Profile cover photo
Profile photo
רבנים למען זכויות האדם
132 followers -
Rabbis for Human Rigts
Rabbis for Human Rigts

132 followers
About
Posts

Post has attachment

עלייה ברמת החשש: דו"ח על החריש הפלסטיני בשנת
2016
השנה, יחסית, החריש עבר בשלום ברוב המקומות. זאת כתוצאה מהעבודה השוטפת הנחושה במשך שנים על מנת להבטיח גישת חקלאים לאדמותיהם. בשנה-שנתיים האחרונות אנו חשים בעלייה ברמת החשש של החקלאים הפלסטינים להגיע לאדמותיהם, באזורים בהם קיים פוטנציאל אלימות מצד מתנחלים, הן בתקופת המסיק והן בתקופת החריש. לעיתים חלק מעבודתנו היא גם לעודד אותם לממש את זכותם ולהיכנס לאדמות לאורך כל השנה.
לדו"ח המלא --- >> http://bit.ly/1tnNtZW
...
Photo
Add a comment...

Post has attachment
פרשת השבוע "בהעלותך": אי-צדק כלפי גויים מהווה חילול השם

בדבר תורה לפרשת "בהעלותך", הרב ראובן המר מבקש ללמד יהדות הוּמָנִיסְטִית הדורשת צדק וחסד לכולם, יהודים ולא יהודים גם יחד.

לפרשה המלאה באתר --- >>> http://wp.me/p3yH6q-6qT



להרחבה:

"וַיֹּאמֶר משֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן משֶׁה נֹסְעִים | אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְהֹוָה אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי יְהֹוָה דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ: וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי | עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם."

יתרון, חתן משה הוא הדוגמה המובהקת של הלא-יהודי הטוב המופיע בתנ"ך ויש הרבה אחרים: מלכיצדק, איוב והמלאכים בספר יונה. בהתבססה על הוראת התורה שכל בני האדם נבראים בצלם אלוהים ועל העובדה שניסיון השעבוד במצרים צריך ללמד אותנו, שלא להתייחס רע אל הנכרי [גם חקיקת התורה רגישה לצרכיהם של לא-יהודים]. הנורמות המוסריות הבסיסיות של התורה חלות על כולם, ישראלים ולא ישראלים. הלא-ישראלי, שהוא נכרי, נבדל מן הישראלי רק בחוקים מסוימים מאוד, שבהם נעשות הבחנות בכל חברה בין זכויותיהם של אזרחים לבין אלה של לא-אזרחים. על-פי חוק התורה, לא-ישראלים זוכים באופן כללי ליחס הוגן וצודק. ללא-ישראלי המתגורר בארץ ישראל מגיעות הזכויות הבסיסיות של הישראלי ומייחדים לו דאגה מיוחדת.

התורה עצמה וכתבי התנ"ך באופן כללי מניחים כעובדה את השוויון הבסיסי של כל המין האנושי ומראים את אהבת אלוהים לכל בני האדם. בנוסף, הם מכירים בתפקידו המיוחד של ישראל כ"ממלכת כוהנים." בני ישראל נחשבים כבעלי קשר מיוחד לאלוהים, היות שניתן להם התפקיד להיות משרתיו המיוחדים של אלוהים, כוהני אלוהים. לא משתמעת מכך עליונות גזעית, כפי שמבהירים הנביאים, במיוחד ישעיהו ועמוס.

בסוגיית מקומם של לא-יהודים – הווה אומר, גויים – בהלכה היהודית ובמחשבה היהודית. אין ספק שקיימים רעיונות שונים ושתקופות היסטוריות שונות מציגות תמונות שונות: כוללות וסגורות, חיוביות ושליליות, משבחות ומגַנות.

כתבים תלמודיים מחזקים את עקרון התורה שכל בני האדם נבראים בצלם אלוהים ושמקור כולם באותו זוג בראשיתי, כך שנחיתות או עליונות גזעית אינן קיימות. אף על פי כן, תוך שיקוף רגשות הדיכוי והשנאה למעצמה הכובשת, ישנם מקומות שבהם הכתבים הללו מפגינים עוינות גלויה כלפי רומא וכלפי עבודת אלילים וגויים באופן כללי, תוך שהם מבטאים גישות שונות ליחס לגויים. בעוד שברי-סמכא מסוימים מצדדים במשוא פנים כלפי היהודים, אחרים מקפידים לדרוש צדק לכול. דומה שפסיקות הלכתיות רבות בספרות של אותה תקופה מוציאות את הגויים מכלל הכללתם בחוקי התורה בהתבסס על פרשנות מחמירה של מילים כמו "רעך," "אחיך," המפורשות כלא כוללות לא-יהודים.

ההלכה התלמודית משקפת את המציאויות של תקופה מאוחרת יותר, כאשר היהודים סבלו תחת שלטון זר ומצווים אנטי-יהודיים של הרומאים. לפיכך היא מכילה תחושת אי-אמון כלפי גויים וגם רצון להרחיק יהודים מהשפעה פגאנית.

אף על פי כן, התנאים עצמם במאה הראשונה והשנייה למניינם פסקו שלא-יהודים כלולים בפסיקות המוסר שנמצאו בברית שבע מצוות בני נח, והוציאו צו – בשם ברי-סמכא חשובים כמו רבן גמליאל ורבי עקיבא – שאי צדק כלפי לא-יהודי אסור ושהוא אף חמור מאי צדק כלפי יהודי בשל חילול השם. רבי עקיבא הרחיק לכת וטען שעניינים מסוימים כמו משפט נאות ואיסור על גנבה מבוססים בעצם על פסוקים מהתורה. התנאים הוסיפו ופסקו שלא-יהודים צריכים ליהנות מצדקה ומגמילות חסדים בגלל העיקרון של דרכי שלום. חוקים אלו חלו אפילו על עובדי אלילים, מכיוון שזה היה מעמדם של לא-יהודים באותה תקופה, למעֵט יוצאים אחדים מן הכלל.

בארצנו ובימינו קיים מאבק גדול בין שתי הגישות האלה ללא יהודים ולצערי הגישה השלילית גוברת בחלק לא מבוטל של הנוער. עלינו להלחם נגד זה בכל כוחותינו ובעקבות רבן גמליאל ורבי עקיבא ללמד יהדות הוּמָנִיסְטִית הדורשת צדק וחסד לכולם, יהודים ולא יהודים גם יחד.

שבת שלום,

הרב ראובן המר – נשיא לשעבר של כנסת הרבנים העולמית
Photo
Add a comment...

Post has attachment
עליית ברמת החשש: דו"ח על החריש הפלסטיני בשנת 2016

השנה, יחסית, החריש עבר בשלום ברוב המקומות. זאת כתוצאה מהעבודה השוטפת הנחושה במשך שנים על מנת להבטיח גישת חקלאים לאדמותיהם. בשנה-שנתיים האחרונות אנו חשים בעלייה ברמת החשש של החקלאים הפלסטינים להגיע לאדמותיהם, באזורים בהם קיים פוטנציאל אלימות מצד מתנחלים, הן בתקופת המסיק והן בתקופת החריש. לעיתים חלק מעבודתנו היא גם לעודד אותם לממש את זכותם ולהיכנס לאדמות לאורך כל השנה.

לדו"ח המלא --- >> http://wp.me/p3yH6q-6qJ

שתפו בבקשה!
Add a comment...

Post has attachment
נפלה בידי ד"ר רון קרוניש הזכות להשתתף  בכנס בין-דתי נהדר בפרשטינה, בירת קוסובו יחד עם למעלה מ-300 אנשים שהגיעו מכ-50 מדינות מרחבי העולם. זו הייתה חוויה מעוררת השראה להשתתף בכנס במדינה קטנה וצעירה המחויבת לסובלנות דתית ופלורליזם בעולם המתמודד עם תופעות גוברות והולכות של חוסר סובלנות דתית וקיצוניות. ואכן, הנושא העיקרי של הכנס היה המאבק בקיצוניות הדתית http://bit.ly/1tr5J5e
Photo
Add a comment...

Post has attachment

נציג הדיירים בשכונות בחיפה: התחדשות עירונית יכולה להיות כלי חברתי חיובי אבל יכולה גם להיות מילה מכובסת להדרת התושבים הוותיקים

הנה כתבה בעיתון ידיעות חיפה על תהליכים שמערבים תושבים בחיפה בתהליכי התחדשות עירונית, בעקבות האירוע שיזמנו

קיראו עוד הכשלים החברתיים של מתווי התחדשות עירונית, המקרה החיפאי כמשל. סקירת מגמות, בעיות ופתרונות --- >>> http://bit.ly/25WFC3R
Photo
Add a comment...

Post has attachment
Add a comment...

Post has attachment
בדבר תורה לפרשת "נשוא" הרב מירי גולד מסבירה מדוע אנו נאבקים להגשים את חזון מלא התקווה של רבנים למען זכויות האדם. אמנם המציאות הישראלית קשה, בהיעדר שלום וצדק, אך עלינו לפעול כמו הלויים, שלא ידעו מתי יגיעו לארץ המובטחת.
http://bit.ly/1rbwMQb
Photo
Add a comment...

Post has attachment
נועה מזור חוזרת מכנס בין דתי בקוסובו, ומביאה לנו רשמים של כבוד הדדי בין אנשים ובין דתות. http://bit.ly/1X6V3V6
Photo
Add a comment...

Post has attachment
 
אלף פרחים. מאה פעילים. עיר אחת.
מאה פעילי תג מאיר חילקו ביום ירושלים [5.6], אלף פרחים בעיר העתיקה בירושלים. הפעילים שנשאו פרחים עם הכיתוב ״פרחים של שלום״ בעברית, ערבית ואנגלית נכנסו לעיר העתיקה דרך השערים שכם, יפו והשער החדש.
הפרחים חולקו לתושבים ערבים, יהודים ולאנשי כוחות הביטחון.
תודה לכל מי שהגיע והעביר יחד איתנו מסר לפיו שמחת יום ירושלים אינה צריכה לפגוע בשגרת החיים של התושבים הערבים של העיר.
צילום: יוסי זמיר
רבנים למען זכויות האדם חברים בקואליציית תג מאיר: אור במקום טרור http://bit.ly/1RUO4qr
Photo
Add a comment...

Post has attachment
הדברים המרגשים של הרב עדית לב בעקבות חנוכת מרכז הזכויות החדש בחדרה
 http://bit.ly/1TXgCXO
בנוסף, אנו זקוקים לתרומות של ספרי ילדים למרכז הזכויות, שנוכל להעסיק את הילדים בזמן שנסייע לתושבי האיזור, וגם אנו זקוקים למתנדבים בשפות שונות
Photo
Add a comment...
Wait while more posts are being loaded