Profile cover photo
Profile photo
‫עורכי דין רשלנות רפואית | ג. נסים - א.דר‬‎
19 followers -
עורך דין רשלנות רפואית
עורך דין רשלנות רפואית

19 followers
About
Posts

חג שמח לכולם. חגי ישראל מבורכים הם. יחד עם זאת, מניסיוננו עדים אנו למחדלים קשים ביותר שקורים בבתי החולים במהלך תקופת החגים. הסיבה לכך, לעניות דעתנו, היא מחסור בכוח אדם, כאשר הרופאים הבכירים לא נמצאים ומחלקות שלמות מוחזקות על ידי מתמחים, חלקם צעירים, צעירים מדי. את המחיר משלמים כמובן החולים שנאלצים, בלית ברירה כמובן, לבלות החגים בין כותלי בית החולים, כשמנגד הרבה פעמים אין מי שיעניק להם הטיפול הנדרש. בדיקות חשובות נדחות בשל מחסור בכוח אדם. ניתוחים נדחים. ובכלל בית החולים עובר למתכונת חג. נשאלת השאלה- האם תקין הוא הדבר? האם בית חולים ציבורי יכול לעבוד במתכונת חג? בית החולים, כמו הצבא, עוסק בחיי אדם. זוהי תכליתו. האם יעלה על הדעת שצה"ל ינפוש בחגים? ודאי שלא. כמו צה"ל כך גם בתי החולים הציבוריים מחוייבים לתת הטיפול המיטבי 24/7, ללא תאנים. כמובן שאין זה אומר שיש לפגוע בזכותם של הרופאים להינות ולנפוש בחגים, יחד עם זאת על הנהלת המוסד הרפואי לספק תחליף סביר ולהימנע ממצב שהחושפה או החג עולים בחיי אדם. אל להנהלה להשאיר גורל החולים לידי מתמחים זוטרים !
בברכת חג שמח לכל בית ישראל ובתקווה לימים יפים יותר של מערכת הרפואה הציבורית.
להרחבה כנס/י לתארנו וקראי על רשלנות רפואית בישראל
Add a comment...

Post has attachment
תיקו הרפואי שלה חולה מהווה כלי עזר רב ובעלת חשיבות מהמעלה הראשונה לצורך ביסוס עילת תביעה בשל רשלנות רפואית. הוראות הדין בישראל- בתוך כך חוק זכויות החולה משנת 1996- קובעים חובתו של הגורם המטפל בחולה (רופא, אחות וכדומה) לתעד בכתב את מהלך הטיפול בחולה. הבעיה היא שכאשר נדרש תיקו של החולה, לא תמיד מעביר המוסד הרפואי את מלוא התיק הרפואי וזאת באמצעות שיטת מצליח- עורך הדין פונה למוסד הרפואי ומבקש לקבל מלוא התיק הרפואי של החולה (הלקוח המעוניין לבחון רשלנות רפאוית בטיפול בו). המוסד הרפואי מעביר המסמכים מתקיו של החולה טיפין טיפין בתקווה שעוה"ד לא ישים לב שלא קיבל אל מלוא התיק. לא אחת נתקלנו בכך שרק לאחר דרישות חוזרות להשמלת מסמכים שנראו לנו חסרים, קיבלנו את אותו מסמך המסבך את בית החולים ברשלנות ותומך למעשה בטענות התובע. משכך, נודעת חשיבות רבה לצרוך באווסף קפדני של תיקו הרפואי של החולה על ידי עורך דין בקי (ולא ע"י החולה עצמו שאינו בקי בתוכן התיק הרפואי), במסגרת בירור אפשרות לתביעת רשלנות רפואית. אל לו לעורך הדין להתייאש - יש לבחון כי אכן כל התיק הועבר וכי לא חסר דבר- ואם חסר- לדרוש. ואם המוסד טוען שלא קיים מכתב שכזה- אז לבקש תשובה בכתב (כי יש לכך משמעות ראיתית במסגרת ההליך המשפטי).
Add a comment...

Post has attachment
אי הזנת תינוק בצורה מספקת עלולה להביא לארועי היפוגליקמיה (תת סוכר בדם) ולנזק מוחי חמור. כזה הוא המקרה בגינו הגשנו השבוע תביעה לבית המשפט המחוזי בלוד כנגד בית חולים גדול במרכז. בתביעה נטען כי התובע- שהיה בעת האירוע תינוק בן 3 ימים, לא הושגח כראוי בעת שהיה בתינוקיית בית החולים, התייבש ופיתח אירוע של היפוגלקימיה שגרם לנזק מוחי. הצוות המטפל כשל במקרה זה במעקב אחר מצב התינוק ומצב הזנתו והתינוק היה במשך שעות ארוכות ללא כלכלה מספקת- למעשה בצום.
אירועי רשלנות רפואית בתינוקות אינם נדירים. חוסר היכולת של התינוק להביע רצונותיו/תלונותיו מצריך מעקב קפדני אחר מצבו, בפרט כשמדובר בתינוק הנמצא תחת טיפול באור (הטיפול תחת המנורה שכל הורה שילדו טופל בגין צהבת מכיר) הנוטה לייבש. במקרה זה כאמור כשל הצוות במעקב אחר התינוק והוא התייבש וחווה נזק מוחי חמור. למידע נוסף על תביעה זו ובכלל על רשלנות רפואית בתינוקות - לחצ/י על הקישור
Add a comment...

Post has attachment
"רשלנות רפואית" - מושג שעולה לאויר לא מעט בתקשורת ובכלל- אבל מהי באמת רשלנות רפואית? כיצד היא מוגדרת בחוק, אם בכלל? מתי יש לחשוד בקיומה ומה לעשות אם קיים אצלך חשד כי חווית רשלנות רפואית ? ריכזנו עבורך מידע נרחב על רשלנות רפואית - כנס/י לקישור למאמר באתרנו הכולל קטעי וידאו ועוד מידע מעניין ומועיל
Add a comment...

Post has attachment
רשלנות רפאוית בבית חולים עלולה לעלות בחיי אדם. כזה הוא המקרה בגינו הגשנו תביעה לאחרונה בשם משפחתה של מנוחה שהלכה לבית עולמים בשנות החמישים לחיה, תוך כדי אשפוזה בבית חולים גדול במרכז הארץ. במקרה מצער זה, עברה המנוחה ניתוח להחלפת מסתם לבבי. לאחר מכן החל להצטבר נוזל בחלל הלב, שלא זוהה על ידי הצוות הרפואי על אף סימנים ברורים לקיומו. גם כשמצבה של המנוחה הלך והתדרדר, ולמרות העובדה שניתנה הוראה לבצע לה הדמיה של הלב באם תחול החמרה במצבה, לא נעשו הבדיקות הנדרשות, הנוזל לא זוהה ולא נוקז והופיע דום לב קשה- ממנו המנוחה כבר לא התאוששה. מקרה זה מלמד על כשל בין רופאי בית החוילם שלא מילאו הוראותיהם שלהם הם. לקריאה נוספת על המקרה ועל הנושא כנס/י לקישור למאמר באתרנו
Add a comment...

Post has attachment
אחריותו של רופא לטיפול רפואי אינה מוטלת בספק. התרשלותו של הרופא שגררה נזק תחייבו בנזיקין. יחד עם זאת, לא אחת מתעוררות טענות של הרופא כלפי החולה- כך למשל במקרה בו רופא שוכח להודיע לחולה כי בדיקה שעבר גילתה ממצאים המצריכים טיפול, יכול ותועלה טענה כי גם על החולה מוטלת חובה לנקוט יוזמה ולפנות ולברר מה עלה בגורל הבדיקה שעבר. זוהי דוגמה אחת מני רבים, המהווה בסיס לטענת "אשם תורם" של המטופל שמטרתה להפחית מאחריותו של הרופא בגרימת הנזק או במילים אחרות- לאפשר לחברת הביטוח של הרופא לשלם פחות. מהי אחריות הרופא אל מול אחריות החולה בטיפול הרפואי - זאת ועוד לחצ/י על הקישור למאמר המלא באתרנו.
Add a comment...

Post has attachment
לאחרונה פנתה אלינו לייעוץ אמא צעירה שילדה ילד עם מומי לב מולדים, על אף שעברה במהלך ההריון סקירת מערכות העובר. לאחר הלידה הסתבר כי לתינוק גם מבנה דיסמורפי (מבנה פנים ושלד חריגים), בוצע בירור גנטי ואובחנה אצל הילד דיג'ורג' סינדרום (VCFS)- תסמונת הקשורה עם תחלואה רבה הכוללת הרבה פעמים פיגור שכלי ומומים נוספים במערכות העובר . האמא ידעה לספר שבמהלך ההריון גילו בסקירת מערכות חור קטן במחיצת הלב שנקרא VSD, אולם הרופאים לדבריה "לא התרגשו", ואמרו לה שזה שכיח וחסר משמעות אמיתית. בדיעבד, לאחר הלידה הסתבר לאם כי מקובל וידוע שמום במחיצת הלב יכול להעיד בעקיפין על תסמונת דיג'ורג' ולכן גילוי ממצא שכזה בסקירת המערכות בהריון הצריך בירור גנטי במסגרתו הייתה ניתנת לאם גםהמלצה לעבור דיקור מי שפיר או סיסי שלייה במטרה לשלול התסמונת.

למרבה הצער מקרה זה בו רופא מאתר ממצא אך מבטל חשיבותו כלאחר יד אינו נדיר. אנו נתקלים במקרים שאפילו לא טורחים לשתף האישה בממצא, מאחר שהרופא סבור לעצמו כי הוא חסר משמעות או סתם בגלל זלזול ורשלנות חמורה. מקרים אלו עשויים להצדיק תביעה בשל רשלנות רפואית בהריון משטרתה לכסות כלל נזקי הילד לכל ימי חייו.

לקריאה על תביעה לפיצויים במקרה של לידת ילד עם מומ ים מולדים כנס/י לקישור למאמר באתרנו
Add a comment...

Post has attachment
בשנים האחרונות חלה עלייה במספר ההריונות מרובי העוברים (תאומים ויותר). זוהי תוצאה של השימוש הגובר באמצעי הפריה מלאכותיים ובתוך כך- הפריה חוץ גופית (IVF). ההתפתחות הטכנולוגית המאפשרת רבייה במקרים שבעבר לא צלחו כמובן מבורכת, אולם אליה וקוץ בה- הריונות מרובי עוברים כרוכים בסיכונים שונים- אחד מהם הוא הסיכון ללידה מוקדמת של פג ובפרט החשש הוא מלידה מוקדמת מאוד, קרי פגות קיצונית (לידה לפני שבוע 28 ו/או משקל לידה נמוך מ-1,500 גרם). פגות קיצונית שכזו כרוכה עם סיכון לבריאות העובר - בתוך כך סיכון להופעת נזקים מוחיים מסוג PVL. משכך, משהסיכון ללידה מוקדמת בהריון מרובה עוברים מוכר וידוע, חלה חובה על הרופאים ליידע האישה ההרה בהריון תאומים על הסיכון ללידה מוקדמת ולהנחותה בהתאם- הן מבחינת שינוי אורחות חייה (הפחתת מאמצים/הימענות מקיום יחסי מין - במידת הצורך) והן מבחינת המעקב הנדרש אחר שינויים בצוואר הרחם המרמזים במטרה לנסות לזהות מבעוד מועד לידה מוקדמת מאיימת- שאז יש לפעול באמצעים הקיימים על מנת לנסות לעצור התהליך לפני שתופיע לידה מוקדמת בלתי עצירה וכן להעניק טיפול מנע בסטרואידים. סטייה מחובה זו עלולה להוות רשלנות רפואית- לקריאה נוספת כנס/י לקישור.
Add a comment...

Post has attachment
גידול ילד בעל צרכים מיוחדים אינו עניין של מה בכך. צרכי הילד כרוכים בעלויות לא מבוטלות עבור מטפלים בתחומים שונים ולפעמים גם אביזרים וציוד רפואי ואזרי לימוד מצד אחד, כאשר ישנה מהצד השני חשיבות רבה עד מאוד לספק לילד צרכי שיקום אלו בפרט בשנות חייו הראשונות (כשאז ההשקעה בילד יכולה לצמצם מגבלותיו בעת בגרותו). קיים גם צורך מתמיד בהשגחה וליווי עבור הילד, בקטנותו והרבה פעמים גם בבגרותו ועד יומו האחרון, כשנילווה לזה לא אחת חוסר יכולת להשתכר בשוק העבודה התחרותי. מכאן שנודעת חשיבות רבה לצורך בבירור האפשרות לקבל פיצוי אשר יוכל לכסות כל צרכי הילד - במקרים אלו הכוונה לתביעה בשל הולדה בעוולה- מדובר במקרה מיוחד של תביעת רשלנות רפואית בו נטען כי אילולא התרשלות במעקב ההיריון- כגון אי הפניה לדיקור מי שפיר על אף נתונים המצדיקים זאת ו/או אי הפנייה לייעוץ גנטי על אף צורך בכך ו/או אי ביצוע אבחון טרום לידתי של התסמונת או המום של העובר, כמו גם טעות בהערכת מצב העובר או ניתוח ממצאי הבדיקות וכו'- נשללה מההורים הזכות לשקול לבצע הפסקת הריון. תביעות אלו אינן פשוטות ואף כרוכות בעלויות בלתי מבוטלות עבור חוות דעת מומחים רפואיים וכו', יחד עם זאת במקרים אלו המטרה מקדשת את האמצעים- הצורך לדאוג לילד לפיצוי שיכסה הוצאות מחייתו עד תום תוחלת חייו מצדיק אם לא מחייב בירור של זכות התביעה. לקריאה נוספת על תביעות הולדה בעוולה לחצ/י על הקישור
Add a comment...

Post has attachment
סיפור מקרה:
המקום- מכון להדמיית שד בבית חולים במרכז הארץ + רופא משפחה באחת מקופות החולים הגדולות בישראל.
המקרה: אישה בשנות החמישים המאוחרות של חייה עוברת בדיקת ממוגרפיה שגרתית- בבדיקה מתגלה בלוטת לימפה חשודה- הממצא נרשם בדוח ולצידו המלצה לגשת להמשך בירור.
המחדל: המידע לא מובא בפני המטופלת, חולפת שנה וחצי והיא משה גוש בשד- היא מופנת לאותו מכון לבצע ממוגרפיה דחופה או אז שואלים "היכן נעלמת?" היה זה מאוחר- אצל האישה התגלה סרטן שד בשלב מתקדם והיא נפטרה ממחלתה.
עיון בתיק העלה שתוצאות הבדיקה ה"בעייתית" נשלחו לרופא המשפחה אשר ככל הנראה לא שם ליבו להערה בדבר הממצא החשוד והמשך הבירור הנדרש. מכון השד מעולם לא יצר קשר עם המנוחה ולא וידא שהתוצאות- ולצידם הצורך בהמשך בירור- הגיעו למנוחה.
בהסדר פשרה שקביל תוקף של פסק דין נקבע כי ישולמו לאלמן 3,000,000 ש"ח.
Add a comment...
Wait while more posts are being loaded