Profile cover photo
Profile photo
‫צלול - עמותה לאיכות הסביבה‬‎
17 followers -
בסוף עוד יהיה פה צלול!
בסוף עוד יהיה פה צלול!

17 followers
About
Posts

Post has attachment
משה כחלון: לא ניתן לך לגנוב לנו את החופים!
להלן הנתונים:
- משה כחלון אחראי על מנהל התכנון.
- משה כחלון רוצה לבנות, והרבה.
- במשך כל השנים, הוויכוח בין מי שרוצה לבנות בחופים לבין מי שרוצה לשמור עליהם לטובת הציבור, היה האם לבנות עד מרחק של 100 מ' או 300 מ' מקו המים.
להלן הספין המתוחכם:
- מנהל התכנון הודיע כי יקדם בניית בתי עסק במרחק של עד 30 מ' מקו המים. (פתאום הכניסו מספר חדש למשוואה!)
- הציבור הזדעק.
- השרים כחלון וגבאי הודיעו שכדי לשמור על הים – לא ירשו בנייה במרחק המספר חדש – 30 מ'!
- פתאום כולם שמחים על שמירת 100 מ' מקו המים.
מה ניתן לעשות?
שתפו כמה שיותר!
כתבו עוד היום לשר כחלון ודרשו: אל תגעו לנו גם ב-200 מ' הנוספים!
פנו לשר כחלון במייל: sar@mof.gov.il
Photo
Add a comment...

Post has attachment
אז כמה באמת עולה לנו לבלות בים? הים, שאמור להיות נגיש לכולנו, שהוא הנכס של כולנו, שלפעמים בא לנו סתם לקחת מגבת וליהנות ממנו. כמה זה עולה? הרבה. ומי נותן לזה לעלות כל כך הרבה? איך מספר זכיינים קיבלו רשות לסגור בפנינו את הים אם לא נשלם להם הרבה, הרבה מאוד, כסף?
צפריר גדרון, רכז הים של עמותת צלול, עם התשובות. http://ow.ly/QtEbN
Add a comment...

Post has attachment
אתם במרכז הארץ ובא לכם לכם לשבת קצת על חוף הים, ליהנות מבירה קרה ומאבטיח מתוק?
תכינו את הארנק, כי זה יעלה לכם, יעלה הרבה.

צפריר גדרון, רכז הים של עמותת צלול, מציג את הנתונים המכעיסים להחריד של סקר החופים שערכה העמותה: העלויות של בילוי בים הולכות ומתייקרות. הזכיינים מייקרים כל דבר אפשרי - מהכיסאות, דרך הבירה ועד לפלח האבטיח. מי שרוצה ליהנות מים חופשי, מזכות כל כך בסיסית, נאלץ להרחיק לחופים הלא מוכרזים ובכך מסכן את חייו.

להאזנה לראיון המלא בגלי צה״ל, הקליקו: http://ow.ly/QqbCY
Add a comment...

Post has attachment
סוגרים לנו את הים!

במדידות שערכה עמותת צלול, זו השנה השלישית, בחופים ברחבי הארץ נמצא שבחלקם השתלטו הזכיינים משכירי הכיסאות על כל השטח הפנוי, עד קו המים.

מי שרוצה לשבת בחינם על מגבת לא מוצא מקום, והוא נאלץ לעבור לחופים הלא מוכרזים – שאין בהם מצילים, תוך סיכון חיים.

כמצופה, המצב בתל אביב הוא החמור ביותר. בחופי תל אביב, פרישת הכיסאות ומיטות השיזוף לאורך ורוחב שטח החופים היא הגדולה והצפופה ביותר, ולא נותר בהם כמעט מקום עבור מתרחצים שרוצים לבלות בים - בלי לשלם עבור כיסא.

חופי הים שייכים לציבור – לא ל עיריית תל-אביב-יפו​, לא לרשויות מקומיות נוספות ובוודאי שלא לזכיינים המפעילים אותם, ולכולנו מגיע לבלות בחופים נקיים, בטוחים – ובחינם.

זהו מקום הבילוי הציבורי האמיתי, והוא צריך להישאר שווה לכל נפש. דמי הזיכיון הנגבים מהזכיינים אמנם גבוהים אך הניסיון שלהם לגלגל את העלות על הנופשים על ידי פרישת כסאות מוגזמת בחופים, מדירה את רגליהם של מי שהבילוי בחוף ציבורי הוא היחיד שהם יכולים להרשות לעצמם.

להמשך קריאה ולנתונים נוספים, הקליקו: http://bit.ly/1N2iYwN
Add a comment...

Post has attachment
הישג צלול למען העתיד של כולנו.
הצעת חוק חדשה מבקשת להחיל את חוקי מדינת ישראל על המים הכלכליים ואוצרות הטבע שבהם, כדי שהאינטרסים הציבוריים יזכו בה לאיזון, ולצד הפיתוח יושם דגש גם על הגנת הסביבה הימית.
http://bit.ly/1KD62xd
====
עמותת צלול הגישה השבוע (יום ד׳) הצעת חוק שתסדיר את הדין במרחבי המים הכלכליים של מדינת ישראל, שבהם מתבצעים רוב קידוחי הגז. הצעת החוק באה, בין היתר, להסדיר את מעמדם של אוצרות ומשאבי הטבע שבמים הכלכליים, להבטיח פיתוח בר-קיימא השומר על הסביבה ומתחשב בדורות הבאים, ולבסס משטר של אחריות על נזקים סביבתיים במים אלה. את הצעת החוק יוביל בכנסת יושב ראש ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל(המחנה הציוני) בשיתוף עם ח"כ תמר זנדברג(מרצ) וח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת).

הצעת החוק מבוססת על הצעת חוק ממשלתית שהונחה לקריאה ראשונה ממש לפני פיזור הכנסת ה-19 – אך נגנזה בינתיים. ההצעה הנוכחית של "צלול" מבקשת להכניס תיקונים משמעותיים בהצעת החוק הממשלתית, כדי שהאינטרסים הציבוריים יזכו בה לאיזון, ולצד הפיתוח יושם דגש גם על הגנת הסביבה הימית. קידום הצעת החוק הנוכחית החל כבר בשלהי כהונתה של הכנסת הקודמת, אך נקטע עם פיזורה.
מאיה יעקבס, מנכ״ל צלול: ״דווקא עכשיו, בעת שעל הפרק עומד מתווה הגז, עולה הצורך הדחוף בהסדרת המצב החוקי של המים הכלכליים. הנושא מקבל אף משנה חשיבות לאור העובדה שהמתווה מזכיר את החוק ונסמך עליו בנושאים מסוימים המוסדרים בו.
"מתווה הגז אינו כולל התייחסות לרגולציה סביבתית, למרות שעלויות של תקלה או דליפה הן סוגיה כלכלית כבדת משקל.
המתווה מפנה בנושא זה לחוק האזורים הימיים – שנגנז עם התפזרות הכנסת הקודמת. לפיכך יש צורך דחוף בקידום החקיקה הזו, כדי שלצד פיתוח תעשיית הגז והמים הכלכליים של ישראל, תובטח גם השמירה על הים ועל האינטרס הציבורי, לפני שסעיף הקפאת הרגולציה במתווה הגז היה משאיר את כולנו בואקום רגולטורי – ועם נזקים סביבתיים שהם בכייה לדורות".

http://ow.ly/Qihhp
Add a comment...

Post has attachment
כיצד מתקבלות החלטות כל כך חיוניות לעתידה הכלכלי של מדינת ישראל? ללא שיתוף ציבור, ללא פרוטוקולים.
אינטרסים כלכליים חיוניים עומדים על הפרק בדיונים על מתווה הגז וההגנה עליהם חיונית לא פחות. אבל אופן קבלת ההחלטות לא מאפשר לנו, הציבור, לדעת האם הם בכלל נלקחים בחשבון. ההתנהלות היא לא פחות משערורייתית.
שלא יבלבלו אתכם - הדרישה לשיתוף ציבור היא לא מכשול, היא לא עיכוב. היא הדרך שלנו לדעת שעתידנו מובטח.
מאיה יעקבס, מנכ״ל עמותת צלול, בראיון לתכנית ״בדרך אל הטבע״ ברשת ב http://ow.ly/PNwWs
Add a comment...

אם לא נדרוש עכשיו הגנה על הים - לא תהיה הגנה, נקודה.
אסור לנו לסמוך על אף אחד, והנה עוד הוכחה: לפני שלושה חודשים אירעה תקלה חמורה במתקן של נובל אנרג׳י המאחסן קונדנסנט, המופק גם בקידוחי הגז מול חופי ישראל. מזהמים מסוכנים ביותר דלפו באיזורים מאוכלסים.
אף אחד לא דאג לדווח על כך בישראל. קונדנסט מופק גם בישראל כאמור. המתקן של נובל שבו אירעה התקלה דומה למתקנים של נובל מול חופי ישראל. אבל שוב - אף אחד לא דאג ליידע אותנו על כך.
אף אחד גם לא ידאג, אם לא יכפו עליו, להגן מיוזמתו על הים ועלינו מפני דליפה, תקלה, חבלה וההשלכות החמורות כתוצאה מכך.

לכן חובה עלינו לדרוש הכנסת מנגנוני פיקוח ובטיחות נוקשים שיגנו על הים ויגנו על כולנו
Add a comment...

Post has attachment
רצועת החוף של ישראל היא לא ארוכה. הים הוא אחד המשאבים הכלכליים החשובים ביותר - אם לא החשוב ביותר - שיש לנו.
מדוע אם כן מתעקשת מדינת ישראל להעמיד את הנכס החשוב כל כך הזה בסיכון? במתווה הגז אין שום הגנה על הים ואין שום התייחסות לנזק הכלכלי העצום שייגרם כתוצאה מדליפה, חבלה או תקלה.
מאיה יעקבס, מנכ״ל עמותת צלול, בראיון לתכנית עושים חשבון. http://ow.ly/PFXsY
Add a comment...

Post has attachment
יוצאים לים, נהנים מהמים ופתאום נתקלים במשהו גדול, שקוף וצף על פני המים.. מדוזה.
האורחות העונתיות והעוקצניות שלנו טרם סיימו את שהותן באיזורנו והן עשויות להשאיר מזכרת מוחשית וצורבת מאוד מהביקור.
הנה כמה דברים שכדאי לזכור לגביהן.
רק בריאות!
Photo
Add a comment...

Post has attachment
62 מיליארד סיבות למה לא לייצא גז מאסדת תמר.
לאחר שהשר גבאי היה היחיד שיצא נגד אופן ניהול מתווה הגז (וחטף על זה מנתניהו), המשרד הפגין גם אומץ אל מול לחצי משרדי האוצר והאנרגיה, כשהראה שמבחינה כלכלית- בריאותית-סביבתית עדיף להשאיר בארץ את הגז מ"תמר" ולא להאיץ את הייצוא.
ישראל תפסיד עד 62 מיליארד שקלים לאורך 15-20 שנים (!!!) אם יאיצו את הייצוא של גז מ"תמר", כך מוכיחה עבודה של המשרד להגנת הסביבה שהוצגה בדיון השבוע בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא מתווה משק הגז הטבעי.
על פי ניתוח המשרד, בשימוש מקומי בלבד בגז טבעי תרוויח המדינה תקבולים מהמשק המקומי, התחלואה והתמותה יצומצמו, עלויות של דלקים אחרים יצומצמו וייווצר ערך בתעשייה.
בייצוא, לעומת זאת, התועלת היחידה היא תקבולים שתקבל ישראל ממדינות זרות.
נציגי המשרד אמרו שלמרות בקשתם להציג את הנתונים האלה לצוות קנדל הלא רשמי בנושא מתווה הגז, הם נענו בשלילה.
עמדת המשרד כפי שהוצגה בועדת הכלכלה היא כי המשק הישראלי עלול לשלם את המחיר ולספוג את הסיכונים ממציאת כמות גז קטנה מהצפוי.
מלבד ההפסד בתועלת הבריאותית והכלכלית הכרוך ביצוא מואץ של הגז גם השימושים המקומיים עלולים להצטמצם – בגלל היעדר וודאות ואופק הספקה למגזר העסקי.
על פי המשרד, זוהי למעשה עלולה להיות נבואה שמגשימה את עצמה, כאשר מפעלי תעשייה יהססו לבצע השקעות בקווי יצור מבוססי גז; זאת בגלל החשש ליציבות אופק ההספקה.
בנוסף, מציינים במשרד, על פי המתווה המוצע פיתוח לוויתן עלול להתבסס על חוזי ייצוא בינלאומיים שהיציאה מהם יקרה.
Add a comment...
Wait while more posts are being loaded