Profile cover photo
Profile photo
‫המקראה‬‎
9 followers -
קטעים מעניינים לקריאה בנושאי מדע ופילוסופיה והיסטוריה של המדע
קטעים מעניינים לקריאה בנושאי מדע ופילוסופיה והיסטוריה של המדע

9 followers
About
Posts

Post has attachment
תרופה למלריה יש כבר מאות שנים, וגם פעולות מנע קיימות כבר קרוב למאה, אז למה עדיין מלריה היא המחלה הקטלנית ביתר בעולם?
הרצאה קצרה ומרתקת על הקשר בין מדע, כלכלה ותרבות.
Add a comment...

Post has attachment
בזבזנות.
זו ללא ספק הרעה החולה של חברת השפע. ניתן למצוא אותה בכל מקום החל במזון וכלה באנרגיה. לבזבוז הזה יש השלכות שונות ומגוונות על הכדור שאנו חיים עליו, כמו עלייה באפקט החממה, זהום אוויר ומקורות המים, ואיבוד של שטחים נרחבים לטובת מזבלות, אך כולן שליליות. מדובר בתופעה גלובאלית, שמחריפה ככל שהמצב הסוציואקונומי של התושבים עולה. היריעה קצרה, ולכן לא אפרט כאן על ההיבטים הרבים של המחלה הסופנית הזו, אלא אתמקד במה שנוגע למקורות אליהם אני מעוניין להפנות הפעם.
נתחיל בבסיס לרשומה הזו, שהוא ספרו המעולה של ג'ארד דיימונד "התמוטטות". הספר הזה סוקר באופן ממצה, מעמיק ונרחב את התופעה שבה, עוד משחר ההיסטוריה, חברות אדם פשוט נעלמו ממקומות מסוימים. כהרגלו, ג'ארד דיימונד נאשר נאמן לשני עקרונות חשובים: האחד, הוא חיפוש אחר הסיבות הראשוניות והמכריעות ביותר לסיבה שאירוע מסוים קרה (כמו למשל הכחדות התושבים מאיי הפסחא), והשני הוא המחשת הרלוונטיות שלו לימינו אנו. לעקרון השני חשיבות רבה מאד בעיני, ואני חושב שהוא גם המוטיבציה העיקרית של דיימונד בספריו. המחשבה השגויה, כאילו אנחנו מתקדמים מבחינה טכנולוגית ולכן יכולים להרשות לעצמנו לזלזל בעקרונות הבסיסיים של צריכת משאבי הטבע היא נחלתם של רבים, רבים מידי, ובלויתו של התחליף הנאמן שפיתחנו, הכסף, מאד קל להתעלם מההשלכות של מעשינו. כסף קונה הכל, ולכן כל זמן שאנחנו מייצרים כסף, אנחנו נסתדר. זו שטות, כמובן. אבל השטות הזו גורמת לאנשים רבים לצרוך הרבה מעבר לנצרך, ולקדש סגנון חיים ראוותני, שמוגדר ע"י מותגים ופרסומות.
ספרו של דיימונד מתחלק לשניים, החלק הראשון מציג את הבעיה וניתוח של שמונה מקרים שונים מרחבי העולם שבהם חברות אדם נעלמו מן השטח שאותו יישבו. החלק השני עוסק בחברות בנות זמננו ובלקחים שיש ללמוד מהעבר. בחרתי להביא כאן את אחד הפרקים המטלטלים בספר, העוסק באימפריה הסינית, והסיבה לכך כפולה: מאחר ומדובר בפרק בודד (וכמובן שאני ממליץ לקרוא את הספר כולו), הרבה יותר קל לראות את הרלוונטיות כאשר היא מובאת ישירות בתהליכים המתרחשים כיום. בנוסף, סין היא מדינה ענקית לא רק בגודלה הגיאוגרפי והדמוגרפי, אלא גם בהשפעתה הרדיקלית על השווקים האחרים בעולם. הביטוי "made in China" כל כך שגור בפינו, שאנחנו בכלל לא מעכלים את המשמעות של ההתוויה הזו.
כיוון אחר של הסתכלות על הבעיה הוא מצד הגידול המעריכי של אוכלוסיית העולם. פול ארליך, מראשוני המתריעים על ההשלכות של גידול אוכלוסיית העולם על משאבי הטבע ועל איכות הסביבה, ומחבר רב המכר The Population Bomb (1968), התראיין לאחרונה לכתב העת "אקולוגיה וסביבה" והתייחס לעובדה המדאיגה שחצינו את רף שבעה מיליארד התושבים על הכדור הזה (http://goo.gl/ozUrv). נקודה זו עולה גם בספרו של דיימונד – עלינו להבין שבמוקדם או במאוחר נצטרך להגביל את הילודה, ואם לא נעשה זאת, גורמים אחרים (רעב, מלחמות) יגבילו את קצב הגידול של האוכלוסייה.
סוג אחר של בזבוז אפילו יותר מתסכל, כי הוא נובע רק מכל מיני מוסכמות מיותרות, וניתן היה למנוע אותו עם כוח צרכני מאוגד מספיק. בזבוז המזון לא רק חורה בגלל שהוא מיותר כ"כ, אלא גם משום שבניגוד למכשיר סלולרי חדש, אנשים מתים מהמחסור בו. הרבה אנשים. אחד האבסורדים הגדולים של הכפר הגלובאלי הוא שגם אם יש מספיק משאבים כדי להאכיל את כולם, הם לעולם לא מגיעים לכל הפיות הרעבים בעולם, וגם התייחסות לחלוקה הלא שוויונית הזו מופיעה בספרו של דיימונד. בנושא זה התפרסם צמד כתבות (http://goo.gl/dpGdL) במוסף הארץ בסוף השבוע האחרון, שדן ספציפית בתופעה הזו, ובמעט שאנשים שאכפת להם מנסים לעשות בכל זאת בשביל לתקן אותה. אחת הכתבות (http://goo.gl/6D0ms) היא למעשה ראיון עם מי ששם לו למטרה להביא לקדמת המודעות את מה שקורה באחורי הסופרמרקטים, ומארגן ארוחות ענק משאריות מזון.
זהו. קצת עמוס הפעם, אבל חשוב מאד!
אשמח לתגובות,
קריאה מהנה!
Add a comment...

Post has attachment
כתבה על מחקר מבית היוצר של המעבדה שלנו:
Add a comment...

Post has attachment
תורת היחסות הפרטית ומכניקת קוונטים הן אולי שתי התאוריות המדעיות של המאה האחרונה שגרמו לטלטלה העזה ביותר בדרך בה אנחנו תופסים את היקום שסביבנו. הבעיה שגם אם אנחנו מצליחים להבין אותם בנפרד, הן לא ממש מתיישבות זו עם זו, בעיקר סביב נושא ה"שזירה הקוונטית". מצורפת כאן סקירה מרתקת של תולדות הוויכוח הזה בין שתי התאוריות, אשר כתובה בשפה ברורה למדי, עד כמה שניתן בנושאים מופשטים אלה (אם כי אולי ללא מגבלת אורך זה היה אף ברור יותר). מעבר לשאלה המדעית כשלעצמה, יש כאן עיסוק גם בפילוסופיה של המדע, והדרך שבה אנו מקשרים בין מודלים אובייקטיבים (?) לחוויה סובייקטיבית.
האם הפיזיקה שלנו מתארת את המציאות שאנחנו חויים בכלים שאנחנו לא מבינים מה המשמעות שלהם, או שאולי הפיזיקה מתארת בכלים שאנחנו מבינים את משמעותם מציאות שאנחנו לא יודעים מה פישרה?
קריאה מהנה!
Add a comment...

Post has attachment
את אבשלום אליצור, אם להודות על האמת, לא הכרתי קודם, אך מיד כשנתקלתי בקטעים מדבריו פתחתי בבירור במי מדובר. אמנם, אני משתדל שלא לחטוא ב"Argumentum ad Verecudiam" (כשל הפניה אל הסמכות), אך כשאני מוצא טעם בדבריו של מישהו מעניין אותי מיהו המשמיע אותם. כדי שלא להחטיא אתכם באותו הכשל, לא אפרט כאן אודותיו, ורק אציין שהוא אינו כאחרון הבלוגרים או הטוקבקיסטים.
המאמר שכתב "על שמונה הבלים פוסט מודרניים" סוקר בתמצות ובדייקנות כמה מן ההשלכות של האופנה המגוחכת המתקראת "פוסט-מודרנה". מבחינתי לפחות, היה לתיאורם של הבלים אחדים חשיבות יותר גדולה מלאחרים, אבל היא נגעה בעיקר לענין אישי, ולא לרצינות ואמיתות הדברים.
כדי לתת מושג על תוכן המאמר אני מביא כאן ציטוט מסופו שמעביר את הרוח הכללית:
"העיקרון בה' הידיעה המנחה את המחשבה הרציונאלית: כדי להבין את העולם ואת זולתנו צריך להתאמץ לצמצם את האגו, לשים עניינים של טעם אישי בצד ולא להבליט אותם, ולגייס קצת יותר צניעות וענווה בפני פלאי הבריאה. מי שלא עושה זאת אינו עוסק במדע, וגם לא בהבנת בני האדם, אלא רק בעצמו, והתוצאה, לא נעים לומר, מאוד לא מעניינת."
קריאה מהנה!
Add a comment...

Post has attachment
הבלוג "חשיבה חדה" חוגג שנה להיווסדו, וזו הזדמנות מצויינת לערוך איתו היכרות.
קריאה מהנה!
Add a comment...

Post has attachment
שני הפוסטים האחרונים נגעו בשאלה איך מבררים מהי אשליה או תרמית לעומת אמת. כל מטרתה של המתודה המדעית היא בהפרדה ובירור של האמת מתוך כל מה שאנחנו חושבים שיכול להסביר תופעה זו או אחרת (ולפעמים גם ע"י דברים שלא חשבנו עליהם). המרכיב העיקרי והחשוב ביותר כדי להתקדם במדע הוא הספקנות. שום דבר לא נכון רק כי מישהו בעל סמכות (אפילו מדעית) אמר אותו, ושום תאוריה לא נחשבת כטובה עד שלא אוששה במגוון דרכים ונסיבות שונות.
התהליך הזה של בירור האמת מתוך ספקנות מוחלטת בכל האפשרויות לפני שהוכחו הוא לעיתים מיגע, ודורש מוטיבציה ואמון בשיטה. אחד האנשים הגאונים שקמו, לעם היהודי ובכלל, היה ריצ'ארד פיינמן, פיזיקאי זוכה פרס נובל, שפיתח ושיכלל את התאוריה הפיזיקאלית על אור וחומר. בנוסף הוא גם היה אדם מצחיק מאד, והשילוב הזה יצר דמות מעניינת שבעטיה דחקו בו לפרסם אוטוביוגרפיה, לשמחתינו. הספר "אתה בטח מתלוצץ מיסטר פיינמן" מומלץ מאד לקריאה למי שחושב על קריירה מדעית, אבל מהנה ביותר גם אם אין לכם קשר למדע. את הספר חותם נאום שנשא פיינמן במרכז הטכנולוגי של קליפורניה (קלטק; לאחרונה דורג בין שלוש האוניברסיטאות הטכנולוגית הטובות העולם) בשנת 1974, מול תלמידי שנה א'. בנאום הוא מתאר להם על קצה המזלג את ההתמודדויות המרכזיות שנתקלים בהם בעשיית מדע: http://goo.gl/fWgCg
קריאה מהנה!
Add a comment...

Post has attachment
מדהים, כוחות על טיבעיים מובהקים בהודו!
חובה לראות!
Add a comment...

Post has attachment
רבות נחקר ונכתב על אפקט הפלצבו, שהוא אכן תופעה מדהימה ומעניינת. לאחרונה נקלתי בסדרה של חמש כתבות שסוקרות את המחקר בתחום והמסקנות ממנו, אתם מוזמנים להתרשם מהן כאן: http://goo.gl/Cbp1O.
מומלץ לקריאה למאמיני הדת "רפואה אלטרנטיבית"...
Add a comment...

Post has attachment
כולם מכירים את המחזור שעושה פחמן דו-חמצני מאטמוספירה לצמחים דרך הפוטוסינטזה, ומהצמחים חזרה לאטמוספירה דרך שריפה על צורותיה השונות (כמו נשימה של כלל האורגניזמים, למשל), אבל לרוב לא מקבלים המחשה של המחזוריות הזו באופן גלובאלי על פני זמן מספיק. מזל שיש את נאס"א, שמעבר לחקר החלל משתמשת בלווינים שלה בשביל לבחון שינויים גלובאליים על פני הכדור שלנו.
בקישור להלן מצורף סרטון שמציג דינמיקה של שני פרמטרים על פני מפת העולם לאורך ארבע שנים: ריכוז פד"ח באטמוספירה (נראה כמו סופת חול), וריכוז כלורופיל על פני הקרקע (מופיע בירוק). מדהים לראות את התלות בין שני אלה לאורך עונות השנה.
בנוסף אפשר לראות שם איך כמות הצומח הירוק בעולם משתנה באופן חד כ"כ על פני המחזוריות של שנה בודדת. שימו לב שרוב הפד"ח מרוכז מעל ההמיספרה העליונה...
Add a comment...
Wait while more posts are being loaded