Profile cover photo
Profile photo
Ronen Fridman
233 followers -
רונן פרידמן, עו"ד
רונן פרידמן, עו"ד

233 followers
About
Ronen's posts

Post has attachment

Post has attachment
מספר המכוניות על הכבישים במדינת ישראל הולך וגדל מדי שנה, קיימת סבירות גוברת למעורבות בצורה כלשהי בתאונת דרכים. תאונת דרכים יכולה להיות אירוע טראומטי ומלווה בעגמת נפש כאב וסבל ולעיתים יכולה להסתיים בנכות לכל החיים או במוות.

גובה הפיצויים ורכיבי הפיצויים משתנים מאדם לאדם בהתאם לחומרת הפציעה, גובה הנכות הרפואית הנקבעת על ידי מומחה מטעם בית המשפט, נכות תפקודית ולנתונים האישיים, ככל שהנפגע צעיר יותר, ההנחה היא שמשך הזמן שהוא ישא את הכאב והסבל הוא רב יותר והפיצוי עבור קטינים בד"כ יהיה גבוהה יותר. עם זאת, נפגע "צעיר" לא תמיד יקבל פיצוי גבוהה יותר מנפגע מבוגר מאחר שהחישוב הפסדי ההשתכרות מתבצע לפי גובה המשכורת.

בשאלת אופן החישוב של הפסדי השכר של אדם שנהרג בתאונת דרכים אין בכל המקרים אחידות בפסיקה בבתי המשפט בישראל וניתן למצוא בפסקי הדין הניתנים בבתי המשפט: 
1. פסיקה על פי שיטת הידות שהוצעה בפסק הדין אטינגר.
2. פסיקה על פי שיטת "האחוזים" (מהכנסתו של המנוח).
3. פסיקה על פי דרך האומדנא (ללא חישוב מתמטי אלא לפי הערכה). 

עם זאת גישת בתי המשפט בארץ היא כי באותם מקרים, שבהם ניתן לדעת או לשער את מצבו המשפחתי של המנוח, מן הראוי לנקוט בשיטת "הידות" אולם כאשר ישנן נסיבות המצדיקות סטייה מכך, ניתן לחשב אף בדרך אחרת. 

חישוב פיצויים במקרים של מוות בתאונת דרכים הינם מורכבים באחר שצריך לחשב את מכלול הנתונים המשתנים לאורך תוחלת חייו של אדם: גיל, מצב משפחתי, תקופת הכשרה לעבודה, תקופת עבודה עם הפסקות מסוימות, התקדמות בעבודה, צבירת חסכון לקראת יצירת קרן פנסיה, וכד'.
Photo

Post has attachment
ישנם 3 סוגי מקרים טיפוסיים שיכולים לבסס קשר סיבתי משפטי בין מחלה לבין השירות הצבאי: 

1. ראשית, נקבע כי יתקיים קשר סיבתי משפטי במקום שבו התפרצה המחלה לאחר שהחייל עבר סדרת אימונים קשים, או שירת במקומות חריגים ורוויי מתח, וכיוצא באלה. כן נקבע קשר סיבתי משפטי בין השירות לבין מחלה כתוצאה מתנאי אימונים רגילים, לאחר שבית המשפט ראה בהם תנאים קשים ויוצרי דאגה מעבר לצפוי בחיים האזרחיים. 

2. סוג מקרים שני אינו קשור בהכרח במיוחדות שבשירות הצבאי, אך עניינו באירועים חריגים ויוצאי דופן שאירעו לחייל במהלך שירותו ובקשר עם שירותו, אשר בעקבותיהם פרצה בגופו מחלה קונסטיטוציונית (מחלה רדומה שמקננת בגופו של אדם ומתפרצת בנקודת זמן מסוימת(.

3. סוג מקרים שלישי נסוב על מחלה קונסטיטוציונלית הפורצת בגופו של חייל במהלך שירותו הצבאי, אך בלא שכרוכה היא לא ביסוד "צבאי" ולא באירוע חריג ומיוחד. גם במקרים אלה, נקבע, לא יישלל בהכרח קשר סיבתי בין השירות לבין המחלה. 


לעניין הקשר הסיבתי המשפטי הנדרש כי נטל ההוכחה מוטל על החייל, נקבע כי המבחן הוא מבחן הקשר הסיבתי הקונקרטי, דהיינו האם אירוע שאירע בעת השירות בצבא או מצב שהחייל היה נתון בו גרמו בעצמם או בצירוף גורמים אחרים לפגיעה שהחייל נפגע בה. 

נפסק כי על החייל להצביע על אירוע או מצב אובייקטיביים שהיוו לטענתו גורם לפריצת המחלה, וזאת לצד היסוד הסובייקטיבי שגרם למתח מיוחד אצל החייל. כך נקבע כי אירוע טריוויאלי שקרה לחייל תוך כדי שירותו לא יוכר כגורם לפריצתה של מחלה קונסטיטוציונית. 
Photo

Post has attachment
1. מהי זכות בניה ?

"זכויות הבנייה" או "אחוזי הבנייה" במקרקעין נקבעים על ידי רשויות התכנון והבנייה בהתחשב במכלול השיקולים הרלבנטיים לעניין ובהם התנאים הסביבתיים, צרכי הציבור במקום, זכויות הקניין הפרטיות המעורבות וכן שיקולים כלכליים שונים ובכללם שיקולים הנוגעים לנטל הפיצוי שיהא על הוועדה המקומית לשאת בו כתוצאה מפגיעה במקרקעין או כתוצאה מהפקעה. 

המונחים "זכויות בניה" או "אחוזי בנייה" מבטאים את אפשרות ניצול הקרקע לבנייה על פי תוכנית המתאר הרלוונטית. למעשה, צמחו מונחים אלו מתוך חיי המעשה וכדברי בית המשפט: "אחוזי הבניה אינם מושג שהוגדר בחוק, אך ההיתר לבנות במקרקעין הניתן על פי חוק התכנון והבניה, תשכ"ח-1965, שהוא הקובע מגבלה חוקית להיקף הבניה במקרקעין, ניתן בהתאם לאחוזים המותרים לבניה על פי תכנית המתאר. זוהי, למעשה, אפשרות ניצול הקרקע לבניה על פי הדין, ואפשרות זו היא אחד הנתונים הקובעים את פוטנציאל ניצול הקרקע ולכן גם את ערכה. 

2. עבירות תכנון ובניה

מאז שחוק התכנון והבניה נחקק כהסדר מודרני ליישום נורמות משפטיות בתחום זה, נשפך ים של דיו בפסקי דין המתארים את עבירות הבניה כ"מגיפה". 
בשנים האחרונות הועלה רף הענישה באופן משמעותי בנסיון לצמצם ולשרש את התופעה של בניה בלתי חוקית.
בית המשפט פסק כי עבריינות בניה מתחלקת לכמה דפוסים. במקרים רבים העבריינות כלכלית ביסודה; הקנסות בגין עבירות בניה נתפסים כסוג של היטל נוסף שיש לשלמו בדיעבד תמורת האפשרות לקדם פעולות בניה ללא העיכובים הכרוכים בצורך לאשר תכניות ולקבל היתרים. זו עבריינות פשוטה ויש להניח כי כאשר הקנסות יהיו גבוהים מהתועלת, יפחת או אף יפסק ביצוע עבירות על רקע זה. 

3. צו הריסה מנהלי 

תכליתו של סעיף 238א לחוק התכנון והבנייה, שמכוחו מוצאים צווי הריסה מינהליים על-ידי ראשי ועדות התכנון והבנייה, הנה מתן מענה מיידי ויעיל למיגורה של תופעת הבנייה הבלתי חוקית, תוך שמירה על שלטון החוק – בכלל, ועל דיני התכנון והבנייה – בפרט. 

4. צו הריסה לאחר הרשעה 

סעיף 205 לחוק התכנון והבנייה מסמיך את בית-המשפט שהרשיע נאשם בעבירה לפי סעיף 204 לחוק, לצוות במסגרת גזר-הדין, בין-השאר, על הריסת הבנייה נושא ההרשעה, או על התאמתה להיתר ולתכנית. סעיף 207 לחוק, מורה, כי בית-המשפט רשאי בשעת מתן צו לפי סעיף 205, ובכל עת לאחר מכן, לקבוע המועד לביצועו, ורשאי הוא להאריך מועד שקבע, "אם ראה טעם לעשות כן". 
Photo

Post has attachment

 1. הקדמה:
"הפרה" מוגדרת בסעיף 1 לחוק החוזים תרופות כ-"מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה".
"הפרה יסודית" מוגדרת בסעיף 6 לאותו חוק כ- "הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית..."

2. האם הפרת חוזה תמיד תגרום לביטול החוזה ?
התשובה היא – לא:
כאשר חוזה מופר זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן. הפרת החוזה אין בה, כשלעצמה, להביא לסיום החוזה. המפר את החוזה אינו יכול להשתחרר מהחוזה על-ידי הפרתו. 
ההפרה מעניקה לצד הנפגע ברירה: ירצה, יתעלם מההפרה, תוך שהחוזה ימשיך לעמוד בעינו. אין בכך כדי להשפיע על חיוביו שלו או על זכותו לפיצויים בגין הפרת החוזה, ירצה, יתחשב בהפרה ויבטל את החוזה, ביטול החוזה בגין הפרתו אפשרי אם ההפרה היא יסודית.

3. תוצאות ביטול חוזה:
החוק קובע כי משבוטל החוזה עקב הפרה , חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה הייתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה הייתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך.

4. ביטול חוזה בעקבות טעות או הטעיה: 
ביטול חוזה בשל טעות מוסדר בסעיף 14 לחוק החוזים אשר קובע כי מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה, ביטול חוזה בשל הטעיה מוסדר בסעיף 15 לחוק החוזים אשר קובע כי: מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה, לעניין זה 'הטעיה' – לרבות אי גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן. המכנה המשותף לטעות ולהטעיה הוא בנקודת המוצא: אין מקום לדבר על טעות או על הטעיה, אלא אם אדם "התקשר בחוזה עקב טעות". משמע, החוק מציב תנאי כפול: ראשית, שהייתה טעות, שנית, שהטעות גרמה להתקשרות בחוזה.

5. ביטול חוזה בטענת עושק:
סעיף 18 לחוק החוזים מהווה את הבסיס המשפטי לעתירה לביטולו של החוזה מחמת ניצול מצוקתו של אדם אחר וקובע כי מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה
Photo

Post has attachment

זכויות נשים בהריון כוללות שלל נושאים:
1. איסור על פיטורים עקב הריון הדורשים במקרים מסוימים אישור של שר העבודה והרווחה
2. איסור הרעת תנאים עקב הריון,איסור פיטורים לאחר תום חופשת הלידה
3. איסור העבדה בחופשת לידה
4. איסור העסקת אישה בעבודות הפוגעות בבריאותה
5. איסור פגיעה בהיקף משרה
6. פדיון כספי עבור תקופת איסור הפיטורים
7. חובת השבה לעבודה
8. חופשה ללא תשלום לאחר הלידה
9. הארכת חופשת לידה
10. פיצול חופשת לידה
11. קיצור חופשת לידה בהסכמת העובדת
12. זכאות לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי 
13. פיצויים בגין הפליה בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה

כמו כן ישנם תנאים מיוחדים לעבודת לילה וזכויות עובדות שילדו בלידה אחת יותר מילד אחד או עובדת שהילד אשר ילדה חייב להיות מאושפז בבית חולים , זכויות עובד שבת זוגו ילדה, וכן התפטרות עובדת על מנת לטפל בתינוק.

א. איסור פיטורים ללא היתר
סעיף 9 לחוק עבודת נשים, קובע כי לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון, כמו כן, מעביד לא יפגע בהיקף המשרה של עובדת בהריון באופן העלול להקטין את הכנסתה, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם הפגיעה היא, לדעתו, בקשר להריון ובמקרה כזה לא יאושרו פיטורי העובדת שבהריון 

ב. התנאי - וותק של 6 חודשים:
הוראות החוק יחולו על עובדת קבועה או ארעית או זמנית אולם זאת בתנאי שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות,חשוב לציין כי פיטורי עובדת סמוך לתום ששה חודשים לעבודתה בניסיון של המעביד לגרום לכך שהחוק לא יחול על העובדת מהווה התנהגות שלא בתום לב מצד המעביד העלולה לגרור פיצויים לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודהמחמת אפליה בפיטוריה על סמך הורותו שכן הפליית עובדת בפיטוריה רק משום היותה בהריון הינה הפליה אסורה ופסולה המנוגדת לעקרון השוויון ופיטורים בדרך זו מהווים, מצד המעביד, קיום חוזה עבודה שלא בתום לב.
Photo

Post has attachment
האם חייב המבוטח לשלם לחברת ביטוח דמי השתתפות עצמית בביטוח גם בשל הוצאות שכר טרחה בגין ייצוגו על ידי עו"ד מטעם חברת הביטוח גם כאשר התביעה כנגד המבוטח נדחתה ?  

בהתייחס לביטוח אחריות, הרי שמבוטח, שהוגשה נגדו תביעה על ידי צד שלישי, אינו יכול להזניח אותה רק משום שהמבטח ישא בתשלומה, והוא חייב להתדיין כדי להוכיח שאינו אחראי או להקטין את אחריותו ככל האפשר, ואם צריך, עליו לשאת בתשלום הוצאות סבירות כגון: שכר עורך הדין, החקירות, המומחים וכיוצ"ב.

אמנם, הפרקטיקה הנוהגת בישראל היא, שבביטוח אחריות המבטח נוטל על עצמו את ניהול הגנת המבוטח, ושוכר את עורכי הדין, המומחים והחוקרים, אך יש לזכור, כי למעשה המבטח מנהל את הגנת המבוטח עבור המבוטח ובמקומו, ובדרך כלל לאורך כל המשפט המבוטח הוא הנתבע.

על כן פסק בית המשפט כי כאשר נשאה חברת ביטוח בהוצאות שנגרמו עקב התביעה שהוגשה כנגד חברת הביטוח, שיפתה למעשה חברת הביטוח בגין "הוצאות משפט סבירות", הן "הוצאות הדין והטורח" שנגרמו למעשה לחברת הביטוח, ושיפוי זה נעשה מכח הוראת סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח.

לעובדה שכלפי הניזוק שהגיש את התביעה, לא חויבה התובעת לשלם דבר כיוון שתביעתו נמחקה, אין כל נפקות, וכך היה אף הדין אילו תביעת הניזוק הייתה מתבררת עד תומה ונדחית, או הייתה מתנהלת עד תומה והניזוק היה זוכה בפיצוי כלשהו - זעום או נכבד. 

אלמלא הביטוח, המבוטח היה חייב לשכור עורכי דין ולשלם את הוצאות המשפט, ובהוצאות אלה היה נושא גם אם היה מצליח להביא לסילוק תביעת הניזוק על הסף.
Photo

Post has attachment
מה ההבדל בין טעות לבין רשלנות רפואית ?
האם כישלון של ניתוח מהווה תמיד רשלנות רפואית ?
האם טעויות של רופאים מהוות תמיד רשלנות רפואית ?

בית המשפט פסק כי העדפת דרך פעולה על פי אסכולה אחת ולא אחרת, אינה בלתי סבירה.
מכאן שגם ניתוח שלא השיג מטרתו, ואפילו נשא עימו סיכון מסוים, לא יהווה רשלנות, שכן כך הוא עולם הרפואה הנתון לספקות ואי וודאות.

עוד נפסק כי לא כל תקלה או כשלון תוך די טיפול רפואי מסתבר במעשה רשלנות דווקא; נהפוך הוא: בהעדר נסיבות מיוחדות המצביעות על הסתברות של רשלנות, ההנחה היא, כי התקלה או הכישלון נגרמו שלא ברשלנות הרופא אלא על-ידי גורמים אחרים.

נקבע לא אחת ע"י בתי המשפט כי לא כל טעות באבחנה או בטיפול הרפואי מצביעה בהכרח על רשלנות מצד הרופא המטפל.

על פי המבחנים שנקבעו ע"י בית המשפט העליון, אין בוחנים את התנהגות הרופאים ואת הטיפול שהם העניקו לחולה כ"חכמים לאחר מעשה", על מנת לקבוע האם התרשלו הרופאים אם לאו. יש לבחון האם נהגו הם וטיפולו בתובע, הן במהלך אבחון מחלקתו והן בטיפול שנין לו לאחר מכן, באופן סביר וברמה שהיתה מקובלת באותה עת.

לא כל שכן זהו המצב כאשר לא בטעות טיפולית המדובר אלא בבחירת אחת האופציות האפשריות שהרפואה יודעת אותן אותו זמן, ושהיא סבירה בכל הנסיבות הקיימות מבחינתו של הרופא הממוצע לגבי החולה המסוים. 

אמת המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, היינו, על הרופא לבסס החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בנסיון קודם, והכל בהתאם לנורמות מקובלות אותה עת בעולם הרפואה.

המבחן אשר על בית המשפט לבחון בו מעשה או מחדל איננו מבחן של חכמים לאחר מעשה אלא של הרופא הממוצע בשעת מעשה; רופא בשר ודם עשוי לטעות, ולא כל טעות מהווה רשלנות.

יש לציין כי החוק אינו מטיל על רופא אחריות מוחלטת. הרופא נוטל על עצמו אחריות לביצוע עבודתו ברמה סבירה ונאותה, בהתאם לידע המקצועי הקיים באותה עת במקצועו.
Photo

Post has attachment
מה המשמעות של שיק "למוטב בלבד" ?

במרכז השיק מעל שם הנפרע מופיע שרטוט שנהוג לכנותו "קרוס" (//). תוצאות השרטוט הן, שהבנק הנמשך יכבד את השיק רק אם יוצג לו לשם פירעון על ידי בנקאי. 

מה המשמעותו ?

השרטוט מונע מאוחז השיק לסור לבנק הנמשך בעצמו ולבקש תמורת השיק כסף מזומן אלא הוא מחייב את האוחז לפנות אל בנק, בין הבנק הנמשך ובין כל בנק אחר, ולפתוח אצלו חשבון, על מנת שהבנק יגבה בעבורו את סכום השיק מחשבון המושך ויזכה את חשבונו בסכום שגבה.

המילים : "שלמו ל… בלבד", מלמדות על כוונה להגביל את עבירותו של השיק. משמעות הגבלת העבירות היא, כי הנפרע אינו יכול להעביר לאחר בעלות בשיק. יש בכוחו להסב את השיק לאחר לשם שליחות וגבייה, היינו, על מנת שהנסב יגבה את סכום השיק מהמושך או מהנמשך עבור הנפרע. אולם אין בכוחו להסב את השיק באופן שהנסב ירכוש לעצמו בשיק זכות בעלות משלו.

בתוך השרטוט מופיעות מילים מודפסות: "למוטב בלבד", ומתחת להן בשורה נוספת: "אינו סחיר ואינו עביר". אין מחלוקת כי בדומה למילים: "שלמו ל…בלבד", שעל משמעותן עמדנו קודם, גם מילים אלה מלמדות על כוונה להגביל את עבירותו של השיק. 

בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 1560/9 ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, התגלעה סתירה בין שני כיתובים על גבי שיק, וליתר דיוק: בין המילים "למוטב בלבד" שיש בהן כדי לשלול את העבירות, אשר הופיעו על השיק בכתב יד, לבין המילים "לפקודת" המצביעות על יכולתו של הנפרע לסחר את השיק לאחר, אשר הופיעו בדפוס. נפסק, כי אמת המידה להכרעה בהתנגשות היא כוונת הצדדים. 

לאור האמור לעיל נקבע, כי המילים: "למוטב בלבד", שנרשמו על גבי השיק בכתב יד, גוברות על המילה המודפסת: "לפקודת".
Photo

Post has attachment

מה זה מע"מ ?

כוונת חוק מס ערך מוסף (מע"מ) הייתה להטיל מע"מ על הערך המוסף, דהיינו על תוספת הערך שתורמת יחידה משקית בפעילותה העסקית כששיעור המס הוא אחיד, שומתו קלה יחסית וכן הוא נוח לגבייה.

מבחינה משפטית החבות במס הינה על המוכר או נותן השירות, אך הוא מתיר לנכות את המס על רכישותיו והשירותים שקיבל.

בצורה זו משלם העוסק מס על הערך המוסף נטו כאשר הצרכן הסופי שאינו עוסק נושא בנטל מלוא המס המוטל על כל היצרנים בשרשרת היצור שהוא הערך המוסף הסופי של המוצר או השירות, וזאת כתוספת להוצאה שהוציא לצריכתו הפרטית. 

המע"מ הינו מס עקיף הנגבה בשלבים, כשבכל חלק של הייצור והשיווק נקבע חלק ממנו על פי תוספת הערך של השלב בו עוסקים. 
המס מוטל על כלל הצרכנים במשק, כשיחידת המס הינה כל יחידה עסקית. החוק יצר מנגנון פשוט ויעיל של גבייה עצמית של המס על ידי תשלום מע"מ, תוך ניכוי התשומות.
החוק משיג לא רק את התוצאה של תשלום המס על הערך המוסף של היצרן, אלא גם מנגנון גבייה עצמית משוכלל המנוהל על ידי היצרן. גלגול המס לצרכן הסופי גורם לכך שהיצרן זקוק למס כדי לנכות ממנו את מס התשומות ששילם על רכישותיו, ובכך נוצר הקשר בין גביית המס לבין הזכות לנכות את מס התשומות. 
שיטת גבייה כזו יוצרת מערכת פיקוח אוטומאטית הנובעת מן התלות ההדדית שבין היצרנים השונים, בינם לבין עצמם, ובינם לבין הצרכן הסופי.
המכשיר המרכזי, לצורך השגת מטרה זו של יצירת מנגנון משוכלל של גביה עצמית היא החשבונית, ורק באמצעותה ניתן בדרך כלל לנכות מס תשומות. 
Photo
Wait while more posts are being loaded