Profile

Cover photo
עו'ד אברהם זאדה הרפז
Lives in ירושלים
33 followers|37,243 views
AboutPostsCollectionsPhotosVideos

Stream

 
מהי השפעה בלתי הוגנת אשר עשויה לפסול צוואה?
מאת עו"ד אברהם זאדה הרפז.
לפי הפסיקה נקבעו מספר מבחנים כדי לפסול צוואה בשל הפגם של השפעה בלתי הוגנת.
מהם המבחנים להשפעה בלתי הוגנת אשר עשויים לפסול תוקפה של הצוואה?

בדנ"א 1516/95 רינה מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ"ב (2) 813 מונה כבוד השופט מצא 4 מבחני עזר עיקריים לקביעת קיומה של תלות ממשית ויסודית שמקימה חזקה בדבר השפעה בלתי הוגנת:
1. מבחן תלות ועצמאות - דהיינו, האם המצווה היה עצמאי הן מהבחינה הפיזית והן מהבחינה השכלית הכרתית כאשר עצמאות שכלית-הכרתית יכולה לחפות על העדר עצמאות פיזית.ב
2. מבחן תלות וסיוע – אם המצווה לא היה עצמאי ונזקק לסיוע הזולת והאם הנהנה (שלטובתו נרשמה הצוואה) העניק את הסיוע לבדו והאם הקשר ביניהם התבסס על אותו סיוע.
3. מבחן הקשרים עם אחרים - דהיינו, האם היו למצווה קשרים עם אנשים אחרים מלבד עם הנה או שמא היה מנותק ומבודד. היקף הקשרים עם אנשים אחרים משליך על תלות המצווה בנהנה.
4. מבחן נסיבות עריכת הצוואה - מעורבות ונטילת חלק בעריכת הצוואה עשויים לחזק את הנטייה לקבוע קיום השפעה בלתי הוגנת הגם שאין בהם כדי לפסול את הצוואה לפי ס' 35 לחוק הירושה.

סעיף 30(א) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), מורה כדלקמן:
" הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית- בטלה".
הוראת הסעיף מובילה אותנו מן החמור אל הפחות-חמור, מן האונס ועד להשפעה הבלתי הוגנת.
בפסיקה הושם דגש על שאלת התלות של המצווה (המוריש) בזולת (שהוא בד"כ הנהנה או מבקש הקיום), או כפי שסיכם זאת כב' הש' מצא בפרשת רינה מרום במספר מבחנים, שיש בהם, כדי לסייע לביהמ"ש להכריע בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת: עצמאות פיזית ושכלית של המצווה, סיוע של הנהנה למצווה, קשרי המצווה עם אחרים בתקופה בה נעשתה הצוואה ונסיבות עריכת הצוואה.
בפרשה אחרת מנתה כבוד השופטת בייניש מספר גורמים שיכולים להצביע על אותה השפעה:
"על קיומה של השפעה בלתי הוגנת ניתן ללמוד מגורמים שונים ומשתנים. מצבו הפיזי של המצווה, מצבו המנטלי והנפשי, מידת חולשתו וסוג התלות שהוא תלוי בזולת, בדידותו וניתוקו מאנשים אחרים, מערכת הקשרים בינו לבין האדם שהוא נזקק לו וקשריו עם אחרים - כל אלה יש בהם כדי להשפיע על מידת השתעבדות רצונו ואבדן השליטה בו, או על חשש מפני קיומו של מצב כזה"

כאשר מוגשת בקשת התנגדות לקיום צואה, על מי רובץ נטל ההוכחה להוכחה כי נתקיימה השפעה בלתי הוגנת?

נטל ההוכחה לעניין השפעה בלתי הוגנת מאז חקיקת חוק הירושה, מוטל על הטוען להשפעה כזאת, בהתאם לכלל הידוע, לפיו- "המוציא מחברו עליו הראיה".
הנחת המוצא של החוק היא שהצוואה כשרה, ולכן הנטל להוכיח שהמצווה עשה את צוואתו מחמת השפעה בלתי הוגנת מוטל על הטוען לקיום השפעה בלתי הוגנת, וכל ספק בעניין זה פועל לטובתו של המבקש את קיום הצוואה. כל עוד אין ראיה מהימנה על מציאותה של ההשפעה הבלתי הוגנת, הזוכה הוא מבקש הקיום ולא מבקש הביטול.

אלא מה: בפרשת בן נון (ע"א 423/75 בן נון נ' ריכטר ואח'), שם נקבע , שכאשר נסיבות המקרה מלמדות כי התקיימה תלות מקיפה ויסודית של המצווה בנהנה (שלטובתו נכתבה הצוואה), והוראת הצוואה השנויה במחלוקת היא "בעליל" לטובת הנהנה, קמה חזקה שבעובדה, שמעבירה את נטל ההוכחה אל המבקש את קיום הצוואה.
הלכת "פרשת רינה מרום" קבעה כי אמת המידה לנטל השכנוע שרובץ על המתנגד לצוואה, תיבחן לפי מאזן ההסתברויות:
דהיינו, כדי להרים את הנטל לצורך הוכחת השפעה בלתי הוגנת, תדרשנה ראיות משמעותיות, לשם הקמת תשתית סבירה למסקנה בדבר קיום השפעה בלתי הוגנת, אלא שבשל הקושי בגביית עדויות ישירות אודות הטעמים לעשייתה ונסיבות עריכת הצוואה, ראיות נסיבתיות מהן עולה מסקנה מבוססת וממשית להשפעה בלתי הוגנת, עשויות להספיק לצורך הרמת הנטל הרובץ על המתנגד לקיום הצוואה:

"בין השאר, מדובר בראיות נסיבתיות אודות מצבו הגופני או הנפשי של המצווה בתקופה בה נערכה הצוואה, אודות מידת תלותו בזולת, אודות קשריו עם אנשים אחרים, אודות אופי יחסיו עם הנהנה על פי הצוואה, או בקשר למידת המעורבות של הנהנה בעריכת הצוואה "

להלן המבחנים בהרחבה:

מבחן העצמאות הפיזית והשכלית של המוריש:

באמצעות מבחן זה נבדק אם המצווה (המוריש) היה עצמאי הן מבחינה פיזית והן מבחינה שכלית- הכרתית בתקופה בה נערכה הצוואה. למבחן זה חשיבות גדולה ומכרעת- ככל שהיה המצווה עצמאי יותר באותה תקופה (הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית)- תגבר הנטיה לשלול את קיומה של תלותו של המצווה, ולהיפך

את השאלה אם המצווה (המוריש) היה עצמאי יש לבחון לאורך תקופה נתונה, אך לא פחות חשוב הוא לברר את מצבו במועד עריכת הצוואה.

מבחן הסיוע:

יש לבדוק האם הנהנה מהצוואה, הוא זה שסייע למצווה להתגבר על קשייו ומגבלותיו, ובייחוד אם הוא היה היחיד שסייע למצווה בכל צרכיו, שלמעשה עקב כך עלול להיווצר מצב בו המצווה יהיה תלוי באדם המסייע לו תלות מוחלטת.

קשרי המצווה עם אנשים אחרים:

היקף ומידת הקשרים שניהל המנוח עם אנשים אחרים, מלבד הקשרים עם הנהנים מהצוואה גם הן עלולות להיות אבני בוחן לשאלה האם היה המצווה תלוי בנהנה:

"ככל שיתברר כי, בתקופה הרלוואנטית לעריכת הצוואה, היה המצווה מנותק לחלוטין מאנשים אחרים, או שקשריו עם אחרים היו מועטים ונדירים, תתחזק ההנחה שהמצווה אכן היה תלוי בנהנה".

מבחן נסיבות עריכת הצוואה ומעורבות הנהנה בה:

דהיינו, מבחן זה עוסק בעיקר בדבר מעורבותו של הנהנה בעריכת הצוואה, כולל במעורבותו בסידורים הקשורים בעריכת הצוואה.


מבחן נוסף: מבחן הגיונה של הצוואה:

אמת מידה הגיונית של הוראות הצוואה יכולות להשליך על אמיתות הצוואה, אלא שיש לזכור כי יש לבחון זאת על פי נקודת המבט המשוערת של המצווה:

" השאלה אינה אם הצוואה סבירה על-פי הבנתו של השופט, אלא אם היא סבירה על-פי הבנת השופט את הגיונו של המצווה. מן הראיות הבאות לפני בית המשפט, במסגרת הדיון בתוקפה של הצוואה, קרוב שתצטייר בפניו תמונת חייו של המצווה עובר לכתיבת הצוואה, קשריו החברתיים, ערכיו והעדפותיו; ויעלה בידו לבדוק אם הצוואה, מנקודת מבטו המשוערת של המצווה, נראית לכאורה הגיונית ".

עורך דין אברהם זאדה הרפז עוסק בדיני ירושות וצוואות. אם נתקלת בשאלה כלשהי בעניין צוואה או תקיפת צוואה, פסילת צוואה או ברצונך להגיש התנגדות לצוואה תוכל לפנות לקבלת יעוץ טלפוני חינם.
בכל מקרה יש לפנות לעורך דין העוסק בתחום לשם קבלת יעוץ מקצועי לגבי המקרה באופן פרטני.

 ·  Translate
1
Add a comment...
 
מהו עיקול, איך מבצעים אותו, מה ההבדל בין עיקול בהוצל"פ לבין עיקול בבית המשפט?

עיקול הוא מעין "הקפאתו" של רכוש הן זה הנמצא בידיו של החייב או הנמצא בידי צד שלישי המחזיק את הנכס עבור החייב או ע"י רישום ה"הקפאת" הנכס במאגר בו הוא רשום. זוהי ההגדרה הכללית של עיקול, הנקרא גם "עיקול ברישום".
שלב זה הנו פרוצדורלי, הנועד "להקפאת" נכסי החייב או זה שאמור להיות חייב בעתיד ע"פ תביעה או דרישה או תיק הוצאה לפועל וכו'.
בשלב השני והנוסף, לאחר שהעיקול נרשם ו"הוקפא" הנכס, לרוב – יש לגרום לכך שאותו רישום/אותה הקפאה, יהפכו ליכולת של ממש המאפשרת לאותו גורם שביקש את ההקפאה, לממש את העיקול ולהפכו לכסף נזיל אשר יועבר לידיו של הגורם שהטיל את העיקול.
עיקול יכול להתבצע כאמור אצל גורמים המנהלים מאגר נתונים, צדדים שלישיים המחזיקים נכסים בשביל ועבור החייב, גורמים שונים, אצל החייב עצמו, אצל מי מטעמו וכו'.
דוגמאות לעיקול ברישום ומימושם:
עיקול בהליך הוצאה לפועל: בהליך של הוצאה לפועל ניתן להטיל מספר עיקולים כגון:

א. עיקול נכסים כגון קופות גמל, קרנות השתלמות, חשבונות בנק, רכב, וכו'.
ב. עיקול מיטלטלין הנמצאים ברשות החייב או בביתו.
ג. עיקול מקרקעין כגון דירה או מגרש הנמצאים בבעלותו של החייב.
ד. עיקול משכורת אצל המעביד.
כאמור עיקולים אלו מבוצעים ברישום ולאחר מכן יכול בעל החוב לדרוש את מימוש העיקול.


מדוע נחלק העיקול לשני השלבים של עיקול ברישום לבין מימוש העיקול:
עיקול ברישום נועד קודם לכל על מנת למנוע מהחייב להבריח את אותו נכס, דהיינו למסרו במתנה, למכרו, לשעבדו במשכנתא, לפרוע אותו אם מדובר בתכנית חיסכון או קופת גמל או בתכנית חיסכון וכו'. לפיכך, משנרשם העיקול, החייב או הגוף אשר אצלו נרשם העיקול – מנוע מלבצע דיספוזיציה (שינוי) באותו נכס – דבר אשר יאפשר בסופו של דבר לנושה לממש את העיקול - ככל שתקבע כך הערכאה שהעניקה את צו העיקול מלכתחילה.
הנ מספר דוגמאות להסברת העניין בפשטות:
1. נפתח תיק הוצל"פ ופעלתי לעקל את המיטלטלין של החייב. במקרה כזה יבקרו אנשי ההוצאה לפועל את ביתו של החייב ויבצעו רישום של המיטלטלין בביתו – דבר אשר ימנע מהחייב להבריח את אותו רכוש שנרשם ע"י אנשי ההוצאה לפועל. לפיכך, אם יבקש הנושה לממש את העיקול ותשולם האגרה המתאימה, יוצאו המיטלטלים שנרשמו מחזקתו של החייב וימכרו (בכפוף לסייגים הקבועים בחוק). התמורה שתתקבל עבור מכירת מיטלטלין אלו תועבר אל הנושה אשר ביקש את מימוש העיקול (גם בסייגים מסויימים הקבועים בחוק).
2. בשל סכסוך ביני לבין שותפי כאשר שנינו בעליו של נכס מסויים (כולל בהליכי גירושין בין בני זוג) אני מעוניין בחלוקת אותו רכוש ביני ובין אותו שותף. במקרה זה ניתן להגיש בקשה לעיקול אותו נכס או בקשה להימנעות מעשיית דיספוזיציה באותו נכס, וזאת על מנת שהשותף השני לא יבצע מהלכים בחלקו בנכס, כגון מכירתו, שעיבודו וכו'. כאמור רישום העיקול יהיה ברישום בלבד ורק בסיום ההליך המשפטי או במהלכו יחליט ביהמ"ש אם אותו עיקול ימומש בדרך זו או אחרת.
3. רכשתי דירה מסויימת מקבלן אולם במהלך בניית הדירה טרם העברתה אלי, נקלע הקבלן לחובות וצדדים שלישיים מעוניינים להבטיח את חובם של הקבלן כלפיהם, יכולים אלו לנסות להטיל עיקול על הדירה בניסיון להבטיח את המהלכים המשפטיים כנגד אותו הקבלן.
4. רכשתי דירה מסויימת מאדם כלשהו. התברר כי לאחר חתימת ההסכם שנחתם ביני לבינו, אותו אדם מכר את דירתו לאדם נוסף ואני חושש כי האדם השני יקדים אותי ויעביר את הדירה על שמו. במקרה זה באפשרותי לפנות לביהמ"ש על מנת להטיל עיקול הן על נכסי אותו אדם אשר מכר לי את הדירה והן על הדירה עצמה, כדי שלא תתבצע באותה דירה דיספוזיציה עד להכרעה בעניין הבעלות ועל מנת שכאשר יינתן פסק הדין לא יהא קושי בגביית החוב או שלא יגרם נזק אשר לא יאפשר את החזרת המצב לקדמותו. לדוגמא: אם הדירה תועבר לאדם השני שרכש את הדירה וזה ימכור את הדירה לאדם אחר, הרי שלא יהא אפשר להחזיר את המצב לקדמותו ויווצר מצב אבסורדי בו נגרם נזק ממשי.
5. דוגמא חמישית ונוספת: הלוואתי לאדם או לחבר סכום כסף אשר לא הוחזר על ידו. הגשתי תביעה בבימ"ש וזכיתי בתביעה. החייב עדיין לא פרע את החוב, ופניתי לפתיחת תיק הוצאה לפועל. גם לאחר שנמסרה לחייב האזהרה מההוצל"פ, לא פרע את החוב. עתה עומדת בפני האפשרות לפנות להוצאה לפועל בבקשה לעיקול. ניתן לעקל את חשבון הבנק של החייב, את קרנות ההשתלמות שבבעלותו, קופות הגמל, נכסי מיטלטלין בדירתו או בחזקתו, נכס מקרקעין, ואף ניתן להטיל עיקול על משכורת החייב וכו'.
כאמור העיקול יתבצע בשלב הראשון ע"י רישום עיקול על אותו נכס, ורק כאשר יבקש הנושה לממש את העיקול, יכול רשם הוצאה לפועל לאשר את הבקשה למימוש העיקול דהיינו לאשר את מכירת הנכס המעוקל והעברת התמורה על פי סכום החוב בתיק אל הנושה - אם כי מדובר בפרוצדורה שונה במקצת בין עיקול נכס זה או אחר כגון עיקול משכורתו לעומת עיקול דירת מגורים ועיקול חשבון בנק על שמו של החייב.


ההבדל בין עיקול נכס בהוצל"פ לבין עיקול נכס בביהמ"ש על פי צו מאת ביהמ"ש:
בבית משפט יתבצע העיקול לרוב על ידי אדם או גוף הטוען לזכות מסויימת בנכס של אדם או גוף אחר או על מנת להבטיח את ביצוע פסה"ד לכשיינתן. לפיכך, לרוב הטלת העיקול תתבצע כצעד של הקפאת הנכס על מנת שבמקרה של זכיה בתביעה, לא יוכל הנתבע להבריח את הנכס – והתובע יוכל לממש את הנכס המעוקל ולגבות את סכום התביעה.
זאת בעוד שבהוצל"פ מבוצעים הליכי גביה ואכיפה, ופעולות העיקול מבוצעות לרוב בגוף זה על מנת לממש בפועל כספים או זכויות שבבעלות החייב וזאת כבר מתוקף פס"ד שניתן ו/או מתוקף עילה שיטרית (חזרת המחאה שנמסרה) או מתוקף פס"ד שניתן כבר בהוצאה לפועל כגון בתביעה שהוגשה בהוצאה לפועל.

עיקול טרם הגשת תביעה:
בביהמ"ש ניתן לעקל אף נכס עוד טרם הוגשה התביעה ועוד טרם התבררה חבותו של הנתבע!
נניח שאדם חייב לי כספים, אולם אני חושש כי אם אפנה בתביעה לביהמ"ש, יבחין הנתבע בכך (שכן יתקבל לידיו זימונו לדין וחיובו להגשת כתב הגנה), ויבריח את נכסיו כדי שלא אוכל לממש את ביצוע פסק הדין שיינתן לטובתי.
מה ניתן לעשות במקרה כזה? ניתן להגיש לביהמ"ש במצבים מסויימים בקשה לעיקול זמני של נכסי הנתבע במעמד צד אחד. דהיינו, להטיל צו עיקול זמני במעמד צד אחד ללא ידיעת הנתבע, וזאת בניגוד לבקשה לגביית חוב הנובעת מתיק פתוח המוגשת בהוצאה לפועל - בה אין צורך לשכנע בשל הצורך בהטלת העיקול. בקשת עיקול במעמד צד אחד בבית המשפט תוגש ללא ידיעת הנתבע ותתברר ללא נוכחות הנתבע - ורק אם ישוכנע ביהמ"ש כי התקיימו התנאים להטלת העיקול הזמני במעמד צד אחד, יינתן צו העיקול ואני אהיה רשאי לרשום את העיקול במרשמים הרלוונטיים כפי שיקבע ביהמ"ש בצו.

בד"כ מעניק בית המשפט צו עיקול זמני במעמד צד אחד מותנת בכך שהתובע יציג בפני ביהמ"ש:
1. קיום של עילת תביעה הנתמכת בראיות לכאורה.
2. קיום של חשש סביר, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין או שיגרם נזק בכך שלא יהא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו.

התנאים בסיסיים הנדרשים להטלת צו עיקול זמני בבית המשפט:
בדרך כלל נתינת צו עיקול זמני במעמד צד אחד מותנית בכך שהתובע יציג בפני בית המשפט ראיות לכאורה להוכחת התביעה, סיכויים טובים לכך שהתביעה תתקבל, וראיות לכך כי אם תתקבל התביעה יהא קושי להוציא את פסק הדין אל הפועל בשל הברחת נכסים ע"י הנתבע העתידי או שיגרם נזק בכך שלא יהא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו.


הצד אשר מבקש מביהמ"ש צו עיקול יחויב, בדרך כלל, להפקיד כתנאי לקבלת הצו, התחייבות עצמית ו/או ערבות מספקת, להנחת דעת ביהמ"ש. זאת לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם לנתבע (בעל הנכס) בעקבות דחיית התביעה או פקיעת הצו מסיבה כלשהי כגון שבית המשפט יסבור כי אין להותיר את הצו על כנו.

סעד זמני בכלל, וסעד של צו עיקול בפרט, יכולים לפגוע בנתבע או זה שאמור להיות נתבע - עוד קודם שנתנה לו ההזדמנות להתגונן בבית המשפט. בין ההוראות והתקנות ניתן למצוא כאלו אשר נועדו לאפשר לבעל הדין, אשר ניתן כנגדו סעד זמני בהעדרו - לפנות לבית המשפט, בהקדם, על מנת למנוע או לבטל את הסעד הזמני, או להמירו בערובה אחרת ככל שהדבר ניתן.

עיקול זמני, הניתן במעמד צד אחד הינו סעד דרסטי, שאינו ניתן כיום על דרך השגרה. כיום מקפידים בתי המשפט הקפדה יתרה, בעת שנעתרים לבקשה להטלת צו עיקול זמני, אשר פוגע בזכויותיו הקנייניות של הצד השני. בהתאם לגישה זו הותקנו הוראות מחמירות בתקנות סדר הדין האזרחי, אשר נועדו להלום דרישה זו. בין הוראות אלה נקבעו הוראות הקובעת את התנאים למתן סעד זמני ככלל, אשר יהא בהם כדי להגן על זכויות הזולת.

אין משמעות לשאלה מי הטיל את העיקול ראשון בזמן. מרגע שהוטל העיקול לדוגמא בהוצאה לפועל, יכולים ליהנות ממנו כלל הנושים בלי להיזקק לשאלה מי הטיל את העיקול וכל אחד מהנושים יכול לבקש את מימוש העיקול.

לאור היותו של העיקול כלי דיוני עד כל עוד לא מומש, הרי שהנכס ממשיך להיות בבעלותו של החייב, אולם כל עוד הנכס מעוקל - לא ניתן לעשות בו שינויי בעלות או שינויי זכויות.

התוצאה של הטלת עיקול ע"י בית המשפט - צו העיקול מונע שינויי בעלות כפי שהן רשומות בפנקסי מקרקעין או במאגרי מידע אצל גורמים שלישיים. העיקול, מרגע שנרשם פועל כלפי כולם באופן פומבי ובכך מונע נטילת משכנתא על הנכס ו/או שעבודו. מאחר ועיקול מקרקעין ירשם בלשכת רישום המקרקעין או בממ"י או בחברה משכנת אזי מהווה הוא הודעה לכלל האנשים כי הנכס "מוקפא" לשינויים עד להחלטת בית המשפט או עד למימושו אם ישנו פסק דין בנוגע לנכס זה או אחר - וכך יוכל אדם לכלכל ולחשב את מעשיו אם יבוא לרכוש נכס זה.

אם נתקלת במצב שהוטל עיקול על נכסיך או שהנך מעוניין לעקל את נכסיו של אדם אחר או כל גוף, או שהנך מעוניין להטיל עיקול טרם הגשת התביעה וזאת על מנת לממש את תביעתך אם תתקבל, או שברצונך לרכוש נכס מעוקל או לגרום להסרת עיקול או הטלת עיקול - רצוי שתיעזר בעו"ד אשר מתמצא בענייני מקרקעין, הוצאה לפועל, פשיטת רגל וייצוג בבתי משפט ומעניק יעוץ טלפוני חינם. משרד עו"ד אברהם זאדה הרפז הוא משרד עורכי דין בירושלים העוסק בייצוג בבתי משפט ובהוצאה לפועל ובעל ניסיון רב בענייני עיקול, גירושין, צוואות וכו'.



 ·  Translate
1
Add a comment...
 
אתר אינטרנט עורך דין בירושלים
 ·  Translate
1
Add a comment...
עו'ד אברהם's Collections