'תשי"ז; 1880 - 18 באוגוסט 1957

רבי ישכר דב רוקח - מכונה בחסידות "דער רב", נולד ח' בשבט ה'תש"ח; 19 בינואר 1948

בעבר לא הודפסו דברי תורה מאדמו"רי בעלז ובחסידות נהגו ללמוד ספרי חסידות בולטים כמו נועם אלימלך וקדושת לוי. החסידות מאופיינת בשמירה קפדנית על מנהגים בכלל והמיוחדים לה בפרט, כמו טבילה במקווה מדי יום, חגירת גרטל כל היום ולימוד עם כובע. על פי גישת החסידות עיקר עבודת החסיד היא להיות ירא שמיים ולהיות שקוע בלימוד התורה, וכן עליו להיות "מחובר לקרקע" ולא להתנהג בתנועות חיצוניות של התלהבות בתפילה וכדומה, או לנסות לעלות לדרגות גבוהות מדי (כמו התעמקות מרובה בספרי חסידות או לימוד ספרי קבלה). בחסידות בעלז בדרך כלל הייתה התפילה במהירות רבה. ברוב התחומים אין לחסידות בעלזא שיטה חסידית-רעיונית מיוחדת, ועיקר החסידות בבעלזא היא התקשרות לצדיק.
אדמו"רי וחסידי בעלזא היו ידועים כשמרנים וקיצוניים, בהשקפת עולמם ובלבושם. כך למשל, בפתיחת ישיבת בעלזא בישראל, אסר האדמו"ר רבי אהרן לקרוא לישיבה "ישיבת בעלזא" אלא "ישיבה דחסידי בעלזא", משום שבאירופה לא הייתה לחסידות ישיבה. אנשי החסידות הקפידו ללמוד רק ספרי חסידות "מסורתיים", ולא כאלה המבוססים על שיטות מיוחדות, כמו ספרי חב"ד, ברסלב ופשיסחא‏. חסידות בעלזא מאופיינת, עד היום, בהסתגרות בתוך הקהילה.
בחסידות באירופה היו שוהים בחצר האדמו"ר עשרות תלמידי חכמים ("יושבים") שהיו מתפרנסים על חשבון החצר ותפקידם היה לשבת בבית המדרש וללמוד ולהוות דוגמה לשאר החסידים. בין היושבים שניצלו מהשואה היה רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, האדמו"ר מנארול.

בחסידות בעלזא נהוג שבמוצאי שמחת תורה אומר האדמו"ר דרשה בעמידה המכונה "שטייעדיגע תורה". בדרשה זו מוסר האדמו"ר הוראות והדרכות עקרוניות. בתחילת זמן חורף וזמן קיץ נערך מעמד "קביעת שיעור" שבו האדמו"ר לומד את המשנה הראשונה של המסכת שאותה מתחילים אז ללמוד ואומר דרשת מוסר לבחורים ולאברכים. נוהג זה נקבע על ידי האדמו"ר הקודם, רבי אהרן. בעבר היה נהוג לקבוע את תחילת הזמן ביום שלישי הראשון שאחרי ראש חודש אך האדמו"ר הנוכחי ביטל מנהג זה.
טיש מיוחד נערך בכ"א באב, יום פטירת רבי אהרן. בטיש זה משתתפים רבנים ואדמו"רים רבים. הטיש נערך לאחר העלייה ההמונית לקברו של רבי אהרן, בהר המנוחות.
טישים בולטים נוספים הם: "לדוד מזמור טיש" בלילה השני של ראש השנה, שבו אומרים את פרק כ"ד בתהילים; "המבדיל טיש" במוצאי יום כיפור שבו שרים בניגון עתיק את הפיוט "המבדיל" של האר"י למוצאי יום כיפור; "יוסף טיש" ביום השישי של סוכות‏, שבו האדמו"ר מחלק לחם שחור כסגולה לפרנסה בזכות האושפיזין של יוסף הצדיק שפרנס את כל העולם; "ובאו כולם טיש" בחג השבועות, שבו האדמו"ר אומר שלושה קטעים מתוך הפיוט יום שבתון העוסקים בקבלת התורה.
יום בולט בחסידות הוא היום הראשון של אמירת סליחות לפני ראש השנה. ביום זה נוהגים כל החסידים הגרים בישראל להגיע לאמירת סליחות עם האדמו"ר, לפנות בוקר. לאחר תפילת שחרית אומרים את כל ספר תהילים בציבור‏.

עד לכהונתו של רבי אהרון רוקח כאדמו"ר התאפיינה החסידות בסגנון קנאי כנגד הרפורמה ביהדות, תנועת ההשכלה היהודית, והתנועה הציונית, ואף כנגד המזרחי, ואגודת ישראל, שנחשבה בעיני אנשי החסידות כפשרנית. אחרי מלחמת העולם השנייה ועלייתו של האדמו"ר לארץ ישראל, תמכה החסידות בתנועת אגודת ישראל.
בעשורים הראשונים לאחר קום מדינת ישראל שמרה חסידות בעלזא על זיקה לעדה החרדית בתחום הכשרות ועוד. בשנת 1980 פרשה החסידות לגמרי מן העדה. כאשר פרשו הליטאים בראשות הרב שך מאגודת ישראל והקימו את מפלגת דגל התורה, הצטרפה בעלזא למפלגה החדשה, מה שעורר את חמתן של רוב החסידויות שהשתייכו ל"אגודת ישראל". בהמשך השתלבה החסידות שוב באגודת ישראל. חבר כנסת מטעמה, ישראל אייכלר, כיהן בין השנים 2005-2003 ושוב החל מפברואר 2011, במסגרת הסכם רוטציה.
ברשויות המקומיות קיים ייצוג לבעלזא בירושלים, בבני ברק, בבית שמש ובאשדוד.

בעבר לא נהגו בחסידות בעלזא לשיר כמעט, והטיש היה בעיקר מיועד לסעודת האדמו"ר ואמירת דברי תורה. גם התאספויות החסידים כללו בעיקר דברי תורה בעניין עבודת ה' וסיפורי צדיקים. לחסידות היו כ-35 ניגונים, בעיקר ניגוני ימים נוראים ושמחת תורה, חלקם ניגונים עתיקים מזמן המגיד ממזריטש ותלמידיו.
האדמו"ר הנוכחי רבי ישכר דב, החל לאחר הכתרתו לעודד שירה בסעודות שבת בישיבת בעלז. בשנת תשל"ב הורה לראשונה לשיר ניגון עם מילים בטיש ובאותה שנה הוקמה לראשונה מקהלה בחסידות. המקהלה שרה ניגונים של חסידויות אחרות, כמו חסידות מודז'יץ, חסידות ויז'ניץ וחסידות רופשיץ. באותן השנים החל רבי ישכר דב לעודד חסידים בעלי חוש מוזיקלי להלחין ניגונים חדשים. בשנת תשל"ח יצא האלבום הראשון של החסידות. מאז יצאו כ-60 אלבומים נוספים. מדי שנה מולחנים עשרות ניגונים לימים נוראים ולכבוד שמחות בחסידות. גם רבי ישכר דב הלחין מספר ניגונים. שלא כמקובל בחסידויות רבות, ניגוני בעלז כוללים בדרך כלל גם מילים. סגנון הניגונים רחב ומאגר הניגונים כולל ניגוני שמחה, ניגוני מרש ובעיקר ניגונים רגועים ושקטים. ניגונים רבים, בעיקר ניגוני השמחה, התפרסמו מחוץ לחסידות ומושרים באופן קבוע בחסידויות אחרות ובחתונות חרדיות.
מלחיני החצר העיקריים הם הרב יוסף צבי ברייאר, ירמיה דמן, שלמה קאליש ואליהו אייזנבאך‏. ברייאר ודמן מלחינים בעיקר ניגונים מורכבים. רוב אלבומי החסידות עובדו על ידי מונה רוזנבלום.
ניגונים מפורסמים של החסידות: "יהי החודש" (האדמו"ר), "סימן טוב ומזל טוב", "וידעו" (אייזנבאך), "חסדי ה'" (אייזנבך), "תהא השעה הזאת"‏ (קאליש), "צמאה לך נפשי" (אייזנבאך), "כי אתה הוא מלך" (קאליש), "פתח שערי שמים" (קאליש), "כי אורך ימים" (קאליש), "וכל אשר יעשה יצליח" (קאליש), "הקשיבה" (אליעזר קאליש), "אשרי מי" (אליעזר קאליש).

Links